היו שזיהו את שבא כסבא ולכן שני ה"שבא" הם למעשה שם של אומה אחת שנוצרה מעירוב של בני שם עם בני חם ולכן נזכרת בתנ"ך כעם שהוא מבניו של שם וחם, דבר המתיישב עם השליטה של ממלכת סבא באתיופיה שבה יישבו עמים דוברי שפות כושיות אבותיהם של האגאווים והעפרים שהגיעו מאזור ממלכת כוש בנוסף להגירות של עמים דוברי שפות שמיות מתימן שעברו את מיצר באב אל מנדב[10] ייצרו תרבות ואוכלוסייה שמית-חמית מעורבת.
על פי התנ"ך ממלכת שבא מזוהה באזור דרומית לארץ ישראל, ממלכת ישראל קיימה קשרי מסחר עם ממלכת שבא הנמצאת ככל הנראה באזור הים האדום.
מרבית החוקרים כיום מזהים את ממלכת שבא באזור תימן (דרום ערב), שהייתה ממלכה בעלת כוח משמעותי מאוד עם כלכלה מפותחת המתבססת על סחר בצמחי בשמים באמצעות שיירות גמלים וכן באמצעות נתיבי שיט[11][12]. היו קיימות מספר ממלכות המזוהות עם חלק מצאצאיו של יקטן שאחד מהם היה שבא. חצרמות מזוהה עם ממלכת חצרמוות הממוקמת במזרחה של תימן, חוילה על פי יוסף בן מתתיהו ואלדד הדני מזוהות באתיופיה של היום, ייתכן עם אזור "אגא" או לחלופין עם אזור כיאנאום המזוהה עם אזורי קווארה, בנישנגול-גומאז, וואלגה שבאתיופיה יחד עם מדינת סנאר שבסודאן[13]. אופיר המזוהה על פי רוב באזור מזרח אפריקה, ארץ פונט במאה ה-25 לפנה"ס המזוהה עם אופונה במאה ה-1 המוזכר ב"פֶריפְּלוּס הים האריתראי" (אנ') (פריפלוס - קובץ הוראות שיוט) ונקרא חאפון, מחוז בצפון סומליה וישנם היסטוריונים שמזהים את עפר כאופיר בגלל הדמיון בשם. ובן נוסף של יקטן היה שבא, ואם רבים מבני יקטן התיישבו בתימן ובמזרח אפריקה הרי ששבא צריכה להיות אף היא באזור זה ולכן היסטוריונים מודרניים מסכימים ששבא היא ממלכת סבא, ממלכה אשר שלטה על תימן, אריתריאה, צפונה של אתיופיה, צפון סומליה, ג'יבוטי, מזרחה של סודאן ומערבה של ערב הסעודית.
על פי היסטוריונים רבים כמו יוסף בן מתתיהו מלכת שבא הייתה מלכת אתיופיה ומצרים[14], אך אין עדויות לגבי זה.
בני הממלכה הקימו את ממלכת דעמת שבצפון אתיופיה שלא ברור אם הייתה ממלכה עצמאית, גרורה סבאית או ממלכה אוטונומית בסבא. לפי היסטוריונים אחרים כגון דונלד לוין שבא היא שוואה[15].
בחפירות ארכאולוגיות אין אזכור למלכה אשר שלטה בסבא, אך חריטות מימי ממלכת דעמת מזכירות מלכה בעלת סטטוס שווה למלכים בנוסף לאזכורים לאזור הנקרא סבא לצד הים האדום שהארכאולוגים מכנים בשם סבא האתיופית. ישנן עדויות רבות להגמוניה של סבא בשני חופי ים סוף. כך למשל שפת הגעז ושאר השפות האתיו-שמיות (ביניהן אמהרית וטיגראינית) מסווגות כשפות שמיות דרומיות, בשל קרבתן לשפות דרום ערב העתיקות, ולשבאית ביניהן. דובריה היו שבט האגזי, אשר היגרו לאתיופיה מתימן בתקופה הקדם-אקסומית.
המסורת האתיופית
המסורת האתיופית מספרת שלממלכת שבא היה שם נוסף "ממלכת יקטן" על פי זה המסורת מציינת שהממלכה הוקמה ב-1978 לפנה"ס ושושלת המלכים שלה נקראה השושלת האגעזית, שושלת מלכים שמקורה בשבט האגעזי ("אגעזי" - "דוברי געז" − אגעזיאן) שושלת זו שלטה עד לשנת 975 לפנה"ס[16] שנת המלכתו של מנליק הראשון והקמת קיסרות אקסום. השם הנוסף לממלכה לפי המסורת האתיופית הוא "סבא", שם זה היה למעשה השם של המלך הראשון של ממלכת יקטן מהשושלת האגעזית, מלך זה על פי המסורת האתיופית מזוהה עם "עבד שמס" לפי המסורת הערבית שהיה בנו של ירח ונכדו של יקטן, השושלת האגעזית מנתה כ-52 שליטים והאחרונה שבהם הייתה מלכת שבא ("מקדה"). מסורת זו עולה בקנה אחד עם המחקר, הטוען כי העמים החבשים הם ערבוב של אוכלוסיות שהגרו מאזור תימן, עם אוכלוסיות אפריקאיות מקומיות[17].
המסורת התימנית
מסורת יחידאית קושרת את ראשית היישוב היהודי באזור תימן עוד לימי נדודי בני ישראל במדבר, אז "נשמטו מהם לגליל תימן ונתיישבו בנפת ארץ שבא בירת הממשלה". על פי המסורת הזו, יהודים הם שהודיעו למלכת שבא – המזוהה עם ממלכת סבא, ששכנה בשטח תימן של ימינו – על גדולתו של שלמה המלך, וסוחרים יהודים היו מפליגים לאורך ים סוף מעציון גבר אל שבא[18]. מסורת זו נסמכת על קשרי הכלכלה בין ישראל וערב בתקופה קדומה זו, לאורך דרך הבשמים.
^מקור קשר הנישואין הוא בספרות חז"ל ולא מפורש בספר בראשית.
^הסבר זה הוא על פי הפשט ופירוש דעת מקרא, אולם על פי חז"ל הפלשתים נולדו מפתרוסים ומכסלוחים שהיו "מחליפין משכב נשותיהם אלו לאלו ויצאו מהם פלשתים". ברש"י י יד. ובבראשית רבה לז ה.
.jpg)
