רבי שמואל בן זקן (מכונה: הרשב"ז), היה דרשן ופרשן, מהחכמים הבולטים של יהדות פאס במאה ה-18, ומחברם של ביאורים למסכתות התלמוד.
ביוגרפיה
רבי שמואל נולד לרבי שלמה בשנת ה'ת"ל (1670) בערך, ככל הנראה בעיר פאס שבמרוקו. הוא למד תורה מפי החכמים הגדולים של פאס: רבי יהודה עוזיאל השלישי,[1] ומרבי יהודה בן עטר ורבי יעקב אבן צור ששימשו אבות בית הדין בעיר.
הוא היה ידידו הקרוב של רבי עמנואל סרירו ויצר עמו פרשנות למסכת בבא קמא. כן היה בידידות עם רבי שם טוב בן אמוזג, מהחכמים הבולטים בפאס. בתקופה שרבי ישועה בן חמו, מחכמי צפרו, שהה בעיר פאס, הוא נקשר בידידות עם רבי שמואל.
רבי שמואל חיבר פרשנות למסכתות רבות מן התלמוד. את ביאוריו הוא הציע בקצרה ובתמציתיות.
שנת פטירתו לא ידועה, אך מחישובים שונים ניתן לשער שהוא נפטר בין שנת ה'תצ"ג (1733) לשנת ה'ת"ק (1740).
גפן פוריה – שני כרכים של ביאורים על שתים עשרה מסכתות מן התלמוד, וקצת שו"ת. נדפס בירושלים ה'תרס"ד, בתוספת מבוא היסטורי על המחבר מרבי יעקב משה טולידאנו. רבי יוסף בן נאים העיד כי בכתב יד של הספר שמצא בפאס נמצאו תוספות שהושמטו מהדפוס.[2]
