שחמורוב נבחרה מספר פעמים כספורטאית המצטיינת של ישראל וזכתה במדליות רבות בתחרויות מקומיות ובינלאומיות. באולימפיאדת מונטריאול (1976) היא סיימה במקום השישי בריצת 100 מטר משוכות ובכך הייתה לספורטאית הישראלית הראשונה שהשתתפה בגמר אולימפי כלשהו. בתחרויות בינלאומיות, היא זכתה ב-8 מדליות אישיות. 6 מדליות במשחקי אסיה, מתוכן 5 זהב ו-1 כסף, ו-2 מדליות זהב באליפות אסיה באתלטיקה, יותר מכל ספורטאי ישראלי אחר בכל הזמנים.
ביוגרפיה
נולדה בשם אסתר שחמורוב בתל אביב במשפחה מסורתית-דתית. גדלה בשכונת קריית שלום ולמדה בבית הספר רמז שבשכונה. בגיל 14 החלה להתאמן באגודת הפועל תל אביב, בהדרכתו של עמיצור שפירא.[1] במאי 1967, בהיותה בת 15, החלה שחמורוב לבלוט כספורטאית בעלת פוטנציאל בריצה[2]. זמן קצר לאחר מכן שברה את השיא הישראלי בריצת משוכות[3], אך במחצית השנייה של שנת 1968 לא הצליחה להשיג שיאים בולטים ולא השיגה את המינימום הנדרש כדי להשתתף באולימפיאדת מקסיקו (1968)[4]. הועלתה הסברה ששחמורוב סבלה מאימון יתר[5] עקב פיזור על מקצועות רבים מדי[6].
באליפות ישראל שנערכה במכון וינגייט ביולי 1971 זכתה ב-4 מדליות זהב, בריצת 100 מטר בתוצאה של 11.8 שניות, בריצת 100 מטר משוכות בתוצאה של 13.6 שניות, בקפיצה לרוחק בשיא ישראלי חדש של 6.14 מטר, בקפיצה השלישית. כבר בקפיצה הראשונה היא קבעה שיא ישראלי חדש של 5.97 מטר ובניסיון השני היא שיפרה שוב את השיא והעמידה אותו על 6.06 מטר ובכך הייתה לאתלטית הישראלית הראשונה שקפצה למרחק של יותר מ-6 מטר ובהדיפת כדור ברזל בתוצאה של 11.78 מטר, לפני מירה בולבה מהפועל עמק חפר (11.41 מטר) ויהודית גנץ מהפועל חדרה (11.40 מטר)[12].
זמן קצר לאחר לידת בנה, במשחקי אסיה שנערכו בטהראן, איראן בשנת 1974 היא זכתה ב-3 מדליות זהב, בריצות ל-100 מטר, ל-200 מטר ול-100 מטר משוכות[13]. דרישתה של רוט-שחמורוב כי בעלה ישמש כמאמנה, אף על פי שלא נחשב למומחה לאתלטיקה קלה, הביאה לסכסוכים ממושכים בין הזוג לבין רשויות הספורט, שסירבו לממן את נסיעותיו של רוט[14].
באליפות אסיה באתלטיקה (אנ') שנערכה בסיאול, קוריאה הדרומית ביוני 1975 זכתה שחמורוב בשתי מדליות זהב, בריצת 100 מטר בתוצאה של 11.91 שניות ובריצת 200 מטר בתוצאה של 23.72 שניות[15]. באותה שנה, בתחרות שנערכה בשטוטגרט קבעה רוט-שחמורוב בריצת 200 מטר שיא ישראלי חדש של 23.57 שניות[16]. שיא זה החזיק מעמד 27 שנים, עד שנשבר על ידי אירנה לנסקי[17].
גמר אולימפי
באולימפיאדת מונטריאול (1976) הגיעה רוט-שחמורוב להישגה הגדול ביותר, כאשר עלתה לשלב הגמר בריצת 100 מטר משוכות, וסיימה במקום השישי בתוצאה של 13.04 שניות, אחרי המנצחות יוהנה שאלר-קליר ממזרח גרמניה (12.77 שניות), טטיאנה אניסימובה (12.78 שניות) ונטליה לבדבה (12.80 שניות), שתיהן מברית המועצות, גודרון ברנד (12.82 שניות) ממזרח גרמניה ובעלת תוצאת השנה בעולם גרז'ינה רבשטיין מפולין (12.96 שניות), כולן מהגוש המזרחי. בכך, הייתה לספורטאית הישראלית הראשונה שעלתה לגמר אולימפי, והיה זה ההישג הטוב ביותר לאתלט ישראלי במשחקים האולימפיים עד אולימפיאדת סידני (2000) ועד היום מהווה את ההישג הטוב ביותר במקצועות הריצה.
עם התפרקות הגוש הקומוניסטי בתחילת שנות ה-90, כשנודע שרבים מהספורטאים בגוש הקומוניסטי השתמשו בסמים אסורים ובכלל זה משתתפות ריצת ה-100 משוכות באולימפיאדת מונטריאול, התברר עד כמה משמעותי היה הישגה של רוט-שחמורוב, כשהגיעה להישג מוצלח למרות העובדה שלא השתמשה בסמים[18].
לאחר המשחקים האולימפיים, בתחרות שנערכה בברלין, מערב גרמניה היא קבעה בריצת 100 מטר משוכות שיא ישראלי חדש של 12.93 שניות. שיא זה החזיק מעמד 26 שנים עד שנשבר על ידי אירנה לנסקי.
_pictogram.svg){kind=small}
