PROFILBARU.COM

קראצ'י
**کراچی**
	סמל קראצ'י סמל קראצ'י
	בכיוון השעון מלמעלה: מאוזוליאום מוחמד עלי ג'ינה,; בניין פריר הול שנבנה בתקופת הראג' הבריטי,; דרך א. א. צ'ונדריגר במרכז קראצ'י, בניין KPT - חברת נמל קראצ'י, מוזיאון ארמון מוהתה, נמל קראצ'י
מדינה	פקיסטן
פרובינציה	סינד
ראש העיר	Murtaza Wahab
רשות מחוקקת	Karachi Metropolitan Corporation
בירת העיר	גולשאן
שפה רשמית	סינדית, אורדו
תאריך ייסוד	1729
שטח	3,527 קמ"ר
גובה	22 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	18,868,021 (2023)
‑ במטרופולין	15,700,000 (2009)
‑ צפיפות	3,533 נפש לקמ"ר (2009)
קואורדינטות	24°52′N 67°01′E / 24.86°N 67.01°E
אזור זמן	UTC +5
	http://www.karachicity.gov.pk
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת פקיסטן רגילה) אסלאמאבאד רוואלפינדי לאהור פייסלאבאד מולטאן פשאוור היידראבאד כוויתה הודו סין קשמיר אפגניסטן טורקמניסטן איראן הים הערבי קראצ'י (למפת קראצ'י רגילה) קראצ'י

ערך זה עוסק בעיר בפקיסטן. אם התכוונתם למשפחת אמנים איטלקית מהמאה ה-16, ראו קראצ'י (משפחת אמנים).

קראצ'י (באורדו: ‏کراچی^ⓘ‏^Ⓘ‏; בסינדית: ڪراچي) היא הגדולה שבערי פקיסטן, עיר נמלה הראשית ובירת פרובינציית סינד שבדרומה. העיר שוכנת לחופו של הים הערבי, בדרום-מערב סינד, ומדרום-מזרח לה נמצאת דלתת נהר האינדוס.

היסטוריה

ישנן עדויות ארכאולוגיות רבות בסביבת קראצ'י המצביעות על התיישבות בסביבת העיר עוד מימי העת העתיקה. ישנן אף הערכות כי אלכסנדר הגדול חנה באזור.

קראצ'י עצמה נוסדה בשנת 1729. חברת הודו המזרחית הבריטית כבשה את אזור קראצ'י ב-3 בפברואר 1839 והרסו את המבצרים המקומיים. העיר סופחה להודו הבריטית בשנת 1843. עד מהרה הבריטים הכירו בחשיבותה האסטרטגית של העיר ובנו בה נמל בשנת 1854. הבריטים אף בנו בעיר בסיסים צבאיים רבים, ששימשו אותם במלחמה האנגלו-אפגנית הראשונה. במהלך המרד ההודי הגדול בשנת 1857, כבשו מורדים את העיר והחזיקו בה לזמן קצר, עד אשר הבריטים כבשו אותה שוב. לאחר המרד הכושל השלטון הקולוניאליסטי הבריטי המשיך לפתח את העיר ובשנת 1878 העיר חוברה לרשת הרכבות של הראג' הבריטי.

בשנת 1899 הפכה קראצ'י לייצואנית החיטה הגדולה ביותר במזרח. צמיחתה הכלכלית של העיר הביאה אליה מהגרים רבים.

ב-1947, עם הכרזת עצמאותה של פקיסטן, הוכרזה קראצ'י כעיר הבירה של המדינה. באותה עת חיו בה רק 400,000 בני אדם. למרות האלימות הגואה בכל רחבי הארץ, קראצ'י נשארה יחסית שקטה. בזמן המלחמה יושבו בעיר פליטים ומהגרים מוסלמים רבים, דבר שגרם לנסיקה בגודל האוכלוסייה.

ב-1958, בשל רצונה של ממשלת פקיסטן להעביר את מרכז הכובד של הכלכלה במדינה לאזורים נוספים, החלה להיבנות עיר הבירה החדשה אסלאמאבאד. העיר רוואלפינדי, הסמוכה לאסלאמאבאד, נקבעה כבירה זמנית והשלטון עבר אליה.^[2] בעוד שגרירויות זרות העבירו את משכנן לבירה החדשה, בקראצ'י ממשיכות לפעול קונסוליות וקונסולי כבוד של מדינות מסוימות.^[3]

במהלך שנות ה-80 ושנות ה-90 של המאה ה-20 הגיעו לעיר פליטים רבים ממלחמת אפגניסטן. בתקופה זו חלו גם משברים פוליטיים וחברתיים בתוך העיר והפשע גאה.

כלכלה ותרבות

קראצ'י נחשבת ל"עיר האורות" – "העיר שאינה ישנה לעולם". בתקופה של חמישים שנה הפכה עצמה מעיירה קטנה למטרופולין בעל תערובת של תרבויות. יש הרואים בה מעין מדינה בתוך מדינה. העיר היא טבורה הכלכלי והמסחרי של פקיסטן.

שיעור יודעי קרוא וכתוב בעיר הוא הגבוה בפקיסטן, ויש בה מוסדות חינוכיים מהשורה הראשונה.

בשנת 2013 הסתיימה בניית מתחם "אושן טאוורס" שמשמש כמרכז קניות ובאותה תקופה היה הבניין הגבוה בפקיסטן.

אוכלוסייה

אוכלוסיית קראצ'י במפקדי האוכלוסין האחרונים של פקיסטן^[1]:

מבחינה לשונית, אתנית ודתית, קראצ'י היא העיר הכי מגוונת בפקיסטן. השפות הכי מדוברות בעיר הן אורדו (48.52%), פנג'אבי (13.94%), פשטו (11.42%) וסינדית (7.22%).

מבחינה דתית, כמעט כל האוכלוסייה (96.5%) בעיר היא מוסלמית. הנוצרים מהווים כ-2.4% מהאוכלוסייה וההינדים - 0.86%. דתות אחרות מהוות כ-0.4% מהכוח הדתי בעיר. עם זאת, קראצ'י היא אחת הערים החילוניות ביותר בפקיסטן. כ-65% מהמוסלמים בקראצ'י הם סונים, בעוד 35% הם שיעים. מבחינה הלכתית, הזרם הסוני מתבסס על האסכולה החנפית, עם השפעות סופיות. מרבית השיעים משתייכים לזרם האיסמאעיליה. מרבית הנוצרים משתייכים לכנסייה הקתולית ואוכלוסייה זו נחשבת לאמידה ומשכילה יותר. אמנם הרוב המכריע של ההינדים עזב את העיר עם חלוקת הארץ, אך עדיין ישנה כמות מזערית של הינדים בעיר, וכמות זו הולכת וקטנה, כתוצאה מהגירה וריבוי טבעי נמוך.

ישנה בעיר אף קהילה קטנה של זורואסטרים.

יהודים

היהודים הראשונים, בעיקר מקהילת בני ישראל, הגיעו לעיר בשנת 1818, לפני גל ההגירה הגדול אל העיר בשנת 1839, והקימו בה בית כנסת בשנת 1893. בימינו כמעט ולא נותרו יהודים בפקיסטן (קיימת הערכה כי ישנם עשרה עד 15 יהודים בכל המדינה). עד חלוקת הודו בשנת 1947 מנתה הקהילה היהודית בקראצ'י כ-2,500 אנשים. בעיר קיים בית עלמין יהודי אשר אינו פתוח למבקרים.^[4]

בית הכנסת המרכזי של העיר, בית הכנסת מגן שלום, חדל לתפקד לאחר עליית יהודי העיר לישראל בשנות ה-70, ובשנת 1988 נהרס עד היסוד לאחר בקשה רשמית לשימור בית הכנסת כאתר מורשת על ידי יוצאי הקהילה בישראל והוקם במקומו מרכז קניות.

תחבורה

את העיר משרת נמל התעופה הבינלאומי ג'ינה.

ערים תאומות

מאוריציוס פור לואי, מאוריציוס (מ־2007)
שאנגחאי, הרפובליקה העממית של סין
הונג קונג, הרפובליקה העממית של סין
ערב הסעודית ג'דה, ערב הסעודית
אוזבקיסטן טשקנט, אוזבקיסטן
טורקיה איסטנבול, טורקיה
לבנון ביירות, לבנון
בנגלדש דאקה, בנגלדש
איראן משהד, איראן
טורקיה איזמיר, טורקיה (מ־1985)
ארצות הברית ניו יורק, ארצות הברית (מ־2008)
בחריין מנאמה, בחריין (מ־2007)
קוסובו פרישטינה, קוסובו (מ־2008)
מלזיה קואלה לומפור, מלזיה (מ־2008)
ארצות הברית יוסטון, ארצות הברית (מ־2008)
ארצות הברית שיקגו, ארצות הברית (מ־2008)

קישורים חיצוניים

קראצ'י, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
קראצ'י (פקיסטן), דף שער בספרייה הלאומית

ָ* יסמין לארי Karachi: Illustrated City Guide (photography by her husband, Suhail Zaheer Lari) ‏2001 9780195794465 ISBN

הערות שוליים

^ ¹ ² Pakistan: Provinces and Major Cities - Population Statistics, Maps, Charts, Weather and Web Information, citypopulation.de
^ פאקיסטן מחליפה את עיר-הבירה, מעריב, 19 ביוני 1959
^ רשימת קונסוליות וקונסולי כבוד בקראצ'י, באתר embassy-finder.com (באנגלית)
^ Mewa Shah Graveyard, מאורדו: میوە شاه قبرِستان.

הערים הגדולות של פקיסטן מפקד האוכלוסין 2023^{[אוכלוסין 1]}
^ Pakistan: Provinces and Major Cities - Population Statistics, Maps, Charts, Weather and Web Information, citypopulation.de
	דירוג	שם	פרובינציה	אוכלוסייה
קראצ'י לאהור
	1	קראצ'י	סינד	18,868,021	פייסלאבאד רוואלפינדי
	2	לאהור	פנג'אב	13,004,135
	3	פייסלאבאד	פנג'אב	3,691,999
	4	רוואלפינדי	פנג'אב	3,357,612
	5	גוג'ראנוואלה	פנג'אב	2,511,118
	6	מולטאן	פנג'אב	2,215,381
	7	היידראבאד	סינד	1,921,275
	8	פשאוור	ח'ייבר פח'טונח'ווה	1,905,975
	9	כוויתה	בלוצ'יסטן	1,565,546
	10	אסלאמאבאד	שטח הבירה	1,108,872