PROFILBARU.COM

מתוך "יש דמעה עוד אחת"
	מאת יעקב לרנר
	יֵשׁ דִּמְעָה עוֹד אַחַת בִּמְקוֹרִי; שֶׁדָּלַל מִדְּמָעוֹת זֶה כַּמָּה,; וּשְׁאָגָה עוֹד אַחַת תּוֹסֶסֶת; בְּדִמְמַת לִבָּתִי הַנְּשַׁמָּה.; ; מִשִׁמְמוֹת עוֹלָמִי הִצַּלְתִּין; עֵת נַפְשִׁי לַיֵּאוּשׁ הִפְקַרְתִּי; וְשֵׁעֲרֵי לְבָבִי הָרָעֵב; בְּמַכְאוֹב וּקְלָלָה סָגַרְתִּי.; ; אָז אֶפְרֹשׁ אֶל חַדְרִי הַנִּשְׁכָּח; וָאֵשֵׁב עֲרִירִי עִם צִלִּי.; אָמַרְתִּי: פֹּה אִמַּק חֲרֵרִים –; לֹא נִבְרָא הָעוֹלָם בִּשְׁבִילִי.;
	שלושה בתים ראשונים מהשיר (1912); מתוך פרויקט בן-יהודה

יעקב לרנר
לידה	1879; תרל"ט; בז'ז'ני, אוקראינה
פטירה	12 ביוני 1918 (בגיל 39 בערך); ב' בתמוז תרע"ח; יקטרינוסלב, המדינה האוקראינית
מדינה	פולין
שפות היצירה	עברית
סוגה	שירה
צאצאים	אריה לרנר
חתימה

יעקב דב-בר לֶרנֶר (1879 - 12 ביוני 1918) היה משורר ומתרגם עברי ומחנך יהודי פולני-רוסי יליד גליציה.

תולדות חייו

יעקב לרנר נולד בעיירה בז'ז'ני שבגליציה, אוסטרו-הונגרית, בשנת 1879, במשפחה אמידה.^[1] ילדותו עברה עליו בכפר ליד קוסטופול, על גבול ווהלין. בשנת 1901 עבר להתגורר בעיר ורשה שבפולין הרוסית, שם הכיר את הסופרים זלמן שניאור, יעקב פיכמן ויעקב שטיינברג. הוא עסק בהוראה והחל לתרגם מספרות העולם. לאחר חמש שנות מגורים בוורשה חזר לקוסטופול, שם עברה עליו ילדותו, והחל להורות ב"חדר מתוקן". בגיל 27, פרסם לראשונה את שיריו "מנגינות התוהו" ו"מעלף עלטה וצנה" בכתב העת הספרותי "המעורר" בעריכת יוסף חיים ברנר, שעודד אותו לכתוב.^[2]

לרנר נישא בשנת 1907, המשיך לעסוק בהוראה, ועבר ממקום אחד למשנהו בחיפוש אחר פרנסה; בין המקומות ששהה בהם: ורשה, קוסטופול, גרודנו, ברדיצ'ב, ולבסוף יקטרינוסלב.

בגרודנו, (1909) המשיך את לימודיו בתחום החינוך, חיבר שם את הפואמות הגדולות "ביערי פוליסיה" ו"הטחנה". חזר לוורשה בשנת 1911 ולימד בבית הספר התיכון של מגנוס קרינסקי, יחיאל היילפרין ועוד.^[3] ובשנת 1916 עבר ליקטרינוסלב שברוסיה, שם השלים את הפואמה המוערכת ביותר שלו, "פיח פיח", שאף נדפסה בכרך הראשון של "התקופה" בשנת 1918, שנת מותו.

בנוסף, עסק לרנר רבות בתרגום יצירות מהספרות הרוסית ופרסם שירים רבים בכתבי העת "השלח" ו"כנסת".

לרנר כתב כחמישים שירים שהתאפיינו בקדרות ודיכאון. הוא אמנם נחשב לאחד מהמשוררים מ"דור ביאליק", אך חסר היה את האור והעצמה שבשיריו.^[4]

בקיץ 1918 נדבק לרנר ביקטרינוסלב במגפת השפעת הספרדית, שקטלה אז רבים, ונפטר בגיל 39.

שיריו כונסו רק לאחר מותו.

בנו, אריה לרנר, היה מתרגם ועורך בעצמו.

כתביו

שיריו

הטחנה, תל אביב: אמנות (סדרת 'מגלות לבתי-הספר'), תר"ץ.
שירים; מבוא: יעקב פיכמן; פִּתוחי-עץ: יעקב שטיינהרט (עיטור התיבות הראשונות בכל השירים מעשה ידי ש. ידידיה (זילנפרוינד), תל אביב: אגודת הסופרים בסיוע מוסד ביאליק ודבר, ת"ש.
- שירים; כינס והקדים מבוא: צבי לוז, גבעתיים – רמת-גן: אגודת הסופרים העברים בישראל ליד מסדה, 1974.
ביערי פולסיה; מבוא: דב סדן; פיתוחי-עץ: יעקב שטיינהרט, תל אביב: אריאל, תשכ"ח-1967.

תרגומיו

החלק הראשונה של הפואמה ישמעאל-בּי למיכאיל לרמונטוב
הפואמה התנ"כית בּת-יפתח לשמעון פרוג
שׂא את נפשי לשמעון פרוג
זרענו לשמעון פרוג
אברהם גולדפדן, שולמית: חזיון מימי קדם, תרגם: יעקב לרנר, ורשה: פ' קנטרוביץ, 1921.

לקריאה נוספת

אברהם אפשטיין. 'יעקב לרנר: ציון', בספרו: סופרים: דברי מסה ובקורת, הוצאת עוגן, תרצ"ה-1934.
א' שטיינמן, "יעקב לרנר" (במלאת עשר שנים לפטירתו), כתובים, 1928.
אריה לרנר, "לתולדות חייו", בתוך: יעקב לרנר, שירים, גבעתיים – רמת-גן: 1974, עמ' 5–19.
צבי לוז, "מבוא", בתוך: יעקב לרנר, שירים, גבעתיים – רמת-גן: 1974, עמ' 21–45.
דן מירון, בודדים במועדם: לדיוקנה של הרפובליקה הספרותית העברית בתחילת המאה העשרים, תל אביב: 1987, עמ' 215–224, 269–270.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יעקב לרנר בוויקישיתוף

כתבי יעקב לרנר בפרויקט בן-יהודה
יעקב לרנר, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
אבנר הולצמן (מעברית: David Fachler), יעקב לרנר, באנציקלופדיית ייִוואָ ליהודי מזרח אירופה (באנגלית)
הפואמה "זכרונות" (אידיליות מיערי פולסיה): חלק I., הצפירה, 21 במרץ 1913 (א'–כ"ו; חלקיה התפרסמו החל מגיליון 58 (זה) ועד גיליון מס' 151)
י. הפטמאן, על קבר משורר, הצפירה, 11 ביולי 1918
יעקב שטיינברג, יעקב לרנר, הפועל הצעיר, 27 במרץ 1919 (עם מותו)
מוסף "דבר", ט' בתמוז תרצ"ח – לזכר יעקב לרנר: במלאת עשרים שנה למותו:
- שירת הערער, דבר, 8 ביולי 1938
- שבתון (מתוך העזבון), דבר, 8 ביולי 1938 (שיר)
- אבטוביוגרפיה (מתוך עצם כתב היד שבעזבון), דבר, 8 ביולי 1938 (רשמים אוטוביוגרפיים, סביבות 1909)
- ביערי פולסיה (מתוך הפואימה "זכרונות" שנתפרסמה ב"הצפירה" תרע"ג), דבר, 8 ביולי 1938
- מכתב לדוד פרישמן, דבר, 8 ביולי 1938
- אלה שירי יעקב לרנר, דבר, 8 ביולי 1938 (רשימה ביבליוגרפית של שיריו שנדפסו, לפי שנת הדפסתם ובלוויית מראי מקום; מרבית שירי העיזבון אינם כלולים בה^[5])
מסיבה להופעת שירי יעקב לרנר, דבר, 1 באפריל 1940
א. קריב, שירת יעקב לרנר: (להופעת ספר שיריו), דבר, 7 ביוני 1940
נתן גרינבלאט, יעקב לרנר – משורר היגונים: (במלאת שלושים שנה לפטירתו), דבר, 9 ביולי 1948
ד. ב. מלכין, פרקי יומן, על המשמר, 16 ביולי 1948
במסיבת הזכרון למשורר י. לרנר, דבר, 27 ביולי 1948
נתן גרינבלאט, המשורר יעקב לרנר: (במלאת שלושים שנה לפטירתו), דבר, 6 באוגוסט 1948
האלון, דבר, 10 ביולי 1953: לרגל 35 שנה לפטירתו, שיר שנדפס ב"העברי" (ברלין, 1911) ולא נכלל בכרך שיריו
אברהם רוזן, עם שירת יעקב לרנר: (בפתח שנת הארבעים לפטירתו), דבר, 12 ביולי 1957
מתוך הפואמה "פיח-פיח", דבר, 12 ביולי 1957
י. ליכטנבאום, יעקב לרנר: (ארבעים שנה לפטירתו), דבר, 2 בינואר 1959
מ. אונגרפלד, תחושת השואה בשירת יעקב לרנר: (50 שנה למותו), דבר, 5 ביולי 1968
יוסף פרידלנדר, יעקב לרנר כמשורר העצבות: עם "יערי פולסיה" בשנת ה־50 למותו, מעריב, 20 בספטמבר 1968
מנחם בן, ייסורים מראשית המאה, דבר, 28 ביוני 1974 (עם הופעת קובץ שיריו "שירים")
שלום לינדנבאום, שירת הערירות והתוהו, מעריב, 13 בספטמבר 1974
יעקב לרנר (1879-1918), דף שער בספרייה הלאומית
יעקב לרנר, בלקסיקון הספרות העברית החדשה

הערות שוליים

^ אהרן בן-אור, תולדות הספרות העברית החדשה, כרך ג, תל אביב: יזרעאל, 1966, עמ' 135.
^ גצל קרסל, לקסיקון הספרות העברית בדורות האחרונים, ספריית פועלים, 1967
^ בשל מצבו הכלכלי הדחוק, נאלץ לשכור דירה בבניין בפינת הרחובות נאלווקי ומוּראנוב עוד בטרם הסתיימה בניינתו (י. הפטמאן, על קבר משורר, הצפירה, טור 1, 11 ביולי 1918).
^ אבנר הולצמן, "יעקב לרנר", לקסיקון הספרות העברית החדשה
^ כך על פי צבי לוז, במבוא ליעקב לרנר, שירים, גבעתיים – רמת-גן 1974, עמ' 42.