|
במדבר
 ערך זה עוסק בספר. אם התכוונתם לפרשה, ראו פרשת במדבר. ספר בְּמִדְבַּר[1] הוא הספר הרביעי מבין חמשת חומשי התורה. הספר מכיל 36 פרקים, 32 סדרים, 92 פרשיות פתוחות ו-66 סתומות.
כעדותו של הירונימוס כונה הספר בתקופתו בשם: "וַיְַדבֵּר" ושם זה מצוי גם בלשון ימי הביניים של אברהם אבן עזרא, במסורת חז"ל מצוי הוא בשם "חומש פקודים",[2] וזאת מכיוון שמופיעים בו שני מִפקדים של בני ישראל וכן עוד מפקד נפרד לשבט הלוי. מכאן גם באו השמות הלועזיים Ἀριθμοί בתרגום השבעים ו-Numeri בוולגטה (כלומר "מספרים", וכן באנגלית: Book of Numbers).
ספר במדבר עוסק בנדידת בני ישראל במדבר, תקופה של כ-40 שנה, בין היציאה ממצרים עד לכניסה לארץ ישראל, ולמעשה מתמקד רק בתחילת התקופה הזו ובסופה.
תוכן הספר
פרקים א'-י'
עם הספרים שמות וויקרא מסתיים התהליך הארוך של יציאת מצרים, קבלת התורה ובניית המשכן.
העם מוכן אם כן לצאת לנדודיו.
ספר במדבר מתחיל בתיאור ההכנות למסע בארבעה חלקים: הכנת העם למסע, עבודת הלויים, דינים מיוחדים והיציאה למסע.
- מחנה ישראל (פרק א' – פרק ב'): הספר מתחיל בציווי ה' לספור את עם ישראל בתחילת המסע במדבר. לאחר המפקד מתואר סדר המחנה בהפסקות שבין מסע למסע: במרכז המשכן, סביבו הכהנים והלויים, ומסביבם שאר עם ישראל חונה בארבעה דגלים בארבעת צדדי המחנה - שלשה שבטים בכל דגל.
- הלויים (פרק ג' – פרק ד'): לאחר מפקד הלויים מתוארת החלפת הבכורות בלויים (הבכורות היו אמורים מלכתחילה להיות עובדי-המשכן), ואחר כך תיאור עבודת הלויים בזמן המסע: בני קהת נושאים את כלי המשכן, בני גרשון את כלי הבד שבמשכן ושמעליו, ובני מררי את קרשי המשכן וכל הקשור אליהם.
- היציאה למסע במדבר (פרק ט', פסוק ט"ו – פרק י'): הענן קובע את דרכם של בני ישראל - מתי יסעו ומתי יחנו, וכן תרועת החצוצרות - בימי שלום ומלחמה, והיציאה עצמה למסע כאשר הארון בראש המחנה.
החלק הזה מסתיים בשירת "ויהי בנסוע הארון", מאת משה, שמוקפת באותיות נו"ן הפוכה לפניה ולאחריה - לכך הוצעו בגמרא ובפרשנים מספר הסברים.[3]
פרקים י"א-י"ט
בפרקים אלו מתוארים אירועים רבים שהתרחשו במהלך המסע במדבר. האירועים המרכזיים הם חטאי בני ישראל במדבר כמו חטא המתאוננים בתבערה, חטא המתאווים בקברות התאוה, חטא המרגלים וקורח ועדתו.
- תלונות העם (פרק י"א): הפרק מתחיל בתיאור כעס ה' על תלונה של העם (חטא המתאוננים) בתבערה, וממשיך בתלונות העם ביחס לתנאי המסע וגעגועיהם למצרים (חטא המתאווים). בעקבות תלונה זו מתייאש משה מהעם, וה' מצרף אליו 70 זקנים כעזרה בהנהגה.
- חטא המרגלים (פרק י"ג – פרק י"ד): משה שולח 12 נציגים לרגל את הארץ. המרגלים עוברים בחלקיה הדרומיים ולוקחים מפירותיה. בשובם מתפתח ויכוח האם הארץ ניתנת לכיבוש, כשרק כלב בן יפונה ויהושע בן נון מנסים לשכנע את העם לעלות בכל-זאת. בעקבות ההיסוס נגזר שדור יוצאי מצרים יימחה ברובו במדבר, ורק אז תותר הכניסה לארץ. בעקבות זאת מנסים כמה לפרוץ את הדרך אל הארץ אך ניסיונם נכשל (חטא המעפילים) - העם פונה להמשך מסעיו במדבר.
- מחלוקת קורח ועדתו (פרק ט"ז – פרק י"ח, פסוק ז'): קורח ועדתו ערערו על הנהגתם של משה ואהרן. כמבחן יקטירו קורח ועדתו קטורת וגם אהרון. אש אכלה את מקטירי-הקטורת של קורח וכל אנשיו נבלעו באדמה. במבחן נוסף פרח מטהו של אהרון והעיד כי רק אהרן ובניו (שבט לוי) - ישמשו במשכן.
פרקים כ'-כ"ה
חלק זה עוסק באירועים שאירעו על גבול ארץ ישראל אך לא קשורים ישירות לכניסה לארץ.
- מי מריבה (פרק כ', פסוקים א'–י"ג): לאחר מות מרים העם רב עם משה בגלל מחסור במים. ה' מצווה את משה לדבר אל הסלע שיוציא מים, ומשה מכה בסלע עד שיוצאים ממנו מים. מקרה זה מוזכר בהמשך כסיבה לעונשם של משה ואהרן שבעקבותיו לא יכנסו לארץ.
- מעשה זמרי (פרק כ"ה) לאחר שבלעם עוזב, שולחים המדינים את בנותיהם להחטיא את ישראל בזנות. כתוצאה מכך פורצת מגפה בקרב העם. פינחס, נכדו של אהרן הכהן, הורג את זמרי בן סלוא. עקב כך מובטח לו כי צאצאיו ישרתו ככהנים.
פרקים כ"ו-ל"ו
בפרקים אלו מפורטות ההכנות לכיבוש הארץ.
- סיום המסע (פרק כ"ו): בני ישראל מגיעים לערבות מואב ושם נעשה מפקד נוסף של עם ישראל, כולל שבט לוי.
- בנות צלפחד (פרק כ"ז, פסוקים א'–י"א): בנות צלפחד פונות אל משה בשאלה האם הן תוכלנה לרשת את הארץ, על אף שאביהן נפטר ללא צאצא זכר. עקבות פנייתן ציווה ה' את דיני הירושה, לפיהם בנות יורשות את אביהן כאשר אין לו בנים זכרים שירשו אותו.
- דינים שונים (פרק כ"ח – פרק ל'): קרבנות התמיד, המועדים, ודיני הפרת נדרים.
- מלחמת מדין (פרק ל"א): בני ישראל נוקמים במדין על שהחטיאו אותם בזנות. המלחמה הסתיימה בתבוסת מדין, הרג כלל הגברים, הרג מלכי מדין ושביית כל הנשים והילדים.
- פרשת בני גד ובני ראובן (פרק ל"ב): בני שבט גד ושבט ראובן מבקשים לקבל נחלה בעבר הירדן בערי סיחון ועוג מלך הבשן, שכבר הורישו בני ישראל, במקום להמתין לשלב חלוקת הארץ לכל השבטים יחד. משה שמע את דבריהם, ומתרצה לכך, אך מתנה שרק אם אכן יעברו את הירדן וילחמו יחד עם כל ישראל, עד סיום המלחמה, יוכלו לנחול את הערים בעבר הירדן, אך אם לא, אזי הם יקבלו חלק בארץ ישראל כפי הדין המקורי.
חלוקת הספר לפרשיות
בספר במדבר 10 פרשיות ואלו הן:
אולם לרוב קוראים את ספר במדבר במשך 9-8 שבתות, שכן לפי נוהגים שונים יש חיבור פרשיות שונות.
- חוקת - בלק
בחוץ לארץ, בשנים שבהן יום טוב שני של שבועות חל בשבת, קוראים את פרשת חוקת יחד עם פרשת בלק.
לפי מנהג התימנים, גם בארץ ישראל מחברים פרשות אלו, במקום לחבר את פרשות מטות-מסעי. לדרדעים ישנו מנהג ייחודי ולפיו במקום לחבר את פרשת חקת עם בלק, מחלקים אותה לשניים ומחברים את חציה הראשון (עד פרק כ', פסוק כ"א) לפרשת קרח, ואת חציה השני (משם ואילך) לפרשת בלק.
- מטות - מסעי
בדרך כלל קוראים את פרשת מטות ביחד עם הפרשה שאחריה, פרשת מסעי, רק בשנים מעוברות, בשנים מסוג בשז וגכז (רק בארץ ישראל), ובשנים השג והחא (גם בחוץ לארץ) הן נפרדות,[4] וממילא שנים בהן פרשת מטות ופרשת מסעי נקראות בנפרד גם בחו"ל הן נדירות.
ראו גם
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
- ספר במדבר להאזנה - בהקראת עומר פרנקל, באתר 929
- ספר במדבר, באתר ויקיטקסט
- ספר במדבר, באתר מקראות גדולות הכתר
- ספר במדבר, באתר "תורת אמת"
- ספר במדבר, באתר מכון ממרא
- ספר במדבר באתר 929 - תנ"ך ביחד
- רשימת מאמרים על במדבר באתר רמב"י
- פרופ' מרדכי כוגן, המפקד במדבר ומפקדים אחרים, בתוך: ד"ר לאה מזור, על מקרא הוראה וחינוך
- במדבר, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- מלכה שנוולד, לכידות הסיפור המקראי של חומש במדבר (פרקים א–י) - עיון בפרשנות ר' אברהם אבן עזרא, ר' משה בן נחמן ודון יצחק אברבנאל, כעת, עמ' 179
- פרשות השבוע של ספר במדבר
הערות שוליים
- ^ כבשאר ספרים שבתורה, שם הספר המקובל בימינו לקוח מפתיחתו: "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי בְּאֹהֶל מוֹעֵד". בהתאם לכך, מעיקרו הוא מנוקד בְּמִדְבַּר (בנסמך); אך הצורה שנשתגרה בציבור היא בַּמִּדְבָּר.
- ^ גלעדי י. גבריהו השמות במקרא, בית מקרא: כתב-עת לחקר המקרא ועולמו כרך מט, חוברת ד (קעט) (תמוז-אלול תשס"ד), pp. 175
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קט"ז, עמוד א'
- ^ מתי קוראים שתי פרשיות בשבת אחת?, הרב ד"ר חיים סיימונס, אלול תשנ"ה
|
|
.jpg)
.jpg)
