שַׁדָּר (שם מדעי: Betula, באנגלית birch) הוא סוגעצייער במשפחת השדריים, הקרוב יחסית למשפחת האלוניים (שבה בין היתר מצויים האלון והאשור). רוב מיני השדר נפוצים באזורים צפוניים של אקלים ממוזג: צפון אסיה, אמריקה הצפונית, ויערות באירופה. סופרי ההשכלה ברוסיה כינו את השדר בשם "לִבְנֶה" על שם העץ הנזכר במקרא, בשל גזעו הלבן. מאוחר יותר ניתן שם זה ללבנה רפואי, עץ הגדל בר בארץ ישראל.
מאפיינים
עצי השדר הם עצים בינוניים או קטנים או שיחים. עליהם פשוטים ועשויים להיות בעלי אונות או שיניים. באביב צבעם זהוב, בקיץ ירוק ובסתיו צהוב. עצי שדר נבדלים מעצי אלמון, בני אותה משפחה, בכך שהתפרחת אינה מעוצה ומתפוררת בהגיעה לבגרות. כך משתחררת מתוך הפרחים האבקניים אבקה שנקלטת על ידי הפרחים העֶלְיָניים (הנקביים). הפרי קטן ומכונף והרוח נושאת אותו למרחקים רבים.
באזורים הצפוניים נחשבת אבקת פרחי השדר לגורם אלרגיה נפוץ למדי. מוערך כי בין 15%-20% מהאוכלוסייה הסובלת מקדחת השחת רגישה לאבקת השדר.
קליפת "שדר הנייר"
שני מינים נפוצים או ידועים של השדר, מבין מיניו הרבים, הם שדר לבן ושדר הכסף, המתנשאים לגובה כ-20 מטרים.
אקולוגיה
עצי שדר נחשבים מינים חלוציים המקדימים לאכלס שטחים פתוחים. הם גדלים מהר אולם אורך חייהם אינו רב. לאחר 50 שנות חיים בקירוב מתחיל שדר הכסף האירופי להיכנע למחלות הנגרמות על ידי מיקרואורגניזמים וחרקים שונים. עצים אחרים בעלי צמיחה איטית יותר אך אורך חיים רב כמו האלון הם האחרונים שמשתלטים על אזורים כאלה. צמרותיהם הצפופות הסוגרות בעד קרני השמש ומונעות מהאור להגיע לקרקע ולספק אנרגיה חיונית, מונעות את צמיחתם של עצי שדר נוספים.
עצי שדר גם מהווים כמה ממיני העצים רחבי העלים המסוגלים לשאת טמפרטורות נמוכות ביותר ולכן גדלים באזורים צפוניים מאוד, שבהם עצים אחרים כמו אלון או אשור אינם מסוגלים להתקיים.
שימושים
שדרים הם עצים רב תכליתיים. העלים, העצה, הענפים, והשורשים משמשים להכנת כלי נגינה, חומרים רפואיים, חומרי סיכה ועוד כהנה וכהנה.
עצי שדר משמשים בין השאר להפקת סבון ושמפו. את הממתיק המלאכותי "קסיליטול" ניתן להפיק באמצעותו גם כן. בארצות שונות לשד השדר משמש להכנת משקאות. ניתן גם להכין באמצעותו משקה קוואס. משתמשים בעצי שדר כעצי הסקה בשל ערכם הקלורי הרב ביחס ליחידת משקל. הילידים באמריקה הצפונית היו נוהגים להכין סירות, קערות או אוהליטיפי מקליפת שדר הנייר בשל משקלה הקל, גמישותה, והקלות שבה ניתן להסירה מעצים שנפלו. שדר ננסי הוא שיח נמוך הנפוץ ביערות סיביר, שעושים שימוש בקליפתו. שדר צהוב גדל בצפון אמריקה ומשמש לריצוף.
בתרבויות צפוניות שונות נהוג להפיק מיץ לִבְנֶה מתקתק מלשד העץ באמצעות חור הנקדח בגזע העץ.
