החלחולת (בלטינית: rectum, רקטום, שפירושו "ישר") היא חלקו הסופי של המעי הגס. זהו איבר דמוי צינור שאורכו הוא כ-17 סנטימטרים. הוא מחובר לפי הטבעת דרך צינור קטן ודק הנקרא התעלה האנאלית. כאיבר האחרון במערכת העיכול, החלחולת משמשת לאגירת הפסולת הנוצרת במעי הגס, עד להפרשתה כצואה.
הליכים רפואיים
בדיקה רקטאלית, במהלכה הרופא בוחן את החלחולת ונוטל ממנה דגימות, עשויה להיות הכרחית במקרים רבים לצורכי גילוי מחלות מסוימות. החלחולת אף עשויה להיות פתח למדידת חום הגוף באמצעות מדחום. בדרך כלל הטמפרטורה הנמדדת בחלחולת גבוהה מהטמפרטורה הנמדדת בפה ובבית השחי. רופאי ילדים רבים ממליצים על מדידת חום רקטאלית בפעוטות ובילדים מתחת לגיל שש, בעיקר מכיוון שהטמפרטורה הנמדדת בחלחולת קרובה יותר לחום הליבה של הגוף, ואצל ילדים קטנים הדיוק חשוב ביותר. בנוסף, החלחולת מהווה פתח להחדרת תרופות לגוף, לרבות "נרות" (Suppositories) מסוגים שונים.
החלחולת האנושית בעת מתן צואה
תפקידה הראשי של החלחולת הוא לאגור באופן זמני את הצואה המופרשת על ידי המעי הגס. כשדפנות החלחולת מתרחבות נוכח התמלאותן בפסולת, קולטני מתיחה עצביים בחלחולת מעבירים מסר למוח בדבר צורך במתן צואה. אם צורך זה לא ממומש, הפסולת בחלחולת נדחסת חזרה למעי הגס, ושם נספגים ממנה המים. כאשר מתן הצואה נדחה לפרק זמן ארוך במיוחד, גובר הסיכוי לעצירות.
כאשר החלחולת מתמלאת צואה, הלחץ מרחיב את דפנות התעלה האנאלית ומאפשר לפסולת להיכנס לתוכה. באותו הזמן החלחולת המרוקנת מתכווצת, וגלים פריסטלטיים דוחפים את הצואה אל מחוץ לגוף. שני שרירים טבעתיים (sphincters) בחלחולת - פנימי וחיצוני - מסייעים להפרשת הצואה דרך פי הטבעת.
גירוי מיני
נוכח קרבת הדופן האחורית של החלחולת לנרתיק אצל נקבות או לערמונית אצל זכרים, ובהתחשב בקצות העצבים הסמוכים, גירוי של החלחולת עשוי לחולל עוררות מינית בקרב בני אדם.