בטורניר משיכת החבל הראשון, באולימפיאדת פריז (1900) התחרו רק שתי קבוצות: נבחרת צרפת ונבחרת מעורבת של ספורטאים שוודים ודנים. ארצות הברית הייתה אמורה להשתתף אף היא, אך היא ביטלה את השתתפותה בשל סמיכות לתחרויות האתלטיקה שבה השתתפו חבריה. כל נבחרת כללה שלושה ספורטאים, והתחרות נערכה בשיטת הטוב משלושה ניסיונות. הנבחרת המעורבת ניצחה בשני הסיבובים, ולא נזקקה לסיבוב נוסף.
באולימפיאדת סנט לואיס (1904) השתתפו 6 מועדונים, מהם חמישה אמריקנים ואחד יווני, שבכל אחד מהם חמישה ספורטאים. הטורניר נערך בשיטת נוקאאוט, כאשר ארבע מהקבוצות החלו בשלב רבע הגמר, ושתיים נוספות העפילו אוטומטית לשלב חצי הגמר. המנצחת בשלב הגמר, קבוצה ממילווקי, זכתה במדליית זהב. המפסידה, קבוצה מניו יורק, הייתה אמורה להמשיך להתחרות מול שתי המפסידות האחרות בחצאי הגמר על מדליות הכסף והארד, קבוצות מסנט לואיס, אך לא התייצבה, והפסידה להן אוטומטית.
באולימפיאדת לונדון (1908) השתתפו שלוש קבוצות של שוטרים בריטים, וכן נבחרות של ארצות הברית ושוודיה. הקבוצות כללו הפעם שמונה ספורטאים. הטורניר נערך בשיטת נוקאאוט, כאשר שתיים מהנבחרות החלו בשלב רבע הגמר, והיתר העפילו אוטומטית לשלב חצי הגמר. בשלב הגמר גברה משטרת לונדון על משטרת ליברפול. נבחרת משטרת המטרופולין של לונדון זכתה במדליית ארד לאחר שנבחרת שוודיה לא התייצבה.
באולימפיאדת אנטוורפן (1920) נערכו תחרויות משיכת חבל בפעם האחרונה. 5 נבחרות השתתפו בטורניר. 2 מהן החלו בשלב רבע הגמר, ו-3 בשלב חצי הגמר. נבחרת בריטניה זכתה במדליית הזהב לאחר שגברה על נבחרת הולנד. לאחר מכן המשיכו הנבחרות שבריטניה ניצחה לטורניר על מדליית הכסף, שבו זכתה הולנד, לאחר ניצחון על בלגיה. שלוש הנבחרות הנותרות (איטליה, ארצות הברית ובלגיה) המשיכו לטורניר על מדליית הארד, והזוכה הייתה בלגיה.
