נְגוֹהוֹת היא התנחלות ויישוב קהילתי-דתי במערב הר חברון במרחב המועצה האזורית הר חברון. היא שוכנת דרומית לתוואי נחל אדוריים, בגובה של 720 מטר מעל פני הים ונשקף ממנה נוף של השפלה הדרומית, מאשדוד ועד שדרות. ביישוב מתגוררות כ-100 משפחות המחולקות בין השכונה המרכזית, שכונת גבעת הבוסתן, חוות נגוהות והשכונה הצפונית.
ביישוב קיימים בית כנסת ומקווה וכן מוסדות חינוך ותרבות- גנים, פעוטון, סניף בני עקיבא, מועדון, משחקיה וספרייה. נכון לשנת 2022 נבנית ביישוב שכונה חדשה בשם מצפה לכיש, הצופה על אזור מזרח לכיש.
בסביבת היישוב כרמים, חוות צאן ובור מים פעיל. במרכז היישוב קיימת עמדת תת-מקלע מתקופת הירדנים וכן אבני מיל מתקופת הרומאים. במרחב היישוב ישנן מערות וגת עתיקה. בעמק מתחת לחוות נגוהות קיימים בוסתן ומצפור לזכר לוחם הימ"מ נעם רז ומצפור נוסף לזכרה של לאה זאב, ממקימי חוות שדה אפרים שבבנימין.
באזור התעשייה של היישוב נמצאים מכוורת 'דבש נגוהות', יקב מוניץ ועסק למכירת עצי הסקה וסדנאות גילוף בעץ.
ההחלטה על הקמת נגוהות, יחד עם אדורה ונח"ל עירית, נתקבלה במאי 1981 בדיון אצל סגן שר הביטחון, מרדכי ציפורי. החטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית קיבלה על עצמה להכין את הקרקע, והשאר היה באחריות משרד הביטחון. יחידת חלוץ עלתה לנקודה בדצמבר 1981 וב-14 בינואר 1982 המקום החל לתפקד כהיאחזות נח"ל בשם "מצפה לכיש - נגוהות", שאומצה על ידי נתיב הל"ה[3]. החלטת הממשלה משנת 1982 קבעה את המקום כהיאחזות נח"ל עם כוונה ליעד אותה ליישוב קהילתי של 250 משפחות[4]. טקס רשמי של עלייה לקרקע התקיים ביום העצמאות תשמ"ב, כאשר בו זמנית התקיימו טקסים ל-11 יישובים חדשים. השם "נגוהות" הוצע על ידי המשורר יצחק שלו בשל היותה נקודת אור של יישוב יהודי במרומי הר חברון באופן המשקיף על השפלה הדרומית.
בשנת 1986 הועבר המקום לידי צה"ל, ובסביבות שנת 1988 התבטלה ההיאחזות באתר והוא שימש כמפקדה של גדוד 905 של חטיבת הנח"ל[3]. בשנת 1997 קבע היועץ המשפטי לממשלה שאם שר הביטחון וראש הממשלה מסכימים שניתן לראות ברצף הנוכחות הצבאית במקום כאחזקה של ההיאחזות, אין צורך בהחלטת ממשלה נוספת על הקמה חוזרת של ההיאחזות. בעקבות זאת, בשנת 1998 המקום שב להיות היאחזות נח"ל, בשיתוף פעולה בין מועצה אזורית הר חברון, תנועת אמנה וצה"ל. תלמידים מישיבת עתניאל וממספר ישיבות נוספות חוילו ועברו להחזיק במקום כהיאחזות נח"ל. בחורי הישיבה שחוילו נבחרו על ידי "אמנה" ככאלו אשר סביר שגם אחרי שיתחתנו יישארו לגור במקום וכך גם מפקד ההיאחזות.
בשנת 1998 הוחלט לחלק את המקום בין היאחזות הנח"ל ומדרשה חינוכית, אך עוד טרם בוצעו ההליכים הנדרשים לביצוע ההחלטה קבעו המתיישבים עובדות בשטח. רב עבר לגור במקום עם משפחתו ובעקבות זאת יצאה מפיקוד הנח"ל הוראה האוסרת על מגורי משפחות במקום. למרות זאת, עם הזמן התחתנו חלק מבחורי הישיבה והביאו את נשותיהם לגור איתם במקום. בפברואר 1999 התברר לצבא שאזרחים שוהים במקום במתחם המדרשה החינוכית[5]. בשנת 1999 אוזרחה נגוהות, אולם ללא הסדרת תב"ע.
בשנת 2002 החל משרד השיכון בבניית בתי קבע בנגוהות, ונבנו שבע יחידות דו-משפחתיות. בשנת 2003 הוקמה במקום חברת "נגו-אופ בע"מ" העוסקת בפיתוח ובניית מערכות אופטיות[6].
בראש השנה תשס"ד (2003) אירע ביישוב פיגוע ירי שבו נרצחו אייל יברבוים ובת אורחיו התינוקת שקד אברהם בת שבעה חודשים. הפיגוע בוצע על ידי מחבל של הג'יהאד האיסלמי ששוחרר זמן קצר קודם לכן מהכלא הישראלי[7].
במאי 2013 חתם אלוף פיקוד המרכז ניצן אלון על צו שהעניק לנגוהות מעמד רשמי כיישוב במועצה אזורית הר חברון[8]. לאחר חתימת הצו החלו לקדם בנגוהות תוכנית בנייה (תב"ע), שמסדירה את הבינוי הקיים ומוסיפה עליו יחידות דיור[9] ובנובמבר 2013 הורחב תחום השיפוט, כך שיכלול גם את מאחז מצפה לכיש (גבעת הבוסתן), שהוקם ב-2002[10][11]. במאי 2018 אושר סופית התב"ע של היישוב[12]
בראשית ההתיישבות בנגוהות הייתה הגישה ליישוב אפשרית רק דרך כביש אדוריים-נגוהות, המתחבר לכביש 60, ועובר בכפרים הפלסטינים א-טבקה, ח'רסא וחירבת תרמה. ב-23 באוקטובר 1998 מסרה ממשלת ישראל את השליטה בחלק מהציר לאחריות ביטחונית מלאה של הרשות הפלסטינית (שטח A) במסגרת הסכם ואי. חודש אחר כך, כחלק ממהלך של יישום הסכם ואי, פרסמה מע"צ מכרז לסלילת כביש שיחבר את נגוהות מערבה, בתוואי קצר לכיוון הקו הירוק, סמוך למושב שקף, ללא צורך לעבור בשטחי הרשות הפלסטינית[13][14]. סלילת כביש שקף-נגוהות (כביש 3265), באורך של כ-3 ק"מ, הושלמה במהלך 1999. לצורך סלילת הכביש הופקעה קרקע חקלאית מהכפר בית עווא, שמדרום לו עובר הכביש. בשנת 2001, נחסם הצומת בין כביש שקף-נגוהות וכביש 354 ונאסר על תושבי האזור הפלסטינים לנסוע בכביש[15].
לאחר מבצע חומת מגן אישר מח"ט חברון, דרור וינברג, נסיעות ברכב ממוגן ירי בכביש אדוריים-נגוהות (שכאמור עובר בשטח A) עם ליווי של צה"ל, ותלמידי בתי ספר נסעו דרך ציר זה בליווי צבאי. עם זאת, היו מקרים בהם הציר נסגר לגמרי בגלל פעילות של המשטרה הפלסטינית[16]. התושבים ניסו לעבור בכביש ברכבים לא ממוגנים והדבר הביא לעיתים לעימותים בינם ובין החיילים[17]. בשנת 2012 עצר צה"ל את פעיל השמאל הרדיקלי עזרא נאווי בעת שנסע בכביש. נאווי הואשם בכניסה אסורה לשטח A[18].
כנגד ההחלטה לאסור תנועת פלסטינים בכביש המחבר את נגוהות עם הקו הירוק הוגשה בשנת 2006 עתירה לבג"ץ וב-2009 הוא הורה לפתוח את הכביש לפלסטינים. בעקבות זאת, צה"ל הודיע שהוא הגדיל את מספר הלוחמים המגינים על היישוב ועל המרחב סביבו, והאוטובוסים לנגוהות הוחלפו באוטובוסים ממוגנים[19]. באותה שנה נפתח גם כביש 358, המקשר בין חבל לכיש לאזור באר שבע, דבר שקיצר לתושבי נגוהות את הגישה לאזור באר שבע וחזרה להר חברון שלא דרך כביש נגוהות-אדורים[20]. לאחר לפתיחת הכביש לתנועת כלי רכב פלסטינים, אירעו באזור מספר תקריות אלימות בין תושבים מהיישוב לבין פלסטינים מהסביבה, בעיקר ידויי אבנים הדדי[21]. גם כיום נוסעים ילדי היישוב הלומדים בבתי הספר בעתניאל, אשתמוע וקרית ארבע עם ליווי צבאי.
גבעת הבוסתן הוקמה בשנת 2001 על גבעה הנמצאת כקילומטר מערבית לנגוהות. בין הגבעה לנגוהות מתגוררות שלוש משפחות פלסטיניות. בשנת 2003 הוצאו למבנים במקום צווי הריסה, ובשנת 2007 הגישה "שלום עכשיו" עתירה לבג"ץ בדרישה להרוס את המאחז. עמדתה הנוכחית של המדינה היא כי יש להסדיר את הבנייה במקום[22] והגבעה נמצאת בהליכי הסדרה מתקדמים. ביולי 2024 אושרה התב"ע של השכונה. בשכונה מתגוררות 28 משפחות.
שכונת הכרם הוקמה בין נגוהות לגבעת הבוסתן. בנובמבר 2009 הרס המנהל האזרחי את המבנים במקום[23]. הפינוי לווה באירוע סירוב פקודה בו חיילים מגדוד נחשון של חטיבת כפיר תלו שלט גדול: "נחשון גם לא מגרשים"[24][25]. ביולי 2012 נהרסו שוב ארבעה מבנים בשכונת הכרם[26]. כיום ממוקמת במקום חוות נגוהות. בחווה דיר כבשים ואולם כנסים ואירועים המשקיף אל הכרמים שבמורד ההר ואל שפלת יהודה.
שכונת כרם אליקים ע"ש אליקים ליבמן שנרצח בשמחת תורה תשפ"ד במסיבת הנובה, הוקמה בשנת 2023 על רכס הרים מצפון לנגוהות. בשכונה מתגוררות 4 משפחות לצד כרם גדול.