בבוקר יום שישי 28 בדצמבר2007 יצאו אחיקם עמיחי[2] ודוד רובין[3], חיילי צה"ל תושבי קריית ארבע ובוגרי ישיבת מקור חיים שהיו בחופשה ובבגדים אזרחיים (אך עם נשקם האישי) יחד עם צעירה נוספת, נעמה אוחיון, לטיול בנחל תלם שתחילתו בשטח C שבשליטה ישראלית, והמשכו בשטח B, שבו האחריות האזרחית היא פלסטינית והאחריות הביטחונית ישראלית. רובין, בן 21, שירת כלוחם בשייטת 13. עמיחי, בן 20, בנו של הרב יהודה הלוי עמיחי ונכדו של הרב משה צבי נריה, שירת במפקדת "שלדג".
במהלך הטיול חלף ליד המטיילים רכב שטח והמחבלים שישבו בו פתחו באש לעברם[4]. עמיחי ורובין השיבו אש מנשקם האישי. בסיום חילופי היריות נהרגו עמיחי ורובין. בטרם עזבו את המקום ביצעו המחבלים וידוא הריגה בישראלים, ולקחו את נשקם האישי. במהלך הקרב הסתתרה אוחיון מאחורי שיח גדול, וכאשר הסתלקו המחבלים הזעיקה את כוחות הביטחון.
כוחות הביטחון פרסו מחסומים וניסו ללכוד את המחבלים, אך הניחו בשגגה לרכבם של המחבלים לעבור על פניהם. החיילים הבחינו בסימני דם וירי, אך כיוון שידעו על ריב חמולות שהתרחש באזור, קיבלו את גרסתם של יושבי הרכב שקשרו את עצמם לסכסוך המשפחות.
תחקירים
בדיקה העלתה כי אף על פי שגם הפת"ח, גם הג'יהאד האסלאמי וגם החמאס נטלו אחריות מיד לאחר הפיגוע, מבצעי הפיגוע היו שוטרים פלסטינים פעילי פת"ח, עלי עא חמיד רגב דנדיס ועמאר בדר עא חלים טהא. הם הסגירו עצמם לכוחות הביטחון הפלסטינים, שהשיבו לצה"ל את כלי נשקם של ההרוגים. המחבל שנהרג הוא סאמר נביל אל נאטשה, איש פלוגות אל-קודס של הג'יהאד האיסלאמי, בנו של איש העסקים הפלסטיני נביל אל נאטשה, מאנשי החמאס בחברון.
בשב"כ טענו כי המחבלים ארבו למטיילים בנחל, כדי לבצע את הפיגוע. אחד המחבלים שהבחין בירידתם לוואדי דיווח על כך לחבריו, והם יצאו לבצע את התקיפה. לעומת זאת סיפר אלוף פיקוד המרכזגדי שמני בפגישתו עם המשפחות, כי המארב לא היה ספציפית למטיילים בנחל, אלא החלטה שקיבלו המחבלים לפני זמן מה לבצע פיגוע, וכאשר הזדמנה לידם האפשרות לעשות זאת, הם מיהרו להוציא את זממם אל הפועל[5].
בעקבות האירוע
בעקבות הפיגוע הגישה ישראל תלונה לנשיא מועצת הביטחון ולמזכ"ל האו"ם. במכתב התלונה נאמר כי "בעוד ישראל נותרה מחויבת לקדם את תהליך השלום ועקרונות אנאפוליס ולפיכך מקיימת פגישות רציפות עם הרשות הפלסטינית, אלה אינם נאבקים בטרור או עומדים בהתחייבויות השונות כולל מפת הדרכים"[6].
בפתיחת ישיבת הממשלה שלאחר הפיגוע התייחס ראש הממשלה, אהוד אולמרט באריכות לאירוע. בין היתר אמר: "האירוע מבליט את מה שממשלת ישראל אומרת לכל אורכו של התהליך המדיני בינינו לבין הפלסטינים: כל עוד הרשות לא תנקוט באמצעים הדרושים ובעוצמה הדרוש נגד ארגוני הטרור, ממשלת ישראל לא תוכל לבצע בשטח שום שינוי שיחשוף אותה לסכנות וייצור בעיות לביטחון מדינת ישראל". עוד ציין אולמרט כי "החיילים לחמו בגבורה ונרצחו בידי מחבלים"[7].
שר הביטחון, אהוד ברק, הגיב לפיגוע באמרו: "הלחימה פה היא זאת שתקבע שמקרים כמו רצח עידו זולדן לפני כחודש, ועמיחי ורובין בשבוע שעבר, יהיו המקרים החריגים, ושאת רוב המקרים אנחנו ניירט לפני הניסיון לביצוע הפיגוע"[8].
יושב ראש סיעת הליכוד בכנסת, ח"כ גדעון סער אמר כי "העובדה שגם רצח רובין ועמיחי, ממש כמו רצח עידו זולדן בוצע על ידי אנשי מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית - מלמדת על אווילות מדיניות ממשלת אולמרט-ברק בחיזוקו של אבו מאזן. המשך הוויתורים החד-צדדיים הכוללים שחרור מחבלים והעברת כלי נשק מסוגים שונים לרשות הפלסטינית היא סיוע ישיר שמעניקה הממשלה לטרור והפקרת ביטחון אזרחי ישראל". ח"כ אריה אלדד (האיחוד הלאומי-מפד"ל) הגיב בחריפות: "אם כבר משנים את ההגדרה דם על הידיים צריך להוסיף לרשימה הזו את אהוד אולמרט ואת כל חברי ממשלתו ששחררו מחבלים כמחווה לאבו מאזן, ציידו אותם בנשק ועכשיו גם מתכוונים לחנוק את ההתיישבות ביהודה ושומרון. ייתכן ששחרור הרוצחים נעשה בכוונה להגביר את הרג המתיישבים ביהודה ושומרון כדי לשרת את התוכנית המדינית של אולמרט"[9].
גדעון ספירו, איש השמאל הרדיקלי, מתח ביקורת על עצם כניסתם של המטיילים לשטח B, הנמצא בשליטה אזרחית פלסטינית ותיאר את הימצאותם שם כפרובוקציה והתגרות[10].
הרשות הפלסטינית הודיעה כי בכוונתה להעמיד לדין את המחבלים שהסגירו עצמם לידיה, וכי אין בכוונתה להסגירם לידי ישראל, על כך התרעמו מספר הורים שכולים, ובעתירה לבג"ץ דרש ד"ר אריה בכרך, אב שכול ומראשי "אלמגור - ארגון נפגעי טרור", שבג"ץ יורה לממשלת ישראל לפעול להסגרת רוצחי החיילים[11]. המדינה השיבה כי ההחלטה שלא לדרוש את הסגרת המחבלים ניתנה בהמלצת שב"כ, שהעדיף שהאחריות לשפיטת המחבלים וכליאתם תהיה בידי הרשות הפלסטינית. בתגובה אמר הרב עמיחי, אביו של אחיקם, שהחלטת הממשלה "משדרת רפיסות והפקרה של חיילי צה"ל"[12]. ב-22 בינואר2008 הורשעו הרוצחים בבית משפט צבאי פלסטיני, ונגזרו עליהם 15 שנות מאסר[1].
הנצחת הנרצחים
לזכר דוד ואחיקם הוקם ארגון "טיולי דוד ואחיקם" שמטרתו לטייל ככל האפשר בשטחי יהודה ושומרון. הארגון מבצע טיולים קבועים בימי שישי. סיסמת הארגון היא "במקום בו יעבור המטייל היהודי שם יעבור הגבול היהודי"[13] כפרפרזה לאמרתו של יוסף טרומפלדור "במקום בו תעבור המחרשה היהודית שם יעבור הגבול".
בפועל מתקיימות שתי מסגרות נפרדות: צפונית: "טיולי דוד ואחיקם", המסיירים בשומרון ובבנימין, ודרומית: "טיולי אחיקם ודוד" המסיירים באזור יהודה.
במלאת שש שנים למותו של דוד רובין הוציאה משפחתו ספר לזכרו "הדרך אל החלום", ובו קטעים מיומניו, קטעי מכתבים וסיפורים שסיפרו חבריו. הוריו וחבריו של דוד בנו לזכרו את בית הכנסת "צמח דוד" במצפה רמון[14].