השריונת בעלת הנעה 4X4, ושימשה בעיקר למטרות סיור וקישור. ה-BA-64 שירת בצבא ברית המועצות החל מ-1942 עד לשנות ה-60, כאשר סך בכל נוצרו בסביבות ה-9,100[1] כלים מהגרסאות השונות של ה-BA-64.
פיתוח
ה-Sd.Kfz.222 הגרמני בעל הדמיון העיצובי ל-BA-64.
עד לפיתוח ה-BA-64 בשנת 1942, הרכבים המשוריינים הקיימים בצבא ברית המועצות כמו ה-BA-20 היו מיושנים, בעלי מיגון קל מדי אשר לא עמדו בסטנדרטים של מלחמת העולם השנייה כאשר נאלצו להתמודד עם הרק"םהגרמני.
עבודת הפיתוח על ה-BA-64 החלה ביולי 1941, חודש בלבד אחרי פלישת הצבא הגרמני לברית המועצות במבצע ברברוסה כאשר עלה צורך מיידי בפיתוח רק"ם סיור קל שיעמוד בסטנדרטים העדכניים. פיתוח ה-BA-64 נעשה על ידי חברת גא"ז שנשענה על רכב השטח GAZ-64 ובהשראת המשוריינים הגרמנים שהצבא הרוסי פגש בשדה הקרב, במיוחד ה-Sd.Kfz. 222, ממנו נפל כלי אחד שלל והגיע לחברת GAZ.
ב-9 בינואר 1942 חברת גא"ז הפיקה אב טיפוס ראשון לרכב המשוריין בשם הראשוני שלו: אובייקט 64-152. ב-14 במרץ 1942, לאחר ניסויי שטח של הצבא ומספר תיקונים, התקבל הכלי לצבא הסובייטי בשם BA-64 כאשר כבר ביולי באותה השנה הגיעו הכלים הראשונים לחזית המזרחית לטבילת אש ראשונה.
ה-BA-64 הוכיח את עצמו בשדה הקרב כרכב סיור אמין בעל רמת מיגון טובה, במיוחד הוכיח את עצמו ה-BA-64 בלחימה אורבנית, זאת הודות לזווית ההגבהה הגבוהה של המקלע שהיה מסוגל להגיע לקומות העליונות של מבנים.
גרסאות
BA-64: הדגם הראשוני המבוסס על רכב השטח GAZ-64 אשר שימש כרק"ם סיור.
BA-64B: גרסה המבוססת על ה-GAZ-67 בעלת שדרוגים למערכת ההינע ובולמי הזעזועים, כמו גם שיפור במיגון הצדדי.
BA-64V: גרסה אשר שימשה להתניידות על גבי מסילות רכבת.
BA-64G: גרסה שפותחה כדי לשלב התניידות רגילה (כבישים ושטח) ונסיעה על גבי מסילות רכבת, לשם כך הותקנו ארבע גלגלי רכבת, אחד לצד כל צמיג והכלי היה מסוגל לעבור מהצמיג לגלגל הרכבת כאשר היה צורך בכך.
BA-64D: גרסה בעלת צריח משופר ומחוזק על מנת להרכיב את המקלע הכבד DShK בעל קליבר של 12.7 מ"מ.
BA-64E: גרסת הכלי שפותחה כדי להסיע מספר גדול יותר של לוחמים, כך על ידי בנייה מחדש של החלק האחורי של הכלי הורחב מספר הלוחמים בצוות ל-6.
BA-64Z: גרסה להתניידות בתנאי שלג בה הוחלפו הצמיגים במערכת של זחלים בחלק האחורי ומגלשיים בחלק הקדמי.
.jpg)
