בית סירא (בערבית: بيت سيرا) הוא כפר פלסטיני ביהודה ושומרון, בגבול הרי בנימין ושפלת יהודה צמוד לגדר ההפרדה, שמצידה השני שוכנת מודיעין-מכבים-רעות. מבחינה אדמיניסטרטיבית משתייך לנפת רמאללה ואל-בירה. לפי נתוני הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, אוכלוסיית הכפר מנתה 3,518 תושבים בשנת 2016[1].
היסטוריה
לפי עדויות ארכאולוגיות הכפר היה מיושב כבר מהתקופה ההלניסטית. הכפר שוכן בראש גבעה מתונה בגובה 330 מעל פני הים. בצמוד לדרך המרכזית שהובילה מהשפלה לירושלים בימי קדם. מבחינה מנהלית היה ממוקם היישוב בתחום מחוז (היפרכיה) אמאוס, שהיישוב אמאוס ניקופוליס כשני קילומטר מדרום שימש כעיר המחוז (טופרכיה)[2]. סמוך לכניסה לכפר, צמוד לכביש 443, ממוקמת "ח'רבת נג'מת אל-הדלי" ובה שרידי כפר גדול מתקופת בית שני, ובהם מקוואות, בית יוצר לכלי חרס כולל כבשן, גתות ומתקנים חקלאיים. ממערב לכפר ממוקמת "ח'רבת א-דורייש", בהם נתגלו ממצאים החל מן התקופה ההלניסטית, הרומית, הביזנטית ועד התקופה המוסלמית המוקדמת בארץ ישראל. במקום נערכו חפירות ארכאולוגיות בתחילת שנות ה-2000, בידי קמ"ט ארכאולוגיה במנהל האזרחי לאזור יהודה ושומרון. במהלך החפירות נחשפו שרידי יישוב מהתקופה ההלניסטית בארץ ישראל.
תקופת המקרא
בית סירא מזוהה עם היישוב הקדום אוזן שארה.[דרוש מקור] היישוב הוקם על ידי שֶׁאֱרָה, דמות מקראית, בתו של אפרים בנו של יוסף. שמה מופיע פעם אחת בתנ"ך, בספר דברי הימים. מסופר עליה כי בנתה שלוש ערים, בית חורון תחתון, בית חורון עליון ואת אוזן שארה.
התקופה העות'מאנית
ברשומות המס העות'מאני משנת 1596, מופיע הכפר עם 17 בתים בסנג'ק עזה בנפת רמלה, תושבי הכפר שילמו מס על גידולי חיטה, שעורה, זיתים, גפנים, ועיזים., 29 משפחות התגוררו בכפר[3].
בשנת 1863, חוקר ארץ ישראל ויקטור גרן ביקר בכפר וכתב: "...במקום קבר שייח של קדוש בשם "נבי סירא "[4].
בתקופת המנדט הבריטי
בתקופת המנדט הבריטי השתייך הכפר לנפת רמאללה.
במפקד אוכלוסין 1922 של ארץ ישראל, שנערך על ידי שלטונות המנדט הבריטי, נמנו 381 תושבים, כולם מוסלמים[5].
במפקד אוכלוסין 1931 של ארץ ישראל היו בכפר 113 בתים מאוכלסים, בהם התגוררו-460 תושבים, כולם מוסלמים[6].
בשנת 1934 סללה מחלקת העבודות הציבוריות של המנדט הבריטי את כביש 3 מלטרון לרמאללה דרך בית סירא[7].
בסקר הכפרים משנת 1945 נאמדה האוכלוסייה כ-540 תושבים, והכפר השתרע על פני 4,687 דונמים[8].
לאחר הקמת מדינת ישראל
בעקבות מלחמת השחרור, ולאחר הסכמי שביתת-הנשק של 1949, עבר הכפר משליטה בריטית לירדנית. כחלק מהסכמי שביתת-הנשק נקבע כי חלק מהשטחים החקלאיים של הכפר יהיו ברצועת שטח מפורז באזור לטרון ברוחב של כקילומטר עד 3 קילומטרים, בין ישראל לבין הגדה המערבית אך למעשה היה זה שטח הפקר שלא היה בריבונות ישראלית ואף לא ירדנית. עם זאת, בעוד הצבא הירדני לא נכנס אל השטח, חקלאים פלסטינים מצידו הירדני של הגבול נכנסו אליו ועיבדו בו את האדמות (בשטח זה הוקם, לאחר כיבושו בידי ישראל במלחמת ששת הימים, היישוב מכבים בשנת 1985). לא ברור מבחינה משפטית אם השטח הוא חלק ממדינת ישראל או לא[9].
בספטמבר 1954 ערכה מדינת ישראל בכפר פעולת תגמול, שספגה גינוי מממשלת ארצות הברית[10].
בעקבות מלחמת ששת הימים, ב-1967, עבר הכפר משליטה ירדנית לישראלית. ב-1976 הציע שר השיכון אברהם עופר להקים כביש חדש, מעטרות ללוד שיעבור סמוך לכפר[11]. התוכנית יצאה לפועל ב-1983 כאשר נסלל כביש 443 בקטע שבין הכפר לאזור בן שמן. לצורך כך הופקעה רצועה ברוחב של 150 מטר ובאורך של 3 קילומטרים מאדמות הכפר[12].
לאחר הסכמי אוסלו, השטח הבנוי של הכפר סווג כשטח B אך 90% מהקרקעות החקלאיות של הכפר סווגו כשטח C.
בזמן האינתיפאדה השנייה בשנת 2004 החלה מדינת ישראל בהקמתה של גדר ההפרדה באזור הכפר. בשנת 2005 נחסם כביש 3 לתנועה בקטע בין הכפר לצומת מבוא חורון ולכביש 443. כמו כן, תושבי היישובים רעות ומכבים הגישו עתירה לבג"ץ, בדרישה להעתיק את תוואי הגדר העובר במרחק של כמה עשרות מטרים מבתיהם, מזרחה[13]. העתירה נדחתה ב-2006[14]. בעת הקמת הגדר נערכו הפגנות נגד תוואי הגדר בה השתתפו פעילי ארגון אנרכיסטים נגד גדרות[15]. מאות דונמים משטחיו החקלאיים של הכפר נותרו מצדה הישראלי של גדר ההפרדה[16], בתחום מרחב התפר. בתקופת האינתיפאדה השנייה סבל הכפר קשות מן המיתון הכללי בשל סגרים ומחסומים, חסימת כביש 443 לתנועת פלסטינים ובניית גדר ההפרדה. בשיאו הגיע שיעור האבטלה בבית סירא לכ-70%[17].
בין השנים 2000 ל-2009 אסר צה"ל על תנועת התושבים בכביש 443, אף על פי שנסלל על קרקע שהופקעה מהם[18]. התושבים הגישו עתירה לבג"ץ[19]. בעקבות העתירה הותר לתושבים לנסוע בכביש במגבלות מחמירות. הוקם מחסום בכניסה לבית סירא ממנו ניתן לעלות על הכביש לאחר בדיקה, הותר לנסוע מזרחה רק עד בית חורון, משם יש להיכנס ולהמשיך רק בכבישים מקומיים לרמאללה. נסיעה דרך מחסום עופר מותרת רק לאזרחים ישראלים[20].
ב-2010 נבנה בית ספר חדש בכפר, לאחר שלטענת ראשי הכפר לא נבנה בו בית ספר חדש מאז שנת 1960[21].
בשנת 2016 אושרה בוועדת המשנה להתיישבות במועצת התכנון העליונה של המנהל האזרחי, תוכנית להקמת אזור תעשייה בשטח 310 דונם בסמוך לכפר על יד מחסום מכבים על כביש 443[22].
קישורים חיצוניים
- הרשות הפלסטינית(הקישור אינו פעיל) (בערבית)
- עתירה לבג"ץ 2150/07, באתר האגודה לזכויות האזרח, סעיפים 33–41
- Welcome To Bayt Sira
- Survey of Western Palestine, Map 17: IAA, Wikimedia commons
- Beit Sira Village (Fact Sheet), המכון למחקר יישומי - ירושלים (ARIJ)
- Beit Sira Village Profile, ARIJ
- Beit Sira, aerial photo, ARIJ
- Locality Development Priorities and Needs in Beit Sira Village, ARIJ
- The Israeli aggressive measures continue in Beit Sira village, POICA
הערות שוליים
- ^ 1 2 מפקד אוכלוסין 2016, באתר של הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה
- ^ מנחם תלמי, דרך עמק אילון לרמאללה החדש, מעריב, 22 בדצמבר 1967
- ^ Hütteroth, Wolf-Dieter; Abdulfattah, Kamal (1977). Historical Geography of Palestine, Transjordan and Southern Syria in the Late 16th Century. Erlanger Geographische Arbeiten, Sonderband 5. Erlangen, Germany: Vorstand der Fränkischen Geographischen Gesellschaft. ISBN 3-920405-41-2.
- ^ Hartmann, 1883, p. 118
- ^ Barron, 1923, Table VII, Sub-district of Ramallah, p. 16
- ^ Mills, Census of Palestine, 1931, page 47
- ^ תיקוני דרכים בתקציב החדש, דבר, 10 ביוני 1934
- 1934 שגה פורה למחלקת העבודות הציבוריות, דואר היום, 6 במרץ 1935
- ^ נתונים מסקר הכפרים (1945), שהוצגו מחדש בספר Hadawi, Village statistics 1945, Classification of Land and Area Ownership in Palestine, Beirut, 1970, ומהספר נסרקו לאתר PalestineRemembered.com.
- ^
שקד אורבך, הקו המטושטש: איך קרה שאיש אינו יודע איפה בדיוק עובר הקו הירוק, באתר הארץ, 29 ביוני 2017
- ^ ארה"ב נזפה בישראל על ביצוע פעולות התגמול בשטח ירדן , שערים, 9 בספטמבר 1954
- ^ אהרון דולב, מי כפ"ת את תכנית עיבוי ירושלים?, מעריב, 6 בפברואר 1976
טוביה מנדלסון, עופר מציע שורת יישובים בין עטרות ולוד ובמרכזם העיר גבעון, דבר, 18 בפברואר 1976
- ^ טוביה מנדלסון, יורחב כביש הכניסה לירושלים, דבר, 23 בינואר 1983
- ^ יובל יועז, לראשונה: יישובים בישראל עתרו נגד תוואי הגדר, באתר הארץ, 22 בספטמבר 2005
- ^ יובל יועז, הוסר המכשול האחרון להקמת הגדר באזור מודיעין, באתר הארץ, 9 בינואר 2006
- ^ מיטל יסעור-בית אור ואפרת וייס, בן 17 נפצע בהפגנה נגד הגדר: "דמנו הותר", באתר ynet, 26 בפברואר 2006
- ^ בג"ץ 2150/07, האגודה לזכויות האזרח
- ^ מגזין הצלב האדום הבינלאומי
- ^ עקיבא אלדר, מאז פרוץ האינתיפאדה משמש כביש ירושלים-מודיעין ישראלים בלבד. עכשיו מתברר שאין לכך שום ביסוס חוקי, באתר הארץ, 26 בספטמבר 2006
- ^ עקיבא אלדר, יובל יועז, בג"ץ למדינה: מדוע לא ייפתח כביש 443 לפלשתינאים?, באתר הארץ, 7 ביוני 2007
- ^ מחסומים לאורך כביש 443 , באתר מחסום Watch יולי 2010
- ^ בג"ץ 8806/10 רגבים נ' ראש הממשלה, ניתן ב־4 בספטמבר 2011
- ^ יותם ברגר, אושרה הקמת מרכז תעשייתי על 300 דונם בשטחי סי ליד מכבים, באתר הארץ, 8 בנובמבר 2016
