Share to: share facebook share twitter share wa share telegram print page

חלב צמחי

חלב צמחי
חלב קוקוס
חלב קוקוס
צבע לבן
טעם בהתאם למקור הצמחי ממנו מופק המשקה

חלב צמחי הוא תחליף חלב המופק מצמחים, המתאים לנמנעים משימוש בחלב מן החי מטעמים שונים.

חלב צמחי מופק ממקורות מגוונים – בעיקר קטניות ואגוזים. הסוגים הנפוצים ביותר הם חלב שקדים, חלב סויה וחלב קוקוס.

בשנת 2018 נאמד שווי שוק החלב הצמחי העולמי בכ-16 מיליארד דולר[1].

משקאות חלב צמחי היו ידועים כבר בימי קדם, ושימשו כמשקה מסורתי בתרבויות שונות, הן למאכלים מתוקים והן למלוחים. לדוגמה, במאכלי קארי מקובל להשתמש בחלב קוקוס. כיום משמש חלב צמחי גם לייצור מאכלים דמויי גלידה, שמנת, גבינה ויוגורט (למשל מעדן סויה).

היסטוריה

השימוש בחלב צמחי היה נפוץ במהלך ההיסטוריה בעיקר במדינות מחוץ לעולם המערבי, בין השאר מפני שבמדינות אלה שכיחה יותר האי-סבילות ללקטוז בהשוואה לאוכלוסיות אירופאיות. במהלך המאה ה-20 החלו לייצר סוגים רבים של חלב צמחי בייצור תעשייתי, והם הפכו לפופולריים גם בעולם המערבי.

החלב הצמחי העתיק ביותר המוכר כיום הוא הורצ'טה, שהופק באפריקה הצפונית משורשי גומא. במאה ה-9 הוא התפשט לחצי האי האיברי, והוא נפוץ עד היום בספרד ובמקסיקו.

חלב קוקוס וחלב שקדים נמצאים בשימוש מאות או אלפי שנים. בשנת 1200 נעשה לראשונה שימוש באנגלית במילה "חלב" לתיאור משקאות מן הצומח. חלב קוקוס משמש כמרכיב מסורתי במטבחי דרום-מזרח אסיה והאיים הקריביים. חלב שקדים היה נפוץ במזרח התיכון, ומוזכר בספרי בישול מוסלמיים מהמאה ה-13 ואילך, ובימי הביניים הפך לפופולרי גם באירופה, ובספרי מתכונים מאנגליה מאותה תקופה קיימים מתכונים לפודינג אורז ועוף ברוטב קארי בהם משתמשים בחלב שקדים. חלב שקדים מוזכר גם בשולחן ערוך, שם מצוין שאם מכינים תבשיל בשרי עם חלב שקדים אז יש לשלב בו כמה שקדים משיקולי מראית עין.

בסין החלו לייצר משקה שהופק מפולי סויה במהלך המאה ה-14, אך הוא היה מאוד דליל ונועד לשימוש רפואי, ורק בשלב מאוחר יותר הוא התפתח לחלב סויה המוכר בימינו. בשנת 1897 הגדירה מחלקת החקלאות של ארצות הברית את המוצר "חלב סויה" (השם המקורי היה "חלב פולי סויה"), ובשנת 1910 נפתח בקולומב, צרפת, המפעל הראשון בעולם שייצר חלב סויה באופן תעשייתי.

סוגי חלב צמחי

סוגי החלב הצמחי הנפוצים בייצור תעשייתי הם חלב שקדים, חלב קוקוס, חלב אורז, חלב סויה וחלב שיבולת שועל.

ניתן להכין סוגי חלב צמחי ממקורות רבים, בהם:

לעיתים מייצרים חלב צמחי מתערובת של שניים או שלושה סוגי מקורות. אחת התערובות הנפוצות היא שקדים וקוקוס.

ייצור חלב צמחי

קיימות מספר שיטות לייצור חלב צמחי, אך השלבים הבסיסיים דומים. להלן השלבים להכנת חלב סויה:

  • ניקוי, השריה וקילוף הפולים
  • טחינת הפולים לעיסה
  • חימום העיסה, כדי לגרום לדנטורציה של האנזימים ובכך למזער את השפעתם על הטעם
  • סינון, להסרת מוצקים ומשקעים
  • הוספת מים, סוכר (או תחליף סוכר) ומרכיבים אחרים לשיפור הטעם, הארומה והערך התזונתי
  • פסטור והמגון
  • אריזה, תיוג ואחסון בטמפרטורה של עד 34 מעלות צלזיוס

בחלב צמחי יש בין 2% ל-18% מהחומר המקורי ממנו הופק. במהלך הייצור לרוב מוסיפים למוצר חומרים מתחלבים (למשל לציטין צמחי), משפרי טעם, וכן רכיבים תזונתיים, בהם ויטמינים ומינרלים, כדי שיהיו דומים בערכם התזונתי לחלב פרה.

השפעה על איכות הסביבה

לכל סוג של חלב צמחי יש השפעה שונה על איכות הסביבה מהיבטים של פליטות גז חממה, שימושי מים ושימושי קרקע. הטבלאות הבאות מתייחסות להיבטים אלו, ומשוות סוגים שונים של חלב[2].

ממוצע פליטות גז חממה לכוס חלב מסוגים שונים (200 מ"ל)
חלב פרה
0.62
חלב אורז
0.23
חלב סויה
0.21
חלב שיבולת שועל
0.19
חלב שקדים
0.16
שימושי מים לכוס חלב מסוגים שונים (200 מ"ל), ליטרים
חלב פרה
131
חלב שקדים
74
חלב אורז
56
חלב שיבולת שועל
9
חלב סויה
2
שימושי קרקע לכוס חלב מסוגים שונים (200 מ"ל), מ"ר
חלב פרה
1.81
חלב שיבולת שועל
0.25
חלב סויה
0.23
חלב שקדים
0.19
חלב אורז
0.14

אריזה, שיווק ותיוג

חלב צמחי נארז בדרך כלל באריזות קרטון בנפח של ליטר אחד, בדומה לחלב פרה.

בדצמבר 2013 נקבע בתקנות האיחוד האירופי כי ניתן להשתמש במונחים "חלב", "חמאה", "גבינה", "שמנת" ו"יוגורט" רק כדי לשווק ולפרסם מוצרים שמקורם בחלב מן החי. הוחרג מספר מועט של מוצרים, בהם חלב קוקוס, חמאת בוטנים וגלידה. בשנת 2017 הוגשה עתירה נגד תקנות אלו בבית הדין לצדק של האיחוד האירופי, אך העתירה נדחתה. תקנות דומות נקבעו על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי, ועל ידי משרד הכלכלה בישראל[3][4].

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חלב צמחי בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ White gold: the unstoppable rise of alternative milks, באתר הגארדיאן, ‏29 בינואר 2019 (באנגלית).
  2. ^ Joseph Poore, Thomas Nemecek, Reducing food’s environmental impacts through producers and consumers, Science 360, אוניברסיטת אוקספורד, 2018, עמ' 986 doi: 10.1126/science.aaq0216
  3. ^ נורית קדוש, מבלימת מיץ ועד אנטי לחלב סויה: כך שם מכון התקנים רגליים למתחרים זרים, באתר כלכליסט, 23 באוגוסט 2015.
  4. ^ אתר למנויים בלבד אורה קורן, שר הכלכלה הורה לשנות את הסעיף בתקן שמונע יבוא של חלב סויה, באתר TheMarker‏, 17 בפברואר 2015.


Prefix: a b c d e f g h i j k l m n o p q r s t u v w x y z 0 1 2 3 4 5 6 7 8 9

Portal di Ensiklopedia Dunia

Kembali kehalaman sebelumnya