אוניברסיטת פריז (בצרפתית: Université de Paris), הידועה בכינויהסורבון (Sorbonne או La Sorbonne), הייתה אוניברסיטה בפריז שבצרפת אשר פעלה בין השנים 1150–1793 ו־1806–1970. מקור כינויה של האוניברסיטה במכללת הסורבון - ה"קולֶז' דה סורבון" (Collège de Sorbonne) שנוסדה ב־1257 על ידי רובר דה סורבון (אנ') (Robert de Sorbon).
בעקבות מאורעות מאי 1968 בוצעה רפורמה באוניברסיטה והחל מ־1 בינואר1971 פוצלה האוניברסיטה ל־13 אוניברסיטאות נפרדות, שבהן למדו בשנת 2010 כ־336,000 סטודנטים.
האוניברסיטה התפתחה סביב קתדרלת נוטרדאם כגילדה בדומה לגילדות אומנים או גילדות סוחרים בפריז של אותה תקופה. המילה "אוניברסיטס" (בלטינית: Universitas) הייתה מילה נרדפת ל"גילדה" והסורבון נקראה: "גילדת המורים והמלומדים" (Universitas magistrorum et scholarium). אוניברסיטת פריז ואוניברסיטת בולוניה הפכו למודל חיקוי לאוניברסיטאות שקמו לאחר מכן.
באוניברסיטה היו ארבע פקולטות: אמנות, רפואה, משפטים ותאולוגיה. אמנם חשיבותה של הפקולטה לאמנות הייתה פחותה ביחס לפקולטות האחרות, אולם רק בוגרי הפקולטה לאומנות יכלו להתקבל לפקולטות האחרות. הסטודנטים היו מחולקים לארבע "אומות" - על פי מוצאם - צרפת, נורמנדי, פיקארד ואנגליה (שמאוחר יותר נקראה "אלמניה", היינו גרמניה, וקיבלה תלמידים מכל ארצות סקנדינביה ומזרח אירופה).
הקולז' דה סורבון
במרכז התמונה אחת מהכניסות לאוניברסיטת הסורבון, בימינו
הקולז' דה סורבון (מכללת הסורבון) נוסדה בשנת 1257 על ידי רובר דה סורבון, הכומר המוודה של המלך לואי התשיעי, והיא קרויה על שמו. בעת הקמתה למדו בה 20 סטודנטים לתאולוגיה. שמה של האוניברסיטה הלך לפניה בכל אירופה, וכבר במאה ה־13 למדו בה כ־20,000 תלמידים שהתגוררו בפריז והפכו אותה למרכז הידע של אירופה באותה תקופה.
הסורבון הפכה למוסד התאולוגי העיקרי של צרפת, ובוגריה נקראו לפתור שאלות תאולוגיות שהטרידו את ראשי הכנסייה. בין השנים 1622–1626 שיפץ הקרדינל רישלייה את בנייני הסורבון, ולאחר מותו בשנת 1642, הוא נקבר בקפלה של הסורבון (שנבנתה לכבודו בשנת 1637).
בשל היחסים הקרובים בין חברי הפקולטה של הסורבון לכנסייה, נסגרה האוניברסיטה במהלך המהפכה הצרפתית. המוסד נפתח מחדש על ידי נפוליאון בשנת 1808 על מנת שישמש אוניברסיטה של העיר פריז. בסוף המאה ה־19 הפכה הסורבון למוסד חילוני.
מכללות אחרות
בנוסף לקולז' דה סורבון היו מספר "קולז'ה" (Collegia) – מכללות ששימשו מקום מגורים לסטודנטים. החלוקה בין המכללות הייתה לפי מוצאם של הסטודנטים. הגדולה מבין המכללות הייתה המכללה הדנית (Collegium Danicum או Danicum) שנוסדה ב־1257. שלוש מכללות שוודיות (Collegium Upsaliense, Collegium Scarense ו־Collegium Lincopense) נוסדו במאה ה־13 ונקראו על שם ערים עתיקות בשוודיה – אופסלה, סקרה ולינשפינג. המכללה של נווארה הוקמה ב־1305 ונסגרה בתקופת המהפכה הצרפתית. המכללה הגרמנית (Collegium Alemanicum) הוקמה לפני שנת 1345, והמכללה הסקוטית (Collegium Scoticum) נוסדה בשנת 1325.
המכללה הלומברדית (Collegium Lombardicum) נוסדה כמה שנים לאחר המכללה הסקוטית, ומכללת קונסטנטינופול (Collegium Constantinopolitanum) נוסדה במאה ה־13 כדי לשכן סטודנטים שמוצאם בכנסיות המזרחיות ועל מנת לעודד את הקשרים בין הכנסייה הנוצרית–אורתודוקסית המזרחית לכנסייה הקתולית; מאוחר יותר שינתה מכללה זו את שמה ל־"Collège de la Marche-Winville".
מרד הסטודנטים וארגון מחדש
בשנת 1968 הייתה הסורבון מרכזה של מהפכה תרבותית שנודעה כ"מהפכת הסטודנטים". בעקבות מהפכה זו נסגרה האוניברסיטה. הממשלה הצרפתית, והנשיא פומפידו בראשה, הקימו את אוניברסיטת פריז VIII ביער ונסן כפתרון לשאיפת הסטודנטים ליחס אישי ולקשר חם בינם ובין המרצים. קמפוס זה נהרס כעבור כאחת עשרה שנים והועבר לפרוור סן-דני.
הפעם השלישית בה נסגרה האוניברסיטה הייתה ב־2006, לאחר הפגנות סטודנטים נגד חוקי העבודה החדשים בצרפת, שבמהלכן השחיתו סטודנטים את רכוש האוניברסיטה, ניפצו חלונות והשחיתו פריטים היסטוריים בני מאות שנים.
לאחר חלוקת האוניברסיטה לשלוש עשרה אוניברסיטאות נפרדות הפך הקמפוס הוותיק של האוניברסיטה, שנמצא ברובע הלטיני, הרובע החמישי של פריז, למשכן הרקטור של כל האוניברסיטאות[דרוש מקור].
