פרשת פקודי היא האחרונה בסדרת הפרשיות העוסקות בנושא יצירת המשכן, כליו ובגדי הכהונה.
החומרים והכמויות ששימשו להקמת המשכן
הפרשה נפתחת בדו"ח מפורט על התרומות שהתקבלו מן העם לצורך בניית המשכן. בין היתר מפורטות הכמויות של הזהב (אשר שימש להכנת חלק גדול מכלי המשכן וחלק מבגדי הכהונה), וכמויות הכסף אשר התקבל מתרומת מחצית השקל ושימש להכנת האדנים והווים לעמודי החצר.
בסיום העבודה מביאים בני ישראל אל משה את המשכן, את כליו ואת בגדי הכהונה. כשראה משה שהמלאכה נעשתה כפי שה' ציווה אותם, הוא מברך את עושי המלאכה.
לאחר מכן, ה' מצווה את משה להקים את המשכן, להציב את הכלים במקומם ולמשוח אותם בשמן המשחה, וכן להלביש את אהרן ובניו בבגדי הכהונה ולמשוח גם אותם. כל זאת, מצטווה משה לעשות ביום הראשון של החודש הראשון, בשנה השנייה ליציאת מצרים. אחרי הקמת המשכן שוכן ענן הכבוד, המסמל את נוכחותו של ה', על המשכן.
תאריכי הקריאה
השבת בה קוראים את פרשת פקודי יכולה לחול בתשעה תאריכים שונים.
בשנים מסוג גכז, השגזחג ובחה, היא נקראת ללא אחת מארבע הפרשיות. רבים מהאשכנזים בארץ ישראל נוהגים שבשנים אלו קוראים גם את הפטרת ויקהל וגם את הפטרת פקודי.
בקביעות זשה, לפי הדברי קהלת מפטירים רק את הפטרת פקודי, כי כבר קראו את הפטרת ויקהל בשבת שנייה של חנוכה. ואילו לפי הלוח לארץ ישראל גם בשנה זו מפטירים את הפטרת ויקהל ופקודי יחד.