PROFILBARU.COM

**פין**
	פין לא נימול, אשכים ושער ערווה
	תמונה תלת־ממדית של פין. אפשר להקיש על התמונה ולסובב עם מקש שמאלי בעכבר לכל הכיוונים, כדי לראות את המבנה המדויק
שיוך	מערכת הרבייה הגברית
אספקה עורקית	dorsal artery of the penis
ניקוז ורידי	superficial dorsal veins of the penis
ניקוז לימפטי	Superficial inguinal lymph nodes
תיאור ב	האנטומיה של גריי (מהדורה 20) (1247)
מזהים
לטינית (TA98)	penis
טרמינולוגיה אנטומיקה	A09.4.01.001
TA2 (2019)	3662
FMA	9707
קוד MeSH	A05.360.444.492
מזהה MeSH	D010413
מערכת השפה הרפואית המאוחדת	C0030851

ערך זה עוסק באיבר המין הזכרי של האדם. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו פין (פירושונים).

פין הוא איבר המין הזכרי. הפין משמש להטלת שתן ולקיום יחסי מין.

בעת ההשתנה, השתן עובר משלפוחית השתן דרך השופכה שבמרכז הפין וזורם החוצה.

לקראת קיום יחסי מין הגופים שבפין מתמלאים בדם והוא מתקשה כאשר מתעורר אצל הגבר גירוי מיני. מצב זה נקרא "זקפה". בעת קיום יחסי מין הטרוסקסואליים (עם אישה), הגבר מחדיר את הפין לתוך נרתיק האישה. עם הגעתו לפורקן מיני, נפלטים מהפין תאי זרע לתוך נרתיק האישה, באמצעות נוזל הזרע. הגופים המתמלאים דם בעת זקפה הם שני גופים הנמצאים בחלקו העליון של הפין והסמוכים זה לזה, והחלק הספוגי שבמרכזו, מסביב לשופכה. החלק הספוגי מתרחב לקראת קצה הפין ויוצר את העטרה (בסלנג: "כיפה"), המכוסה בעורלה.

גודל (אורך והיקף) הפין משתנה מגבר לגבר, אבל כל עוד הוא בתחומי הנורמה, אין הגודל משפיע בהכרח על התפקוד המיני. אורך הפין במצב רפוי הוא 9.16 ס"מ בממוצע, ובעת זקפה 13.12 ס"מ. היקפו במצב רפוי הוא 9.31 ס"מ, ובעת זקפה 11.66 ס"מ.^[1] הפין כמעט ולא גדל מהלידה ועד תחילת גיל ההתבגרות (גיל 12 לערך).

בתרבויות שונות נהוגה מילה, שהיא כריתת העורלה העוטפת את ראש הפין. יש הנוהגים כן כמסורת דתית (כמו יהודים) או מתוך מניע תרבותי או בריאותי-מניעתי (כמו בארצות הברית), ויש העושים זאת מטעמי אסתטיקה והיגיינה.

המילים "פין" או "איבר" משמשות בטקסטים פורמליים כגון ספרי ביולוגיה, אך בלשון הדיבור נפוצות מילות הסלנג "זַיִן" או "בולבול", ובעבר גם "זרג".

אנטומיה

חלקים

בסיס הפין: החלק המחובר לגוף, והכולל את פקעת הפין במרכזו, וכן זוג רגליים ("crus"), אחד מכל צד של הפקעת. הבסיס ממוקם בתוך כיס חיץ הנקבים השטחי.
גוף הפין: לגוף שני דפנות - הגב (הדופן העליונה) והגחון (השופכה, הדופן התחתונה). גוף הפין מכיל כלי דם רבים.

מבנה

הפין מורכב משלוש עמודות של רקמות: שתי רקמות זקפתיות (corpora cavernosa) ממוקמות אחת על יד האחרת בדופן העליונה, וגוף ספוגי (corpus spongiosum) הממוקם ביניהם בדופן התחתונה.

הגוף הספוגי משתרע החל מהבסיס ועד לקצה הפין, שם הוא יוצר את העטרה ומהווה בסיס לעורלה (קפל עור שמבוגרים יכולים למשוך לאחור כדי לחשוף את העטרה). הדופן התחתונה, במקום שבו מתחברת העורלה לפין, מכונה "רסן" או "רסנית" (frenum). הבסיס המעוגל של העטרה מכונה "קורונה" (corona). קו תפר חיץ הנקבים הוא רכס בולט לאורך הדופן התחתונה של הפין.

השופכה, המהווה את החלק האחרון של מערכת השתן, חוצה את הגוף הספוגי לכל אורכו. פתח השופכה נמצא בקצה העטרה. דרך השופכה חולפים השתן ונוזל הזרע. תאי הזרע מיוצרים באשכים ומאוחסנים ביותרת האשך. במהלך השפיכה, תאי זרע, נדחפים החוצה לאורך זוג צינורות זרע, העוברים מעל ומאחורי שלפוחית השתן. נוזלים נוספים שנוצרו בשלפוחית הזרע מצטרפים לתאי הזרע בצינורות הזרע המתחברים בהמשך לבלוטת הערמונית. הערמונית, כמו גם בלוטת קאופר, מוסיפות הפרשות נוספות, ויוצרות את נוזל הזרע, הנפלט מפתח השופכה.

בשונה מיונקים אחרים, בפין האנושי אין עצמות, ובמקומם הוא מסתמך אך ורק על גודש דם כדי להשיג זקפה. הוא אינו יכול לסגת לאחור לתוך המפשעה, ובקרב עולם החי הוא גדול יותר בממוצע ביחס למסת הגוף.

תפקיד הפין

תרשים מערכת הרבייה הזכרית
תרשים מערכת הרבייה של הגבר שלפוחית השתן עצם החיק פין רקמה זקיפה עטרה עורלה פתח השופכה המעי הגס חלחולת שלפוחית הזרע צינור הזרע בלוטת הערמונית בלוטות קאופר פי הטבעת צינור הזרע יותרת האשך אשך כיס האשכים

צמיחה והתבגרות

בתחילת גיל ההתבגרות, הפין, שק האשכים והאשכים מתחילים להתפתח. במהלך התהליך, שיער הערווה צומח סביב הפין. במחקר גדול שנערך אודות גודל הפין, לא נמצא הבדל בגודל הפין הממוצע בין גיל 17 לבין גיל 19. מכאן, ניתן להסיק כי הצמיחה של הפין בדרך כלל נפסקת לא יאוחר מגיל 17, ואף קודם לכן. הפין בדרך כלל צומח ישר או בנטייה קלה לאחד הצדדים ומופיע כך בעת זקפה, אך ייתכנו מקרים של עקמת פין בהם ניתן לטפל בניתוח כאשר הם מפריעים לתפקוד המיני.

זקפה

זקפה היא התקשות הפין הקורית עקב גירוי מיני, אף על פי שזה יכול לקרות גם במצבים שאינם מיניים. המנגנון הפיזיולוגי העיקרי הגורם לזקפה הוא התרחבות העורקים המספקים דם לפין. הפין מתמלא בדם בשלוש הרקמות: זוג הרקמות הזקפתיות והגוף הספוגי. כתוצאה מכך, הפין מתקשה, מתארך ומשנה זווית ("עומד"). רקמת הפין הזקוף יוצרת לחץ כנגד הוורידים הנושאים דם אל מחוץ לפין. עקב כך, יותר דם נכנס מאשר יוצא, עד שמושג שיווי משקל: כמות הדם הנכנסת זהה בכמותה לכמות הדם היוצאת. זקפה קבועה בגודלה אפשרית בשיווי משקל זה.

במקרים מסוימים ניתן לגרום לזקפה על ידי תרופות ממשפחת מעכבי האנזים פוספודיאסטראז PDE-5, המרחיבות את כלי הדם בפין וכתוצאה מכך מוגברת זרימת הדם לאיבר המין ומתקבלת זקפה.

הזקפה מאפשרת קיום יחסי מין ופעילויות מיניות אחרות.

תצלומי פין עם עורלה מזדקף

class=notpageimage|הצגה

זווית הזקפה

מרבית הזקפות מצביעות לכיוון מעלה. על אף זאת, מקובל ונורמלי שהפין יהיה כמעט אנכי או כמעט אופקי, בתלות במתח שמפעילה הרצועה התומכת.

הטבלה הבאה מציגה את שכיחות הזוויות השונות של הזקפה כאשר הגבר עומד מתוך מדגם של 1,564 גברים בני 20 עד 69. בטבלה, 0 מעלות הוא פין המצביע ישר לכיוון הבטן, 90 מעלות הוא פין אופקי המצביע ישר קדימה ו-180 מעלות הוא פין המצביע לכיוון הרגליים. מהטבלה ברור כי פין המצביע מעלה הוא הזווית הנפוצה ביותר.

מעלות (º)	שיעור הגברים
0–30	5
30–60	30
60–85	31
85–95	10
95–120	20
120–180	5

שפיכה

שפיכה היא פליטה של נוזל זרע מן הפין, היא בדרך כלל מלווה באורגזמה ונגרמת כתוצאה מגירוי מיני. לעיתים נדירות, שפיכה עשויה לקרות עקב מחלת הערמונית. שפיכה עשויה לקרות גם באופן ספונטני במהלך השינה (קרי לילה). כשל שפיכה (anejaculation) מתאר מצב של חוסר יכולת להגיע לשפיכה.

שפיכה מורכבת משני שלבים. בשלב הראשון רפלקס השפיכה נמצא תחת שליטה של מערכת העצבים הסימפתטית, בעוד בשלב השני השליטה נמצאת בידי רפלקס השדרה ברמת העצבים של עמוד השדרה.

מילה

ערך מורחב – מילה (ניתוח)

השינוי הנפוץ ביותר המתבצע בפין בצורה מכוונת הוא מילה, שהיא הסרה חלקית או מלאה של העורלה, מסיבות תרבותיות, דתיות או רפואיות. ביהדות מקובלת מילת תינוקות. האסלאם אינו קובע גיל למילה, אך מחייב לערוך אותה לפני שהילד מגיע לבגרות. רוב הזרמים הנוצריים נוקטים עמדה נייטרלית בנוגע למילה, ואין בהם חיוב או איסור לגבי נוהג זה. בקרב עמים במרכז אפריקה ובדרומה ובמקומות נוספים מקובלת מילה כנוהג חברתי. מבוגרים העוברים מילה נדרשים להתנזר מיחסי מין ומאוננות למשך 4 עד 6 שבועות כדי לאפשר לפצע להחלים.

יש מחלוקת סביב המילה. תומכים טוענים, למשל, כי היא מעניקה יתרונות בריאותיים חשובים העולים על הסיכונים, כי היא משפרת את התפקוד המיני, כי שיעור הסיבוכים נמוך כאשר הניתוח מבוצע על ידי אדם מנוסה וכי ניתן לבצע את הניתוח בצורה הטובה ביותר בגיל הינקות. מתנגדים טוענים, למשל, כי המילה מסוכנת, פוגעת בתפקוד הפין ובתפקוד המיני של הנימול, כואבת מאוד, וכי כאשר היא מבוצעת בתינוקות ובילדים היא גם מפרה את זכויותיהם.