את המיץ נהוג לשתות בצורתו הגולמית או לאחר שעבר תהליך התססה. בצורתו הגולמית המיץ הוא שקוף, מעט מתוק עם מרקם מעט סמיך. לאחר יומיים-שלושה המיץ מתחיל לתסוס והטעם הופך לחומצי יותר.
מיץ הליבנה הוא משקה מסורתי באזורים רבים של חצי הכדור הצפוני[1] כמו גם חלקים של צפון סין שכן העץ עצמו גדל לרוב באזורים קרים.
איסוף
לשד הליבנה נאסף רק לקראת סוף החורף והאביב כאשר הלשד נע באופן אינטנסיבי בגזע העץ.
איסוף מיץ הליבנה נעשה על ידי קידוח חור לגזע העץ והובלת הלשד למיכל דרך צינור כלשהו; המיץ יזרום לאורכו בגלל מתח הפנים. לאחר מכן מכסים את החור שנקדח בעץ על מנת למזער את הפגיעה בעץ.[2]
יש לאסוף את מיץ הליבנה בתחילת האביב לפני שהופיעו עלים ירוקים, בסוף האביב המיץ הופך למריר. תקופת האיסוף היא קצרה - כחודש אחד בלבד במהלך השנה.
אזורים מסורתיים
בתרבויות באלטיות קדומות, בתרבות הסלאבית והפינו-אוגרית ראו את ליבנה כאחד העצים הקדושים ביותר שלהם [3][4] והכינו ממנו משקה מסורתי.
אזורים סלאביים
באזורים סלאביים ידוע המיץ כמיץ ליבנה כמו ברוסיה ( берёзовый сок, romanized: byeryozovyi sok ), בלארוס (, Byarozavik ), בולגריה ( בולגרית : брезов сок, רומניזציה : brezov sok ), פולין ( sok z brzozy, oskoła ), אוקראינה ( березовий сік, romanized: berezovyi sik ).
מיץ לבנה, בביצוע How to tap birch sap - Health benefits & a taste of spring, סרטון באתר יוטיוב
הערות שוליים
^Svanberg, Ingvar; et al. (2012). "Uses of tree saps in northern and eastern parts of Europe". Acta Soc Bot Pol. 81 (4): 343–357. doi:10.5586/asbp.2012.036free{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: postscript (link)