קוסטה גברס
קוסטה גברסΚώστας Γαβράς
לידה
12 בפברואר 1933 (בן 91) Iraia , ארקאדיה , יוון
שם במה
Costa-Gavras
שם לידה
Κωνσταντίνος Γαβράς
מדינה
צרפת , יוון
תקופת הפעילות
מ-1968
מקום לימודים
המכון ללימודי קולנוע מתקדמים
בן או בת זוג
Michèle Ray-Gavras (1968
צאצאים
Alexandre Gavras ז'ולי גברס , רומיין גברס
פרסים והוקרה
קצין בלגיון הכבוד (29 במרץ 2013 פרס סזאר לתסריט הטוב ביותר (2003 פרס דב הזהב (1990 פרס חוג מבקרי הסרטים של לונדון לבמאי השנה (1982 דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת מדריד (2016 פרס קטלוניה הבין-לאומי (2017 מפקד בלגיון הכבוד (13 ביולי 2019 פרס אוסקר לסרט הבין-לאומי הטוב ביותר (1970 פרס לשם כבוד של האקדמיה האירופית לקולנוע (2018 קצין במסדר ההצטיינות הלאומי (15 במאי 2000 פרס דקל הזהב (1982 פרס חוג מבקרי הסרטים של לונדון לסרט השנה (1982 פרסי האומות המאוחדות (1974 פרס אדגר (1970 פרס אוסקר לתסריט המעובד הטוב ביותר (1983 פרס גילדת הכותבים של אמריקה (1983 פרס פסטיבל הקולנוע בקאן לבמאי הטוב ביותר (1975 דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת אקס-מרסיי (2022 פרס חוג מבקרי הקולנוע של ניו יורק לבימוי (1969 פרס איגוד מבקרי הקולנוע האמריקאיים לסרט הזר (1966 פרס לואי דלוק (1972 פרס חבר השופטים של פסטיבל קאן (1969 מסדר גבריאלה מיסטרל
פרופיל ב-IMDb
קוסטה גברס קוסטה גברס (קיצור של קונסטנטינוס גברס , ביוונית : Κωνσταντίνος Γαβράς ; נולד ב-12 בפברואר 1933 בארקאדיה , יוון), הוא במאי סרטים ותסריטאי צרפתי ממוצא יווני . הוא מוכר בעיקר כבמאי של סרטים עם אמירה פוליטית.
אביו של קוסטה גברס היה פקיד ממשלתי, אך איבד את עבודתו במלחמת האזרחים. בשנת 1954 היגר לצרפת, לאחר שלא קיבלו אותו ללימודים. בשנת 1956 הוא קיבל אזרחות צרפתית. הוא התחיל ללמוד ספרות השוואתית בסורבון , אך נמשך יותר לקולנוע. החל משנת 1965 הוא מביים וכותב תסריטים. בשנת 1968 הוא התחתן עם העיתונאית החוקרת מישל ריי, והיא הפכה שותפה להפקת כמה מסרטיו[ 1] רומין גברס וז'ולי גברס , שניהם במאי קולנוע גם הם.
באוקטובר 2003 היה אורח הכבוד של פסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה [ 2]
כמה מסרטיו נחשבים קלסיקה של מותחן פוליטי , בהם:
Z – אנטומיה של רצח פוליטי – 1969 , עם איב מונטאן ואירנה פאפאס ההודאה (L'Aveu) 1970 - על משפטי פראג , עם איב מונטאן וסימון סיניורה [ 3] "מצור" Etat de siege") – 1972") – על בסיס המקרה האמיתי של סוכן ה-CIA דניאל מיטריונה, שעבד עבור ממשלת אורוגוואי .
"נעדר " Missing") – 1982") – על ההפיכה בצ'ילה בשנת 1973 .
"חנה ק. " Hannah K.") - 1983") – עם מוחמד בכרי , עודד קוטלר וג'יל קלייבורג . עוסק בעורכת דין ירושלמית, ממוצא אמריקאי, שמגנה על זכותו של פלסטיני לשוב לביתו ברומאנה , ממנו גורש בתור תינוק ב-1948 , וכיום נבנה שם קיבוץ בית רימון . דרכו מתוודעים היא וקהל הצופים לנכבה ולמערכת המשפט הישראלית[ 4]
"תיבת נגינה" Music Box ") – 1989") – על ג'ון דמיאניוק [ 5]
"אמן " – 2002 – עיבוד קולנוע על בסיס המחזה "ממלא המקום" של רולף הוכהוט , שבו העמיד קוסטה גברס את קורט גרשטיין במרכז[ 6]
"Capital" (2012) - על שאפתנות אכזרית, מאבק כוחות, בצע ורמאות בעולם הפיננסים הבינלאומי, עם גד אלמלח , גבריאל ביירן וליה קבדה .
^ שרית ישי , "לעומר יקראו דויד לדויד יקראו עומר!!" , "העולם הזה ", גיליון 2423 מ-8 בפברואר 1984, עמוד 27^ אורי קליין , קוסטה גאוורס בפסטיבל חיפה: לא אביים סרט נוסף על הסכסוך הישראלי-פלשתיני , באתר הארץ , 12 באוקטובר 2003^ צבי ינאי , ההודאה , מחשבות ^ מאיר שניצר , בילאדי, בילאך בילאדי - "חנה ק.", קולנוע קלאס ת"א , חדשות , 19 באוקטובר 1984יגאל סרנה , לבה השבור של חנה - "חנה ק.", סרט של קוסטה גאבראס , כל העיר , 23 בספטמבר 1983^ * "השואה בבית המשפט" – על הסרט "תיבת הנגינה" בבימויו של גברס, באתר יד ושם
^ חיים הנדוורקר, מטאפורה לשתיקת העולם , באתר הארץ , 28 בינואר 2003אורי קליין , המצלמה לא נכנסת לתאי הגזים , באתר הארץ , 13 באוקטובר 2003
פרס אוסקר לתסריט המעובד הטוב ביותר
1928–1950
בנג'מין גלזר (1928) • האנס קראלי (1929) • פרנסיס מריון (1930) • הווארד אסטברוק (1931) • אדווין בורק (1932) • ויקטור היירמן ושרה מייסון (1933) • רוברט ריסקין (1934) • דאדלי ניקולס (1935) • פייר קולינגס ושרידן גיבני (1936) • היינץ הראלד , גזה הרצג ונורמן ריילי ריין (1937) • איאן דאלרימפל , ססיל ארתור לואיס , וו. פ. ליפסקום וג'ורג' ברנרד שו (1938) • סידני האוורד (1939) • דונלד אוגדן סטיוארט (1940) • סידני בוכמן וסיטון מילר (1941) • ג'ורג' פרושל , ג'יימס הילטון , קלאודין ווסט וארתור ווימפריס (1942) • פיליפ אפשטיין , ג'וליוס אפשטיין , והווארד קוץ' (1943) • פרנק באטלר ופרנק קאבט (1944) • צ'ארלס בראקט ובילי ויילדר (1945) • רוברט שרווד (1946) • ג'ורג' סיטון (1947) • ג'ון יוסטון (1948) • ג'וזף ל. מנקייביץ' (1949) • ג'וזף ל. מנקייביץ' (1950)
1951–1975
הארי בראון ומייקל וילסון (1951) • צ'ארלס שני (1952) • דניאל טראדש (1953) • ג'ורג' סיטון (1954) • פאדי צ'ייבסקי (1955) • ג'ון פארו , אס. ג'יי. פרלמן וג'יימס פו (1956) • פייר בול , קארל פורמן ומייקל וילסון (1957) • אלן ג'יי לרנר (1958) • ניל פטרסון (1959) • ריצ'רד ברוקס (1960) • אבי מאן (1961) • הורטון פוט (1962) • ג'ון אוסבורן (1963) • אדוארד אנהלט (1964) • רוברט בולט (1965) • רוברט בולט (1966) • סטרילינג סיליפנט (1967) • ג'יימס גולדמן (1968) • וולדו סולט (1969) • רינג לרדנר ג'וניור (1970) • ארנסט טידמן (1971) • פרנסיס פורד קופולה ומריו פוזו (1972) • ויליאם פיטר בלאטי (1973) • פרנסיס פורד קופולה ומריו פוזו (1974) • בו גולדמן ולורנס האובן (1975)
1976–2000
ויליאם גולדמן (1976) • אלווין סרג'נט (1977) • אוליבר סטון (1978) • רוברט בנטון (1979) • אלווין סרג'נט (1980) • ארנסט תומפסון (1981) • קוסטה גברס ודונלד סטיוארט (1982) • ג'יימס ל. ברוקס (1983) • פיטר שאפר (1984) • קורט לודטקה (1985) • רות פראוור-ג'אבוולה (1986) • ברנרדו ברטולוצ'י ומארק פפלו (1987) • כריסטופר המפטון (1988) • אלפרד אורי (1989) • מייקל בלייק (1990) • טד טלי (1991) • רות פראוור-ג'אבוולה (1992) • סטיבן זאיליאן (1993) • אריק רות' (1994) • אמה תומפסון (1995) • בילי בוב תורנטון (1996) • קרטיס הנסון ובריאן הלגלנד (1997) • ביל קונדון (1998) • ג'ון אירווינג (1999) • סטיבן גאגאן (2000)
2001–הווה
עקיבא גולדסמן (2001) • רונלד הארווד (2002) • פיליפה בוינס , פיטר ג'קסון ופראן וולש (2003) • אלכסנדר פיין וג'ים טיילור (2004) • לארי מק'מרטרי ודיאנה אוסנה (2005) • ויליאם מונהאן (2006) • ג'ואל ואית'ן כהן (2007) • סיימון בופוי (2008) • ג'פרי פלטשר (2009) • אהרן סורקין (2010) • אלכסנדר פיין , ג'ים ראש , ונט פקסון (2011) • כריס טריו (2012) • ג'ון רידלי (2013) • גרהם מור (2014) • אדם מקיי וצ'ארלס רנדולף (2015) • בארי ג'נקינס וטארל אלווין מקראני (2016) • ג'יימס אייבורי (2017) • צ'רלי וואכטל, דייוויד רבינוביץ, קווין ווילמוט וספייק לי (2018) • טאיקה ואיטיטי (2019) • כריסטופר המפטון ופלוריאן זלר (2020) • שאן הדר (2021) • שרה פולי (2022) • קורד ג'פרסון (2023)
