PROFILBARU.COM

תל ליטוינסקי
	שלט בכניסה לתל ליטוינסקי
מידע
עיר	רמת גן
תאריך ייסוד	1934
מייסדים	האחים אמיל ליטוינסקי ומשה ליטוינסקי
קואורדינטות	32°03′15″N 34°50′58″E / 32.054083333333°N 34.849361111111°E
	מפת מיקום; מפה דינמית; (למפת גוש דן רגילה) תל ליטוינסקי תל ליטוינסקי תל ליטוינסקי מפת __ רמת גן __ גבעתיים; [‌למפה דינמית של גוש דן וסביבותיו‌] מצפון ומערב: __ תל אביב-יפו; ממזרח: __ בני ברק, __ גבעת שמואל, __ קריית אונו, __ מחנה דורי; מדרום: __ אור יהודה, __ פארק אריאל שרון

תל ליטוינסקי הייתה מושבה שהוקמה ב־1934. בשנות האלפיים, חלק משטח המושב נכלל בעיר רמת גן ועל חלק אחר נבנה בית החולים תל השומר.

היסטוריה

הקמת המושבה

המושבה נוסדה בידי האחים ליטוינסקי (אמיל ליטוינסקי ומשה (מוריס) ליטוינסקי), בסיועו הכספי של הברון פליקס דה מנשה, על אדמות המשפחה, ושמה נקרא לזכר אביהם, יעקב אלחנן, ממייסדי תל אביב^{[דרושה הבהרה]}. המושבה תוכננה על ידי ריכרד קאופמן^[1], להיות עיר גנים על כ-1700 דונם, שחולקו ל-2000 מגרשים, אך בפועל עד שנת 1936 התגוררו במקום רק 24 משפחות, ברחוב אחד, רובם עולים יוצאי גרמניה^[2]. בעת הקמתו היה היישוב הקטן מבודד ומוקף יישובים ערביים ובדואים שהטרידוהו באש במהלך המרד הערבי הגדול^[3]^[4].

בשנת 1938 התיישבה בסמוך למושבה, בינה לבין כפר אז"ר, פלוגה של בית"ר^[5].

הקמת הבסיס ובית החולים

בשנת 1935, הפקיעה ממשלת המנדט 85 דונם סמוך לתל ליטוינסקי לשם הקמת בית חולים מחוזי^[6]. לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה, הפקיע הצבא הבריטי גם מידי האחים ליטוינסקי 1200 דונם משטח המושבה לצורך הקמת מחנה צבאי באותו שם. בשטח המופקע הוקמו עד אמצע שנת 1942 בתי מלאכה וסדנאות וגם מרפאה קטנה. הצבא האמריקאי ששהה במצרים נזקק למתקן אשפוז ולכן הרחיבו הבריטים את המרפאה במקום לקיבולת של 450 מיטות. בנובמבר אותה שנה הוקמו מעל 95 מבנים טרומיים שסודרו בצורת פרסה. המחנה המורחב הפך לבית חולים שדה מס' 4 של הצבא האמריקאי^[7]. בפברואר 1943 הפסיקו האמריקאים להשתמש בבית החולים ובאביב באותה שנה חיברו האמריקאים את המחנה עם שדה התעופה הבריטי בלוד (RAF Lydda) במסילת ברזל באורך של כ-13 ק"מ, שיצאה מתחנת כפר ג'יניס ועברה דרך יהוד. המסילה הייתה נחוצה כיוון שבמחנה נמצאו מתקנים שונים של שתי הטייסות האמריקאיות שהוצבו בשדה התעופה לוד. המסילה שימשה גם את צה"ל לצורך פינוי פצועים בימי מלחמת העצמאות. באוקטובר אותה שנה פינו האמריקאים את כוחותיהם מהארץ, עקב התרחקות החזית באפריקה מערבה וחיל האוויר הבריטי החל לקלוט בבית החולים פצועי קרבות אוויר מבורמה ומחזיתות אחרות. במהלך המלחמה שוכנו גם שבויים איטלקיים במחנה.

עם תום המלחמה שימש המחנה כבסיס לרכב, לתותחים ולסדנאות. מחנה תל ליטוינסקי הבריטי והדרך המבודדת אליו שימשו מטרה ללוחמי המחתרות. מחנה תל ליטוינסקי נכבש על ידי חטיבת אלכסנדרוני ב-15 באפריל 1948. במהלך הקרב נהרגו שלושה לוחמים עבריים וכחמישים ערבים.

לאחר קום המדינה

לאחר קום המדינה, בעת שארגן חיים שיבא את חיל הרפואה, הופקע מן המושבה שטח נוסף והמתחם הוגדר כבית החולים המרכזי של צה"ל. בעצת בן-גוריון נקרא בית החולים על שם ארגון "השומר" - "בית חולים תל השומר". המדינה החלה לכנות גם את היישוב בשם החדש, "תל השומר", היא ביטלה את מעמדו כמושבה והוא הוגדר כ"שכונה עירונית" שקיבלה שירותי-מינהל מעיריית תל אביב.

עם השנים, הפך בית החולים לאחד מן המרכזים הרפואיים המובילים בארץ. עם מותו של חיים שיבא, מנהלו ומיסדו של בית החולים, ב־1971, שונה שם בית החולים ל"מרכז הרפואי ע"ש שיבא". כביש מיוחד נסלל לבית החולים בנוסף לכביש 'הבריטי' שחלף דרך קריית אונו. הכביש שחלף בין כפר אז"ר לקיבוץ אפעל חיבר את בית החולים לכביש גהה ולרמת גן ונקרא 'דרך שיבא'. גם הכביש החוצה את בני ברק, המקביל לכביש גהה ומוביל לבית החולים, נקרא רחוב השומר (לימים הוחלף שמו לרחוב כהנמן).

בסוף 1961 סופחו שטחי תל ליטוינסקי ובית החולים לרמת גן, למורת רוחם של פרנסי קריית אונו שבקשו שהאזור יסופח לקריית אונו^[8]^[9]^[10]. על חלק מן השטח הוקם שיכון מגורים לצוות בית החולים אך עד לשנת 1972 היה רובו של האזור נטוע פרדסים. בשנת 1972 הוקמה שכונת קריית קריניצי שאוכלסה במהרה על ידי משפחות עובדי בית החולים ואוניברסיטת בר-אילן הסמוכה. השכונה מאופיינת בשטחים ירוקים נרחבים.

בשנת 2008 שופט בית משפט השלום חיים ליטוינסקי נבחר לתואר "יקיר העיר" רמת גן, בהיותו בן למייסדי עיר הגנים "תל ליטוינסקי"^[11].

בשנת 2016, הגישו יורשי משפחת ליטוינסקי עתירה לבית המשפט המחוזי בתל אביב נגד מדינת ישראל, בדרישה להשיב למשפחה את קרקעות תל ליטוינסקי, לפצותה, או להעביר אליה קרקעות חלופיות^[12].