קלוז' (מחוז)

קלוז' (מחוז)
Judeţul Cluj

סמל קלוז' סמל קלוז'
קולאז' על כמה סמלים וציוני דרך בנוף ובתולדות המחוז קלוז'
מדינה	רומניה רומניה
חבל ארץ	טרנסילבניה
רשות מחוקקת	Cluj County Council
בירת המחוז	קלוז'-נאפוקה
תאריך ייסוד	1925
שטח	6,674 קמ"ר
אוכלוסייה	‏
‑ במחוז	679,141 (1 בדצמבר 2021)
‑ צפיפות	105 נפש לקמ"ר (2007)
קואורדינטות	46°46′30″N 23°35′30″E
אזור זמן	UTC +2
http://www.cjcluj.ro
מפת מיקום מפה מפורטת לחצו כדי להקטין חזרה לחצו להגדלה tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

מחוז קלוז' (ברומנית: Judeţul Cluj) הוא מחוז ("ז'ודץ") הנמצא במרכז-מערב רומניה, במרכז החבל ההיסטורי טרנסילבניה. בירת המחוז היא העיר קלוז'-נפוקה. המחוז גובל במחוזות סלאז', מרמורש, ביסטריצה-נסאוד, מורש, אלבה וביהור. הוא הוקם עם הנהגת רפורמת החלוקה המנהלית של המדינה בשנת 1968. שטח המחוז הוא 6,674 קילומטר מרובע ואוכלוסייתו מונה 691,106 תושבים נכון ל-2011.

שם המחוז

שמו בא מן העיר קלוז'. בתיעוד בלטינית מן המאה ה-12 העיר נקראה "קסטרום קְלוס" (Castrum Clus}, שם שבו מובן המילה "קלוס" (Clus) הוא "מקום סגור", המתייחס, כנראה, להיותו מוקף בגבעות. לפי השערה אחרת מקור השם הוא בשם הפרטי הגרמני "קלאוס" או במילה הגרמנית Klause שמשמעותה היא "מעבר בהרים" או "סכר". בגרמנית העיר נקראה קלאוזנבורג ובהונגרית קולוז'וואר. השם הרומני קלוז' התקבע במיוחד אחרי הכללת טרנסילבניה בתוך ממלכת רומניה בשנת 1918. ב-1974 השלטון הקומוניסטי הרומני בימי ניקולאה צ'אושסקו שינה את שם העיר ל"קלוז'-נפוקה" תוך שימוש בשם של הקסטרום הרומי ששכן במקום בימי קדם על מנת להדגיש את העבר הרומי והרומני של העיר, מול תביעות רוויזיוניסטיות מצד הונגרים.

היסטוריה

המחוז קלוז' בגרסתו הקודמת (1918–1938) ירש את המחוז ההיסטורי או ה"רוזנות" (קומיטאט) של קלוז', בהונגרית "קולוז'", חלק מממלכת הונגריה. אחרי מלחמת העולם הראשונה עם האיחוד של טרנסילבניה עם רומניה בדצמבר 1918, המחוז ההיסטורי שולב ברומניה תחת השם מחוז קוז'אקנה Județul Cojacna. הוא חזר בשנת 1925 להיקרא "מחוז קלוז'"(Judeţul Cluj). שטחו היה אז של 4,813 קמ"ר ומספר תושביו היה 333,545. היו בו רק שתי ערים: קלוז' והואדין. בימי הדיקטטורה המלכותית של קרול השני נכלל המחוז יחד עם עוד שישה מחוזות אחרים בתוך אזור מנהלי צפון-מערבי גדול בשם "צינוטול קרישור" (Ţinutul Crișuri), כלומר "חבל נהרות קריש"^[1] שבירתו הייתה העיר קלוז'. בעקבות תכתיב וינה משנת 1940 סופח כמעט כל האזור מחדש להונגריה. החלק שנותר ברומניה הסתפח למחוז טורדה (Județul Turda) המחודש.

בתום מלחמת העולם השנייה צפון טרנסילבניה חזרה לרומניה שכבשה אותו יחד עם הצבא הסובייטי. אחרי רפורמה מנהלית שבוצעה על ידי המשטר הקומוניסטי הרומני משנת 1950 כששטח רומניה חולק ל-28 אזורים הקרויים "רג'יונה" (regiune) הוקם "אזור קלוז'" רבתי (Regiunea Cluj) המחולק בעצמו לשישה תת-אזורים, הקרויים "ראיונים", לפי הדגם הסובייטי. האזור קלוז', שכלל בערך את שטחי המחוזות קלוז' וסלאז' של היום, הוגדל מאוחר יותר ומספר ה"ראיונים" שבתוכו הוגדל גם כן. אזור קלוז' הפך לאחד מ-16 אזורים ברומניה "העממית".

המחוז הנוכחי הוקם בעת רפורמה מנהלית נוספת שבוצעה בשנת 1968 בימי שלטונו של ניקולאה צ'אושסקו. להבדיל מהמחוז שבין מלחמות העולם המחוז הנוכחי כולל גם את רוב שטחיהם של המחוז טורדה וסומש לשעבר, שלא הוקמו מחדש. לעומת זאת, חלק מהמחוז ההיסטורי קלוז' סופח למחוז סלאז' (הנפה (plasa) הידה (Hida) לשעבר עם היישוב סנמיכאיו אלמאשולוי) ולמחוז מורש (הנפה סרמאשו לשעבר, עם 20 כפרים).

סמל המחוז

סמל המחוז קלוז' בשנים בין מלחמות העולם

סמל המחוז קלוז' בימי שלטונו של ניקולאה צ'אושסקו

מפת המחוז קלוז' והמחוזות השכנים

בניין האופרה והתיאטרון הלאומי "לוצ'יאן בלאגה" בקלוז'-נפוקה

סמל המחוז, שאומץ בהחלטת הממשלה משנת 2006 מורכב ממגן משולש עם שוליים מעוגלות ומחולק לארבע. ברבע העליון מימין, על רקע זהוב נראית הזאבה הקפיטולינית בצבע שחור. ברבע בעליון משמאל, על רקע כחול נראה זר חיטה זהוב. ברבע התחתון מימין, על רקע כחול, נמצא ספר פתוח בצבע כסף בהיר. ברבע התחתון משמאל, על רקע זהוב, עומדים זה מול זה שני אריות בצבע שחור, עם לשונות אדומים, התומכים בעץ אלון מושרש, בצבע שחור. הזאבה הקפיטולינית (פסל שלה נתרם לעיר קלוז' בשנת 1920 על ידי ממשלת איטליה) מסמלת את ההיסטוריה הרומית של האזור, שיש בו כמה יישובים רומיים קדומים: נפוקה (קלוז'), פוטאיסה (טורדה) castra רומיים בטורדה, ג'ילאו, בולוגה, גרלה וקשייו. זר החיטה מסמל את אלומת החיטה שהופיעה בעבר בסמלים של המחוז ומתקשרת למנהגים פולקלוריים - "העטרה שעל הסומש". הספר בצבע כסף מסמל את התרבות והמדע שהתפתחו באזור מימי הביניים, כולל בתי הדפוס שהוקמו החל מן המאה ה-16, בית הספר הכפרי הראשון שהוקם בכפר ז'וקו במאה ה-14, המכללה הישועית מן המאה ה-16, בית הספר התיכון של הנזירים הפיאריסטים, אוניברסיטת קלוז'. האריות מסמלים את האיחוד הארעי של שלוש הנסיכויות בשנת 1600: ולאכיה, מולדובה וטרנסילבניה - והוא סמל הרלדי שנלקח מחותמו של השליט המאחד, מיכאי האמיץ.

גאוגרפיה

למחוז קלוז' שטח של 6,674 קילומטרים מרובעים, המהווה 2.8% משטח רומניה. הנוף מורכב מרמה והרים. לפי גודל השטח הוא ממוקם במקום ה-11 בין מחוזות רומניה.

נוף טרנסילבני

הכפר סבדיסלה

הקניון של טורדה

נופים

כרבע (24%) משטח המחוז הוא הררי, ומיוצג על ידי הרי הקרפטים המערביים או בקיצור "הרי המערב" (אפוסן - Munţii Apuseni) עם גבהים עד 1,900 מטרים והממוקמים בחלק הדרום-מערבי של המחוז. שאר המחוז (76%) כולל את הגבעות והעמקים של רמת הסומש (Podisul Someşan) והמישור הטרנסילבני. הטראסות והגאיות שבחלק התחתי של הנהרות סומשול מיק (Someşul Mic) (הסומש הקטן) וארייֶש (Arieş) ממלאים את המחזור במישורים.

הידרוגרפיה

המחוז משתרע בעיקר באגן הנהר סומשול מיק וחלקית באגנים של הנהרות ארייש וקרישול רפדה (ה"קְריש המהיר" - Crişul Repede). קיימים גם אגמים - אגמי מאגר טבעיים, תוצר של גלישות קרקע, ואגמים שנוצרו במחצבות המלח הקדומות. בנוסף נוצרו אגמי מאגר מלאכותיים על ידי בניית סכרים במסגרת המערכת האנרגטית "סומש" ביישובים ג'ילאו, טרניצה ופנטנלה.

דמוגרפיה

ב-1 בינואר 2009 מנתה אוכלוסיית המחוז 690,590 תושבים. הצפיפות של האוכלוסין הייתה 103 תושבים על קילומטר מרובע. לפי מספר התושבים, מחוז קלוז' היה בשנת 2001 המחוז השישי בין מחוזות רומניה. בשנת 2011 מנתה אוכלוסיית המחוז 691,106 תושבים וצפיפות האוכלוסין הייתה 100/קמ"ר. להלן ההתפתחות הדמוגרפית:

שנה	אוכלוסיית המחוז
1930	475,533
1956	580,344
1966	629,746
1977	715,507
1992	736,301
2002	702,755
2011	691.106

הרכב אתני

לפי מפקד האוכלוסין משנת 2011 ההרכב האתני של התושבים היה כדקלמן:

קבוצה אתנית	תושבים	%
רומנים	520,885	80.09
הונגרים	103,591	15.93
צוענים (רומה)	22,531	3.46
קבוצות אתניות אחרות	2,729	0.4

ההרכב האתני בין השנים 1930–2011

שנה	תושבים	רומנים	הונגרים	גרמנים	צוענים	ארמנים	סלובקים	יהודים
1930[2]	475,533	295,684	295,684	3,660	9,957	548	704	23,328
1956	580,344	400,772	163,836	1,354	9,957	208	122	6,265
1966	629,746	456,041	164,543	1,738	4,322	173	101	2,011
1977	715,507	532,543	171,431	1,818	7,714	126	84	1,165
1992	736,301	571,275	146,186	1,407	16,334	97	54	398
2002[3]	702,755	557,891	122,301	944	19,834	63	40	250
2011[4]	691,106	520,885	103,591	687	22,531	66	54	185

עוד חיים במחוז כ-250 יהודים, 203 אוקראינים, 152 יוונים, 124 איטלקים, 73 רוסים-ליפובנים, 63 ארמנים.

רומנים

במאה ה-16 פעלה זמנית בכפר פליאקו, 8 ק"מ מרחק מהעיר קלוז', אפרכיה נוצרית אורתודוקסית רומנית בשם אפרכיית פליאק. כיום היא בישופות במסגרת מיטרופוליית טרנסילבניה שמושבה בעיר סיביו. באזור הכפרי בחבל המוצים, בחלק מהמישור הטרנסילבני וממערב לערים דז' וגרלה שולט רוב דמוגרפי רומני. בעיר קלוז' בימי השלטון הרומני - אחרי 1918 - הוקמו התיאטרון הלאומי הרומני על שם לוצ'יאן בלאגה של קלוז' והאופרה הרומנית של קלוז'. בכפר צ'וצ'ה פועל המוזיאון אוקטביאן גוגה.

הונגרים

פיזור האוכלוסייה ההונגרית בכפרי המחוז קלוז' לפי המפקד משנת 2011: צבע אדום= רוב מעל 80%; כתום= רוב בין 50%–80%; צהוב= מיעוט מעל 20%; כחול= מיעוט בין 10%–20%; אפור= מיעוט מתחת ל-10%

להונגרים יש רוב במספר כפרים - סבדיסלה (51%), סואטו (51%), מולדובנשט (58%), אונגוראש (60%), סנקראיו (75%), איזבורו קרישולוי (80%), וסיק (96%). במישור הטרנסילבני, בחבל קאולטה או בסקאונול סקוייסקסק אל אריישויוי) כיסא הסקלרי של הארייש קיימים איים של רוב הונגרי. אחוז גבוה של הונגרים חיים גם בכפרים אגירשו, גרבאו, בוזה (40%–50%), באצ'ו, קפושו מארה וקלראש (30%–40%), פליאקו, פיזשו גרלי וויאישוארה (20%–30%), בונצידה, ז'וקו ומוצ'ו (10%–20%). חבל קאלוטה (קאלוטאסג) מהווה גוש יותר קומפקטי של יישובים כפריים הונגרים. בירת המחוז, העיר קלוז'-נפוקה (בהונגרית קולוז'וואר), מקום הולדתו של המלך מתיאש הוניאדי שפסלו מתרומם במרכזה, לצד קתדרלת מיכאל הקדוש, ידועה כבירה לא רשמית של המיעוט ההונגרי ברומניה. בה שוכנים מטה המפלגה העיקרית של ההונגרים - האיחוד הדמוקרטי של ההונגרים ברומניה, האוניברסיטאות התאולוגיות של הכנסייה הרפורמית ההונגרית ושל הכנסייה האוניטריאנית ההונגרית, האוניברסיטה באבש-בויאי של קלוז', בחלקה דו-לשונית, התיאטרון והאופרה ההונגרית של קלוז'. אוכלוסייה הונגרית חשובה נמצאת גם בערים דז' וגרלה.

גרמנים

בימי מלך הונגריה אישטוואן החמישי אחרי ההרס שנגרם על ידי פלישת המונגולים (טטרים) התנחלו במצודת קולוז'וואר, בגרמנית קלאוזנבורג - קבוצות גדולות של מתיישבים גרמנים שנודעו כסקסונים טרנסילבנים. קלאוזנבורג הייתה אחת משבע המצודות ("בורג") שהעניקו לחבל טרנסילבניה את השם הגרמני "שבע מצודות" Siebenbürgen. במאה ה-15 התארגנה מצודת המלך "קסטרום קלוס". ב-1405 העניק לה הקיסר זיגיסמונד מלוקסמבורג את המעמד של עיר חופשית. במהלך השנים הפכה קלאוזנבורג למרכז ייצור ומסחר. אוכלוסייתה הייתה באותה תקופה מורכבת מגרמנים, הונגרים ובמידה קטנה, רומנים. ^[5] כיום זאת העיר קלוז'-נפוקה ובה רוב רומני.

צוענים

קלוז'-נפוקה, רחוב המלך פרדיננד

ארמון באנפי ביישוב רסקרוץ' שבכפר בונצידה

טורדה - מראה ממרכז העיר

קהילות הצוענים הגדולות ביותר גרות בכפרים קוז'וקנה (19.7%), פיזשו גרלי (16.5%), קמראשו (15.4%) ובונצידה (15.3%).

יהודים

בעבר, לפני השואה חיו בשטח המחוז הנוכחי כ-20,000 יהודים. הם היוו 17.5% מתושבי העיר דז', % 15.9 מתושבי העיר הואדין, 14.6% מתושבי העיר קלוז' ו-11.3% מתושבי גרלה. בנוסף היה חי מיעוט יהודי גם בעיירות קטנות וביישובים כפריים. רובם נספו בשואה כשבשנת 1944 לפי דרישת גרמניה הנאצית, גורשו לאושווייץ על ידי השלטון ההונגרי ששלט אז באזור.

ארמנים

במאה ה-19 הקבוצה האתנית הגדולה ביותר בעיר גרלה היו הארמנים. לכן נקראה "עיר הארמנים" Armenopolis או Armenierstadt. העיר נבנתה בסגנון בארוק על ידי ארמנים שהובאו מחבל מולדובה להזמנת הקיסרות האוסטרית. בגרלה קיימת קתדרלה ארמנית קתולית "השילוש הקדוש".

הרכב האוכלוסייה לפי דת

ב-2012 הרכב תושבי המחוז לפי דת היה כדלהלן, לפי ההצהרות במפקד האוכלוסין.^[6]

• נוצרים אורתודוקסים - 71.79% (473,400)
• נוצרים רפורמים - 11.07%
• נוצרים יוונים-קתולים - 3.67%
• נוצרים רומים-קתולים - 3.44%
• נוצרים פנטקוסטלים - 3.25%
• נוצרים בפטיסטים - 1.13%
• נוצרים אוניטריאנים - 1.09%
• אחרים - עדי יהוה, אדוונטיסטים, מוסלמים, נוצרים לפי האוונגליום - 0,21%–0,98%
• "ללא דת" - 0.37%
• אתאיסטים - 0.30%
• לא השתתפו - 1.48%

פוליטיקה

יושב ראש המועצה המחוזית

• 2008–2012 ושוב החל מ-2016 - אלין טישה (Alin Tișe) (המפלגה הדמוקרטית-ליברלית (PDL))

מועצת מחוז קלוז', לפי תוצאות הבחירות המקומיות ב-2020, מורכבת מ-36 חברים ("יועצים"). הרכב מועצת המחוז הוא כלהלן:

	מפלגה	חברים	הרכב המועצה
	המפלגה הלאומית ליברלית (PNL)	19
	המפלגה הסוציאל-דמוקרטית (PSD)	5
	האיחוד "הצילו את רומניה" (USR)	5
	האיחוד הדמוקרטי של ההונגרים ברומניה (UDMR/RMDSZ)	5
	מפלגת תנועת העם (PMP)	2

פרפקט המחוז

גאורגה וושקן (Gheorghe Vuşcan) - מ-2012

חלוקה מנהלית

במחוז קלוז' נמצאו בשנת 2003, 429 יישובים, מתוכם 5 ערים במעמד מוניקיפיום (ברומנית - מוניצ'יפיו), עוד עיר נוספת ו-74 כפרים גדולים (קומונות). הערים בעלות מעמד מוניקיפיום הן קלוז'-נפוקה, טורדה, דז', קמפיה טורזי וגרלה. העיר הנוספת היא הואדין.

יישובים גדולים

היישוב	תושבים	שם בשפות אחרות
Cluj-Napoca - קלוז'-נפוקה	310,243	(גרמ. Klausenburg, הונ. Kolozsvár, ייד. קלויזנבורג
Turda - טורדה	57,381	גרמ. Thorenburg, הונ. Torda
Dej - דז'	38,610	גרמ. Burglos, הונ. Dés, ייד. דעזש
Câmpia Turzii קמפיה טורזי	26,377	גרמ. Jerischmarkt, הונ. Aranyosgyéres
Gherla - גרלה	22,108	גרמ. Armenierstadt bzw. Neuschloß, הונ. Szamosújvár, ארמ. Հայաքաղաք - Hayakaghak
Huedin - הואדין	9,658	גרמ. Heynod, הונ. Bánffyhunyad
Apahida - אפאהידה	9,341	הונ. Apahida
(Floreşti (Cluj פלורשט (קלוז')	8,605	(גרמ. Sächsisch Fenesch, הונ.Szászfenes
Baciu באצ'ו	8,393	הונ. Kisbács
Gilău - גילאו	8,246	גרמ. Gela, הונ. Gyalu
Aghireșu - אגירשו	7,190	גרמ. Erldorf, הונ. Egeres
(Viișoara (Cluj - ויאישוארה (קלוז')	5,986	גרמ. Erlenmarkt, הונ. Aranyosegerbegy
נתונים מ-1 ביולי 2007

יישובים כפריים גדולים (קומונות)

(Aghireşu (Cluj אגירשו (קלוז') (Aiton (Cluj איטון (קלוז') (Aluniş (Cluj אלוניש (קלוז') Apahida אפאהידה (Aşchileu Mare (Cluj אשקילאו מארה (קלוז') (Baciu (Cluj באצ'ו (קלוז') Băişoara בישוארה Beliş בליש (Bobâlna (Cluj בובלנה (קלוז') Bonţida בונצידה Borşa בורשה (Buza (Cluj בוזה (Căianu (Cluj קייאנו Călăţele קלצלה Cămăraşu קמאראשו Căpuşu Mare קפושו מארה Căşeiu קשייו Cătina קטינה Câţcău קטקאו

Ceanu Mare צ'אנו מארה Chinteni קינטן Chiuieşti קיויישט Ciucea צ'וצ'ה Ciurila צ'ורילה Cojocna קוז'וקנה (Corneşti (Cluj קרונשט (קלוז') Cuzdrioara קוזדיוארה (Dăbâca (Cluj דבקה (קלוז') Feleacu פליאקו Fizeşu Gherlii פיזשו גרלי (Floreşti (Cluj פלורשט (קלוז') Frata פראטה (Gârbău (Cluj גרבאו (קלוז') Geaca ג'אקה (Gilău (Cluj ג'ילאו (קלוז') (Iara (Cluj יארה (קלוז') (Iclod (Cluj איקלוד (קלוז') Izvoru Crişului איזבורו קרישולוי

Jichişu de Jos ז'יקישו דה ז'וס Jucu ז'וקו (Luna (Cluj לונה (קלוז') Măguri-Răcătău מגור-רקטאו Mănăstireni מנסטירן Mărgău מרגאו (Mărişel (Cluj מרישל (קלוז') (Mica (Cluj מיקה (קלוז') (Mihai Viteazu (Cluj מיכאי ויטיאזו (קלוז') Mintiu Gherlii מינטיו גרלי Mociu מוצ'ו Moldoveneşti מולדובנשט (Negreni (Cluj נגרן (קלוז') Pălatca פלאטקה Panticeu פנטיצ'או Petreştii de Jos פטרשטי דה זוס Ploscoş פלוסקוש (Poieni (Cluj פויין (קלוז')

(Râşca (Cluj רשקה (קלוז') Recea-Cristur רצ'ה-קריסטור Săcuieu סקויאו (Sănduleşti (Cluj סנדולשט (קלוז') Săvădisla סבדיסלה Sâncraiu סנקראיו (Sânmartin (Cluj סנמארטין (קלוז') (Sânpaul (Cluj סנפאול (קלוז') (Sic (Cluj) סיק (קלוז') Suatu סואטו Tritenii de Jos טריטני דה ז'וס Tureni טורן Ţaga צאגה [(Unguraş (Cluj אונגוראש (קלוז') (Vad (Cluj ואד (קלוז') (Valea Ierii (Cluj ואליה יירי (קלוז') (Viişoara (Cluj ויאישיוראה (קלוז') (Vultureni (Cluj וולטורן (קלוז')

כלכלה

כלכלת המחוז קלוז' היא בין הדינמיות שברומניה. כאן רמת ההשקעות הזרות הן בין הכי גבוהות. העיר קלוז'-נפוקה מאכסנת ענף חשוב של מרכזי מחשוב ומרכזים פיננסיים.

תעשייה ומסחר

במחוז קלוז' פעלו בשנת 2005, 21,155 יחידות פעילות בתעשייה, ענף הבניין, מסחר ושירותים אחרים. הענפים בשולטים במחוז הם המסחר הסיטונאי והקמעונאי, שרותי תחזוקה ותיקון, עסקי נדל"ן, תעשיית עיבוד וענף הבניין.

חקלאות

בשנת 2005 השטח החקלאי המעובד כלל 1,573,070 דונם, מתוכם 1,110,460 - גידולי דגנים בשביל גרגירים 336,760 דונם - גידולי חיטה ושיפון, 222,390 שעורה, 466,110 - תירס - 64,530, צמחי שמן - 54,690, חמנית, 19,130 - סלק סוכר - 122,070 - תפוח אדמה ו-92,550 - ירקות. סך תפוקת הפירות הייתה בשנת 2005 של 40,449 טונות של תפוחים, שזיפים, דובדבנים ודובדבנים חמוצים, אגסים, אפרסקים, משמשים וכו'.

מאגר הטרקטורים והמכונות החקלאיות כלל ב-31 בדצמבר 2005, 5,184 טרקטורים, 3,904 מחרשות לטרקטורים,1,410 מזרעות מכניות, 731 קומביינים לקטיף.

אטרקציות תיירותיות

• הערים קלוז-נפוקה, טורדה, דז', גרלה (עם המרכז הבארוקי)
• הרי הקרפטים המערביים (אפוסן) עם אתרים כמו פשטרה מארה (Peștera Mare - "המערה הגדולה"), מערת פיאטרה פונורולוי (Peștera Piatra Ponorului ), מערת ורפורוסו (Peștera Vârfurosu) וכו'
• המרכזים ההיסטוריים בצ'וצ'ה (Ciucea), מבצר בולוגה (Cetatea Bologa), דבקה (Cetatea Dăbâca), ארמון באנפי (Castelul Bánffy) בבונצידה
• מנזר ניקולה (Nicula)
• ארץ קלאטה
• ארץ המוצים (Ţara Moţilor)
• מכרות המלח בטורדה
• הקניון של טורדה
• אגמי המלח בדז', קוז'וקנה וטורדה

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מחוז קלוז'

• אתר האינטרנט הרשמי של קלוז'
• מפה ומידע
• מפה איטראקטיבית של מחוז קלוז'
• אתר מועצת המחוז
• נתוני המכון המרכזי לסטטיסטיקה של רומניה
• קלוז', באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

1. לפי שלושת הנהרות: קרישול אלב, קרישול נגרו וקרישול רפדה - כלומר קרישול הלבן, קרישול השחור וקרישול המהיר
2. Volkszählung von 1930–1992 in Rumänien bei kia.hu, abgerufen am 8. Mai 2021.
3. Volkszählung 2002 im Kreis Cluj in Rumänien bei edrc.ro. abgerufen am 8. Mai 2021.
4. Volkszählung 2011 in Rumänien (MS Excel; 1,3 MB).
5. מונוגרפיית המחוז קלוז'
6. בעיתון אדוורול 24 באוגוסט 2012