רַע (ידוע גם כרֶע, רה או רא; במצרית עתיקה: rˤ, בקופטית: Ⲣⲏ, רֵה, בפיניקית: 𐤓𐤏,[1] רע) הוא אל השמש במיתולוגיה המצרית. רע היה אחד האלים הקדומים ביותר בפנתאון המצרי העתיק. עוד בימי הממלכה הקדומה, שם שימש כאל השמש וכאל המגן של בירת הממלכה והעיר העתיקה ביותר במצרים, הידועה בשמה היווני: "הליופוליס". החל מתקופת השושלת החמישית (שנת 2400 לפנה"ס), הועלה רע מדרגת אל עירוני לדרגת אל לאומי, ובשלב מאוחר יותר אוחדה דמותו עם זו של האל אמון, אלה של העיר תבאי, איחוד שיצר את אל-העל "אמוּן-רַע", אחד האלים הנכבדים והנערצים ביותר במצרים העתיקה. עוצמתו של אמון-רע הייתה כה גדולה, עד שבשלהי התקופה ההלניסטית-רומית במצרים הוא נתפס בידי תושביה היוונים והרומים כהתגלמות של האלים זאוס או יופיטר. מסיבה זו כינו היוונים את תבי בשם "דיוספוליס" ("עירו של זאוס"). רע נשאר האל הדומיננטי במהלך כל שנות קיומה של ממלכת המצרים, למעט תקופה קצרה בזמנו של הפרעה אחנתון, אשר הנהיג בממלכה דת מונותאיסטית, המכונה אתוניזם, במרכזה עמד האל אתון, שהיה למעשה השמש עצמה.
השמש היוותה בעיני המצרים את התגלמותו הממשית של רע, ולפעמים התייחסו אליה כעינו הפקוחה של האל. בתקופה מאוחרת יותר, כאשר אתום, אל הארץ, הפך לאל השמש השוקעת, החלו מתייחסים אליו כזהה לרע. חפרי, אל זוטר אשר תפקידו היה לדחוף מדי יום את השמש במסעה לאורך כיפת השמים, התמזג אף הוא במרוצת השנים עם האל רע והפך מאוחר יותר לפן זריחת השמש של האל. לבסוף החל רע לאבד מיוקרתו בעיני המצרים, שהחלו מעדיפים על פניו אל שמש נוסף - הורוס. כאשר נהיה הורוס חשוב מרע, הפכו המצרים את רע להתגלמות של הורוס אשר כונתה "רע-חראחתי" ומשמעה: "רע, הורוס של שני האופקים".
בהיותו אל השמש והשמש עצמה, עשה האל רע יום יום את מסלול השמש בשמים ממזרח למערב. המצרים, הקדמונים סברו שאת חלקו הנסתר של מסע זה, מנקודת שקיעת החמה לנקודת זריחתה ביום שלמחרת, עשה אל השמש מתחת לפני האדמה, בעולם המתים. על בסיס סברה זו טוו המצרים שלל אגדות ומיתוסים. אחד המיתוסים מספר כי את המסע בשאול עבר רע על גבי סירה שנוהגה על ידי האל מאעת, ואשר החותרים בה היו האלים הורוס ותחות. האחריות לביטחונה של הסירה הופקדה בידי האלים סת ומהן, אשר הגנו על רע מפני תקיפת המפלצת אפפ (מוכר גם כ"אפופיס", נחש ענק המהווה את התגלמות החשיכה והחורבן). תופעת ליקוי החמה הוסברה על ידי המצרים הקדמונים כהתרשלות רגעית של האלים המגינים על הסירה בתפקידם, ועקב כך התגברות רגעית של אפופיס על רע.
מתוקף היותו אל השמש, סומל רע לרוב בסמלים הקשורים לשמש, כדוגמת עיגול ובמרכזו נקודה (⊙), או דיסקה זהובה. סימנים אלו נפוצים לציון השמש גם באסטרולוגיה של ימינו וכן בכתבים אסטרונומיים סיניים. דמות נוספת שסימלה את האל היא עוף החול ("פיניקס"), וזאת משום שבדומה לעוף זה, היה האל עולה בלהבות מדי ערב בשקיעה וקם לתחייה מחדש עם שחר.
סמל מוכר נוסף הקשור לאל הוא הסמל "העין של רע", סמל מצרי עתיק שמסמל הגנה ועוצמה ואשר לעיתים מכונה גם "העין של הורוס".
לפי המיתולוגיה המצרית, בכל יום עת שקעה השמש הפליג רע מעולם החיים אל הדואת - עולם המתים. כל המתים ש"נאספו" באותו היום מצטרפים לספינתו של אל השמש רע. בפתח הדואת נמצאים שערים החוסמים את מעבר ספינתו של רע אל הדואת. כדי לעבור מחסום זה הוא צריך להשתמש לחש 1065 שלקוח מכתבי הארונות.
לפניכם אחד מהמקורות המתארים את מסעו של רע בדואת (העולם המקביל המצרי) והוא בשם "אשר בעולם של מטה", "העולם התחתון". לפי מקור זה, האל רע עמד בראש ספינתו מביט אל הדרך כאשר היה בדרכו בתוך עולם המתים. הספינה שלו כללה את האלים הבאים שכונו גם בשמות אלו: 'פותח הדרגים', 'תבונה', 'עירני', 'רצון', 'גברת הספינה', 'חור (הורוס) המעריץ', 'פר האמת' ו'מוביל הספינה'. אלו הם הדרכים שרע יצטרך לעבור בכך כל מעתה ועד עולם, כל שלב לוקח כשעה אחת בשביל שספינתו של רע תעבור אותו. לפניכם השלבים:[2]
בשלב זה נלחם רע באויבו המושבע - אפופיס.
האסטרואיד 2100 Ra-Shalom (אנ') שהתגלה בספטמבר 1978 על ידי אלינור הלין נקרא על שם האל. שם האסטרואיד הוא הלחם של שם האל רע והמילה שלום לציון הסכמי קמפ דייוויד שנערכו באותו זמן.[3]