וילם איינטהובן

וילם איינטהובן
Willem Einthoven
איינטהובן ב-1906
איינטהובן ב-1906
איינטהובן ב-1906
לידה 21 במאי 1860
סמראנג, איי הודו המזרחיים ההולנדים עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 29 בספטמבר 1927 (בגיל 67)
ליידן, הולנד עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי רפואה
מקום מגורים הולנדהולנד הולנד
גרמניהגרמניה גרמניה
מקום קבורה אוחסטחאסט עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת אוטרכט עריכת הנתון בוויקינתונים
מנחה לדוקטורט פרנסיסקוס קורנליס דונדרס עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת ליידן (188628 בספטמבר 1927) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
בן או בת זוג Frédérique Jeanne Louise de Vogel עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
המצאת האלקטרוקרדיוגרם המודרני
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

וילם איינטהובןהולנדית: Willem Einthoven;‏ 21 במאי 1860 בסמרנג, ג'אווה, אינדונזיה, האימפריה ההולנדית29 בספטמבר 1927 בליידן, הולנד) היה רופא ופיזיולוג הולנדי. עיקר פרסומו בא מהמצאת האלקטרוקרדיוגרם המודרני ב-1903, שבעקבותה זכה בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה ב-1924.

ביוגרפיה

איינטהובן נולד ב-21 במאי 1860 בסמרנג (אנ') שבאי ג'אווה שבאיי הודו המזרחיים ההולנדיים (היום אינדונזיה). בילדותו נפטר אביו, שהיה רופא, וממשפחה נוצרית-הולנדית ויהודית. אימו הייתה ממשפחה נוצרית ממוצא הולנדי ושווייצרי. ב-1870 עברה אימו יחד איתו ועם אחיו לאוטרכט.

ב-1885 קיבל איינטהובן תואר רופא מאוניברסיטת אוטרכט. ב-1886 התמנה לפרופסור באוניברסיטת ליידן.

ב-1902 התקבל כחבר לאקדמיה המלכותית ההולנדית למדע ואומנויות (אנ').

עבודתו

לפני איינטהובן, ידעו שהלב פועם ומייצר זרם חשמלי, אבל הכלים באותה תקופה לא היו יכולים למדוד במדויק את התופעה אלא בעזרת מיקום אלקטרודות הישר מעל הלב. החל מ-1901, איינטהובן הכין סדרה של אבות טיפוס לגלוונומטר חוטי, אשר השתמשו בחוט להט דק שנע בין שני אלקטרומגנטים חזקים. כאשר זרם עבר דרך החוט, השדה האלקטרומגנטי גרם לחוט לנוע. לאחר מכן האירו את החוט והוא הטיל צל על קו נע של נייר מיוחד, שהשאיר קו מתמשך על הנייר, שהראה את תנודות החוט. האבטיפוס הראשון שקל 270 קילוגרם, ונזקק לצינון קבוע בעזרת מים למניעת התחממות יתר של האלקטרומגנטים וכדי להפעילו נדרשו 5 אנשים. מכונה זו הגבירה את הרגישות הרגילה של הגלוונומטר והייתה יכולה למדוד את קצב הלב בקלות למרות הבידוד הנגרם מהבשר והעצמות.

על אף שפיתוחים טכנולוגיים מאוחרים שיפרו מאוד את מכשירי האלקטרוקרדיוגרם ואת טכניקות מדידת קצב הלב, הטרמינולוגיה המשמשת לתיאור תוצאות של אלקטרוקרדיוגרם נשארה מתקופתו של איינטהובן, ואת רובה קבע הוא בעצמו. לאחר פיתוח הגלוונומטר החוטי, פנה איינטהובן לחקר מחלות קרדיווסקולריות, ואת השפעתן על קצב הפעימות של הלב. ב-1924 קיבל פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה על המצאת מערכת האלקטרוקרדיוגרם הראשונה שנעשה בה שימוש רפואי.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא וילם איינטהובן בוויקישיתוף


Strategi Solo vs Squad di Free Fire: Cara Menang Mudah!