גיזרון השם אסנת אינו ברור לגמרי, אך מקובל לראות בו תעתיק של שם במצרית קדומה שפירושו: "היא של (האלה) נית".[3] שמות במתכונת דומה ידועים באוצר השמות במצרית קדומה.
שמו של אביה של אסנת, פוטי פרע, זהה מעיקרו לשמו של פוטיפר, אדונו-לשעבר של יוסף, והוא קרוב יותר לצורת השם במצרית קדומה: pꜣ-dj-pꜣ-rꜥ (פא-די-פא-רע): "זה אשר נתן רע". יש הסבורים שהסופר המקראי נקט שתי צורות כתיב שונות כדי ליצור הבחנה בין שתי הדמויות, אם כי גם הצורה "פוטיפר" מתועדת. פוטי פרע הוא כוהן און (הידועה בשמה היווני הליופוליס), עיר חשובה במצרים העתיקה ומרכז לפולחן אל השמש רע (כמו גם אלי שמש אחרים בתקופות שונות בתולדות מצרים) שכוהניה נהנו ממעמד נכבד. נישואיו של יוסף עם אסנת בת פוטי פרע מסמנים לפיכך את היטמעותו בקרב האצולה המצרית.[4]
בחז"ל
חז"ל,[5] פירשו, שאביה פוטי פרע כהן און הוא פוטיפר שר הטבחים, שהיה אדונו של יוסף והשליכו לבית הסוהר. והשתנה שמו מ"פוטיפר" ל"פוטיפרע" על ידי שהתאווה לקיים יחסים מיניים עם יוסף, ובעקבות כך סורס.
על פי כמה ממדרשיחז"ל, הייתה אסנת בתה של דינה בת יעקב שנולדה בעקבות מעשה שכם בן חמור, נשלחה עם קמע זהות למצרים, ואומצה על ידי פוטיפר, שהיה סריס ולא יכול היה להביא ילדים לעולם.[6] על פי המדרש, בטקס הכתרתו של יוסף למשנה למלך זרקו עליו בנות מצרים מתנות ואסנת זרקה לו את הקמיע שבתוכו כתוב סיפורה וכך ידע יוסף שהיא ישראלית ונשאה לאישה.[7]רבנו בחיי וחזקוני אומרים שהשם אסנת הוא מלשון סנה, שכאשר יעקב גירשה מביתו הלכה והתחבאה בין הסנה והקוצים.[8]
במדרש הגדול נאמר על הפסוק "הנה אביך חולה" שאמרה אסנת ליוסף שכל המקבל ברכה מצדיק כאילו קיבל פני שכינה, קח בניך כדי שיברכם.[8]
^Victor Hamilton, Genesis, New International Commentary on the Old Testament (Grand Rapids: Eerdmans, 1995), p. 508; אך ראו דיון אצל Kenneth A. Kitchen, "Genesis 12–50 in the Near Eastern World", in He Swore an Oath: Biblical Themes from Genesis 12-50, ed. Richard S. Hess, Gordon J. Wenham, and Philip E. Satterthwaite, 2nd ed. (Eugene, OR: Wipf & Stock, 2007), pp. 67–92 (here 84–85)
^Nahum M. Sarna, Genesis, The JPS Torah Commentary (Philadelphia: Jewish Publication Society, 1989), p. 288
^מקור קשר הנישואין הוא בספרות חז"ל ולא מפורש בספר בראשית.
^הסבר זה הוא על פי הפשט ופירוש דעת מקרא, אולם על פי חז"ל הפלשתים נולדו מפתרוסים ומכסלוחים שהיו "מחליפין משכב נשותיהם אלו לאלו ויצאו מהם פלשתים". ברש"י י יד. ובבראשית רבה לז ה.
