PROFILBARU.COM

ג'ון אירווינג
John Irving
	ג'ון אירווינג בהולנד, מרץ 2010
לידה	2 במרץ 1942 (בן 82); אקסטר, ארצות הברית
מדינה	ארצות הברית
מקום מגורים	ורמונט, טורונטו, Pointe au Baril
מקום לימודים	אוניברסיטת איווה, אקדמיית פיליפ אקסטר, אוניברסיטת ניו המפשייר
שפות היצירה	אנגלית אמריקאית, אנגלית
יצירות בולטות	העולם על פי גארפ, A Widow for One Year, תקנות בית השיכר, תפילה לאוון מיני
תקופת הפעילות	מ-1968
פרסים והוקרה	מלגת גוגנהיים (1976); פרס הספר הלאומי לספרות בדיונית (1980); פרס אוסקר לתסריט המעובד הטוב ביותר (1998); פרס למדא לספרות (2013); פרס או. הנרי (1981) ;
	john-irving.com

ג'ון אירווינג (באנגלית: John Irving; נולד ב-2 במרץ 1942), הוא מתאבק וסופר אמריקאי וזוכה פרס אוסקר לתסריט. ידוע בעיקר בשל ספרו הרביעי, "העולם על פי גארפ", שזכה גם לגרסה קולנועית. ספרים נוספים שלו שהפכו לסרטים: "מלון ניו המפשייר", "תקנות בית השיכר", "תפילה לאואן מיני" (שעובד לסרט בשם: "סיימון ברץ") ו"אלמנה לשנה אחת" (שעובד לסרט "דלת נסתרת").

קורות חייו

ג'ון אירווינג נולד ב-1942 וגדל בניו המפשייר בבית הספר אקסטר, שבו אביו היה מורה להיסטוריה רוסית. הוא מתגורר לסירוגין בטורונטו ובדרום ורמונט. נשוי בשנית, אב לשני בנים, קולין וברנדון, מנישואיו הראשונים, ולאוורט, מנישואיו השניים.

החל מתאבק בשנת 1956, כשהיה בן 14. השתתף בטורניר האחרון בגיל 34, הוסמך כשופט בגיל 23, כשכבר היה נשוי ואב לקולין. המשיך לאמן עד גיל 47, גם לאחר שכבר התפרנס מכתיבה.

לדבריו, היה תלמיד גרוע בבית הספר, עקב דיסלקסיה, שעדיין לא ידעו לאבחן בזמנו, ובגלל שגיאות הכתיב הרבות שלו נשלח לפסיכולוג. לדבריו, בנוסף לקשייו בלימודים, הקדיש את רוב זמנו לקריאת ספרים, דבר שהוביל לכך שנאלץ להישאר שנה חמישית (בבית ספר של 4 שנים). לדבריו, קרא כבר בתיכון את כל הסופרים שעתידים להשפיע עליו בהמשך חייו.

לאחר התיכון התקבל לאוניברסיטת פיטסבורג, אך לאחר שבתיכון היה קפטן נבחרת היאבקות, שם היה מחליף והשתתף במהלך כל העונה בטורניר אחד בלבד. החליט לעזוב את האוניברסיטה ולחזור לניו המפשייר. הוא תירץ זאת למאמן שלו בכך שהוא מתגעגע לחברה שלו (אף על פי שלא הייתה לו חברה באותה תקופה). לאחר שנה באוניברסיטת ניו המפשייר, שגם בה לא היה מרוצה (לאוניברסיטה לא הייתה כלל נבחרת היאבקות, והוא השתתף בטורנירים כמתאבק לא משויך), נסע לתוכנית לימודי חוץ בווינה.

לדברי אירווינג, לא ידע דבר על אנטישמיות עד שהגיע לווינה, שם פעמים רבות חשבו שהוא יהודי, משום ששם משפחתו נפוץ כשם פרטי של יהודים. שותפו לחדר היה סטודנט אמריקאי גבוה, בלונדיני ויהודי. כך שהם פיתחו להם הרגל, שכאשר היה אפילו שמץ של טון אנטישמי בהתנהגות כלפי אירווינג, הוא נהג לומר בגרמנית "הוא היהודי, אידיוט שכמוך".

כשחזר לווינה כדי לקדם את ספרו תפילה לאואן מיני, העלה את נושא האנטישמיות והסובלנות של הווינאים כלפי גזענות וגלוחי הראש. הוא גם ציין את העובדה שמאז שנודע תפקידו של קורט ולדהיים במלחמת העולם השנייה, עלתה הפופולריות שלו בווינה. התקשורת לא אהבה את הביקורת הזאת.

דרכו כסופר

את הסיפור הקצר הראשון שלו פרסם אירווינג בהיותו תלמיד תואר ראשון, ותמורתו קיבל 1,000 דולר. בשנת 1968 קיבל 7,500 דולר כמקדמה על ספרו הראשון, ממנו נמכרו 8,000 עותקים. בעת כתיבת ארבעת ספריו הראשונים עבד במקביל במשרה מלאה. התפרנס מהוראת כתיבה יוצרת ואימון נבחרות היאבקות. אחד ממוריו לכתיבה יוצרת היה קורט וונגוט, שהשפיע עליו.

לדבריו, בהיאבקות, כמו בכתיבה, יש לו "שמינית כישרון ושבע שמיניות משמעת". את בניו, קולין וברנדון, אימן להיות אלופי היאבקות, שהוא לא זכה להיות.

ספריו

פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לשכתב אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא מה תורגם ומה לא?.

לשחרר את הדובים (1968) (Setting Free the Bears)
(The Water-Method Man (1972
(The 158-Pound Marriage (1974
העולם על פי גארפ (1978) (The World According To Garp)
מלון ניו-המפשייר (1981) (The Hotel New Hampshire)
תקנות בית השיכר (1985) (The Cider House Rules), אירווינג כתב גם תסריט לסרט בשם זה
תפילה לאוון מיני (1989) (A Prayer for Owen Meany)
לנסות להציל את פיגי סניד (1993) (Trying to save Piggy Sneed)
בן הקרקס (1994) (A Son of the Circus)
ספר זכרונות (The Imaginary Girlfriend) (1996)
אלמנה לשנה אחת (1998) (A Widow for One Year)
היד הרביעית (2001) (The Fourth Hand)
עד שאמצא אותך (2005) (Until I Find You)
הלילה האחרון בנהר המפותל (2009) (Last Night in Twisted River)
בתוך אדם אחד (2012) (In One Person)