באולימפיאדת טוקיו שולבו שלוש הדיסציפלינות בתחרות אחת, אולם באולימפיאדת פריז 2024 שונה מבנה התחרות ובוצע פיצול חלקי שלהן.
היסטוריה
ב-3 באוגוסט 2016 הודיע הוועד האולימפי הבינלאומי באופן רשמי כי טיפוס ספורט יהיה ענף מן המניין באולימפיאדת 2020.[2] הענף הוצע על ידי האיגוד הבינלאומי לטיפוס ספורט (IFSC) בשנת 2015.
מבנה התחרות שנקבע לאולימפיאדת טוקיו עורר מחלוקת בעולם הטיפוס. מבנה זה קבע כי עבור כל מגדר תיערך תחרות אחת, המשלבת שלוש דיסציפלינות טיפוס שונות: טיפוס הובלה, טיפוס מהירות וטיפוס בולדרינג. המדליות נקבעו על סמך הביצועים הטובים ביותר בכל שלושת המקצועות. צורת תחרות זאת נבדקה ונוסתה תחילה באולימפיאדת הנוער בואנוס איירס (2018). ההחלטה לשלב שלושה תחומים של טיפוס בסט אחד של מדליות לכל מגדר, גררה ביקורת רווחת בעולם הטיפוס, בשל הכישורים השונים הנדרשים עבור כל אחת.[3][4]גורמים ב-IFSC הסבירו כי ההחלטה נבעה מכך שלענף הטיפוס הוקצתה מדליה אחת עבור כל מגדר. מכיוון שבאיגוד לא רצו לוותר על אף אחת מהדיסציפלינות, אולם רצו "רגל בדלת" בכל הקשור להטמעת הספורט כענף אולימפי, הוחלט להתפשר על מבנה זה, על אף שגם דעתם של גורמים באיגוד לא הייתה נוחה ממנו[5].
לקראת אולימפיאדת פריז 2024 שונה מבנה התחרות, ובוצע פיצול חלקי בין הדיסציפלינות[6]. במבנה החדש מתרחשות ארבע תחרויות שונות, ושני סטים של מדליות מוענקים לכל מגדר - אחת עבור טיפוס מהירות, ואחת עבור טיפוס הובלה ובולדרינג.[7]
40 נציגים מרחבי העולם התמודדו לראשונה בענף הטיפוס באולימפיאדת טוקיו. לכל ועדה אולימפית לאומית ניתנה האפשרות לשלוח לכל היותר שני מתחרים בכל מגדר. בסך הכל, בכל מגדר השתתפו 20 מתמודדים. בעקבות שינוי מבנה התחרות באולימפיאדת פריז 2024, עלה מספר המשתתפים ל-68 (40 בטיפוס ההובלה ובולדרינג, ו-28 בטיפוס המהירות).
