שרטוט בסת"ם הוא חריצת קווים ישרים ליצירת שורות בקלף. הכתב נכתב מתחת לשורה. זוהי חובה הלכתית בכתיבת סת"ם, וספר שנכתב ללא שרטוט פסול אפילו אם הכתב ישר[1].
המקור בתלמוד
מגילת אסתר, עליה נאמר כי היא חייבת בשרטוט מלא "כאמיתה של תורה"
בתלמוד קיימות שתי סוגיות המראות את מקור ההלכה:
במסכת גיטין[2], במהלך דיון שהתקיים אודות סמכותו של רב יוסף פקפק בסמכותו של רבי אביתר, ואף הביא ראיה לכך ממעשה שהיה: רבי אביתר שלח לרב יהודה איגרת ובה כתב: ”בני אדם העולין משם לכאן הן קיימו בעצמן[3] "וַיִּתְּנוּ הַיֶּלֶד בַּזּוֹנָה וְהַיַּלְדָּה מָכְרוּ בַיַּיִן וַיִּשְׁתּוּ"”. למרות שבאיגרת זו הוא כתב שבע מילים שהם ציטוט מפסוק, שעל פי ההלכה יש לכותבו עם שרטוט, הוא כתב את הפסוק ללא שרטוט, הלכה המנוגדת לדעת רבי יצחק הפוסק, שאסור לכתוב שלוש מילים מפסוק ללא שרטוט שורות על גבי הקלף. מסוגיא זו נראה כי זו היא מסקנת ההלכה, שכל שלוש מילים הנכתבות מתוך פסוק, צריכות להכתב על שרטוט.
כתיבת האותיות האחרונות בספר התורה בקלף משורטט. קיימת מחלוקת ראשונים אם הספר תורה חייב בשרטוט מלא
במסכת מגילה[4] מובא: ”דברי שלום ואמת, אמר רבי תנחום ואמרי לה אמר רבי אסי: מלמד שצריכה שרטוט כאמיתה של תורה”. פשטות הגמרא היא שספר תורה ופסוקי תורה נכתבים על שרטוט מלא. אם כי קיימת דעה[5] שהכוונה היא למזוזה הנקראת "אמיתה של תורה" מכיוון שיש בה יחוד מלכות שמים.
במסכת סוטה[6] נקבע כי מגילת סוטה צריכה להכתב בשרטוט, ונקבע כי קיימת מחלוקת תנאים אם תפילין צריכים שרטוט.
מחלוקת הראשונים
נחלקו הראשונים בהלכה זו. לפי דעת רבינו תם ורבינו חננאל, הפסוק הקובע כי מגילת אסתר צריכה שרטוט מלא "כאמיתה של תורה" משווה את מגילת אסתר למזוזה. לעומת זאת, בספר תורה ובפסוקים אחרים די בשרטוט אחד בראש הדף, ושני שרטוטים בצידי הטור, ניתן לסמוך על כך השורות יכתבו בצורה ישרה פחות או יותר, על סמך העובדה שהשורה הראשונה נכתבה בצורה ישרה, ובכך יוצאים ידי חובת ”זה אלי ואנווהו”. רבינו תם אף מביא על כך את דברי הירושלמי, שאומר כי מכיוון שאין צורך לשרטט ספרי תורה ותפילין, שגם עליה נאמר כי אין צריך בה שרטוט, אין לבצע בהם שרטוט מיותר יותר מהשרטוטים היחידים מארבעת הצדדים, שכן קיים כלל ש"כל הפטור מן הדבר ועושהו נקרא הדיוט"[7].
לעומת זאת, ראשונים אחרים, ביניהם בעל הערכי תנאים ואמוראים מוכיחים ממקומות רבים בתלמוד שבהם למדו את המילה "אמת" ככינוי לתורה: במסכת עבודה זרה[8]” תורה כתוב בה אמת דכתיב[9] אֱמֶת קְנֵה וְאַל תִּמְכֹּר”. במסכת ברכות: ”תני תנא קמיה דר' יוחנן כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים וקובר את בניו מוחלין לו על כל עונותיו אמר ליה רבי יוחנן בשלמא תורה וגמילות חסדים דכתיב[10] בְּחֶסֶד וֶאֱמֶת יְכֻפַּר עָוֹן, חסד זו גמילות חסדים שנאמר[11] רודף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד, אמת זו תורה שנאמר[12] אמת קנה ואל תמכור”.
