תיכון חוּגים הוא בית ספר על יסודי שש-שנתי בחיפה הכולל חטיבת ביניים וחטיבה עליונה והוא מהווה אחד מבתי הספר הוותיקים ביותר בחיפה. נכון לשנת תש"ף, לומדים בבית הספר 1,250 תלמידים.
לבית הספר מגיעים תלמידים מארבעה בתי ספר יסודיים עיקריים: אילנות (כרמל מערבי), דוד ילין (מרכז הכרמל), הרצל (כרמליה) וליאו בק (יסודי בהדר עליון)
היסטוריה
בית הספר ברחוב הרצליה בסוף שנות ה-30
בית הספר נוסד ביולי 1934 בהדר הכרמל. בין מייסדיו נמנו יאיר כ"ץ, אשר שימש מנהלו הראשון של בית הספר, ואשתו אלן[1].
היוזמה להקמת בית הספר הגיעה מצידה של קבוצת הורים יוצאי גרמניה בראשות מר טיפנטל, אשר ביקשו ליצור מסגרת לימודית בהוראת השפה העברית והקניית ערכי תרבות וחברה ישראליים עם ערכים תרבותיים של יוצאי מרכז אירופה.
הלימודים התנהלו בקבוצות לימוד קטנות (חוגי לימוד), ועם השנים התפתחו אלה לכיתות לימוד מלאות. חוגי הלימוד הקטנים הללו הם המקור לשם בית הספר - "חוגים".
תחילה התקיימו הלימודים במרפסת בית מגורים ברחוב מסדה 17, בביתה של הבוטנאית רות קופל, אך עם הגידול במספר התלמידים, בית ספר עבר לבית אתין (רח' ברזילי 9) ואחר כך, אל בית חכים (רח' הרצליה 30).
התפתחות בית הספר
בית הספר חוגים ברחוב ישורון 14 (כיום יאיר כ"ץ 4), שנות ה-50
בשנת 1939 מנה בית הספר כ-200 תלמידים והוא עבר למבנה ברחוב פבזנר 3. מספר התלמידים היה גדול מכמות המקומות בכיתות הזמינות ולכן הלימודים התקיימו בשתי משמרות.
ב-1941 קיבל בית הספר הכרה מטעם מחלקת החינוך של הוועד הלאומי. באותה שנה סיים מחזור הבוגרים הראשון (תש"ב). בית הספר היה בראשיתו בית ספר יסודי וצמח להיות בית ספר 12 שנתי.
ב-1944 השתמש ארגון ההגנה במבנה בית הספר לקיום אימונים ליליים. בית הספר תרם למאבק המדינה לעצמאות כך שבמאי 1948, במהלך מלחמת העצמאות, גויסו תלמידי י"ב לצה"ל.
בסוף שנות ה-40 החלו תכנונים למעבר של בית הספר למבנה קבע ברחוב ישורון 14 (שמו של הרחוב שונה לרחוב יאיר כ"ץ לאחר מותו של המנהל הראשון של בית הספר), המבנה החדש תוכנן בידי האדריכל יוחנן רטנר. בסוף שנת 1949 עם הקמת הקומה הראשונה במבנה החל מעבר הכיתות הראשונות לכרמל, המעבר הסתיים בשנת 1959 עם סיום הקמתו של המבנה הראשי.
באמצע שנות ה-50 מונה ד"ר יוסף גולדשטיין למנהל חטיבת היסוד. במהלך שנות ה-60 עם סגירת כיתות היסוד נהפך בית הספר לשש שנתי החל מכיתות ז' ועד י"ב.
ב-15 בדצמבר 2021 זכה בית הספר בפרס החינוך למעורבות חברתית בתקופת הקורונה. הפרס ניתן מטעם הנהלת ארגון המורים העל יסודיים על מצוינות חברתית לשנה״ל תש״ף-תשפ״א[2].
ב-2017 החל להיבנות מבנה בית הספר החדש ברחוב ליאון בלום 9, בסוף אפריל 2019 עברו התלמידים וצוות בית הספר למבנה החדש.
ב-2019 החליטה עיריית חיפה להנציח את רחל מתוקי, מנהלת מחוז חיפה במשרד החינוך, על ידי קריאת בית הספר על שמה[3].
לאחר ההחלטה והמעבר למשכן החדש הוגשה עתירה לבג"ץ על ידי בוגרי בית הספר כדי לא לשנות את שמו ובזאת למחוק את מורשת העבר של המייסדים[4].
לאחר קבלת פסק דין של בית המשפט העליון[5] נקבע ששם בית הספר יישאר - תיכון עירוני "חוגים", בניין חטיבת הביניים ייקרא על שמה של רחל מתוקי ובניין החטיבה העליונה ייקרא על שמם של המייסדים, יאיר ואלן כ"ץ[6].
ב-25 באוקטובר 2019 נחנך המבנה החדש של בית הספר[7] ולוחות ההנצחה לרחל מתוקי ויאיר ואלן כ"ץ.
מנהלי בית הספר
מניין
שם
תחילת כהונה
סיום כהונה
1
יאיר כ"ץ
1934
1964
2
אליהו ויינשטיין
1964
1977
3
אברהם חוברס
1977
1987
4
דבורה עזרא
1987
1994
5
ניצה טל
1994
2004
6
שרון קלוג'ני
2004
2014
7
רחל ויינברג
2014
2017
8
דליה הולצמן
2017
2018
9
מילנה מירון
2018
כיום
מייסדי בית הספר
יאיר כ"ץ (1904–1964)
יאיר כ"ץ, מנהלו הראשון של בית הספר
יליד וילנה, פעיל התנועה הציונית-חלוצית למען עלייה והקניית השפה העברית בארץ. למד מדעי יהדות באוניברסיטאות בגרמניה ובארצות הברית. ב-1928 עלה לארץ מארצות הברית בראש גרעין חלוצים והצטרף למייסדי רמת יוחנן.
ב-1934 עבר לחיפה ולבקשתם של עולי העלייה החמישית מאירופה וביוזמתם נפתחו בהדר הכרמל חוגים ללימודי העברית לילדיהם בניהולו של יאיר. מספר התלמידים בחוגים גדל במהירות ואלה הפכו ל"גימנסיה" כמקובל באירופה.
נפטר בשנת 1964, בשנת 1966 הוסב חלק מרחוב ישורון לרחוב יאיר כ"ץ.
אלן רעיה כ"ץ (1912–1995)
אלן כ"ץ, חברת הנהלה ויועצת חינוכית של בית הספר
נולדה ב-1912 בקרלסרוהה, גרמניה, חברה בתנועת הנוער הציוני "קדימה". החלה בלימודי הרפואה בפרייבורג, ולנוכח יישום המדיניות האנטי יהודית קטעה לימודיה ועלתה ארצה ב-1933. לפרנסתה עבדה במשק בית תוך לימוד השפה העברית. כשנה לאחר מכן נישאה למורה שלה לעברית, יאיר. עם הקמת בית הספר ב-1934 שימשה בכל תפקיד נדרש, במיוחד בקליטתם של התלמידים החדשים ובסיוע להוריהם. לצד בעלה, מנהל בית הספר, הייתה אלן חברת הנהלה, מזכירה פדגוגית, גזברית, אחות ויועצת חינוכית של בית הספר עד צאתה לגמלאות ב-1978.
לצד העשייה הפדגוגית בלטה בפעילותה ההתנדבותית בארגון ההגנה, בהעלאת עולים מהמחנות בקפריסין, בבתי החולים בתקופת המלחמה, במד"א, בער"ן, ביע"ל וביחידה לגישור פערים באוניברסיטת חיפה.
בשנת 1992 הוענק לה תואר "יקירת העיר חיפה". ב־1995 נפטרה.
גלריית תמונות
כ"ט בנובמבר1947, טקס לציון ההכרזה באו"ם על הקמת מדינת ישראל, רח' פבזנר 3.
