קאת נאכלת (שם עממי: גת. שם מדעי: Catha edulis) הוא צמח ממשפחת הקלסטריים שאזור תפוצתו הטבעי הוא מזרח ודרום-מזרח אפריקה. חקלאים מגדלים את הצמח ומוכרים את עליו בשוק. העלים משמשים ללעיסה, לשם מיצוי החומרים הפעילים בעלים, קאתין (אנ') וקאתינון (אנ'), המשפיעים על מצב הרוח. יצואנית הגת הגדולה ביותר היא אתיופיה.
בישראל הצמח מוכר יותר בשם גת[2], בהשפעת הערבית התימנית, שבחלק מהניבים שלה האות קאף נהגית כ-/ɡ/ (כמו גימ"ל).
לעיסת עלי הצמח נחשבת במדינות רבות כפעילות חברתית ונלווית לרוב למסיבות רעים או למפגשי אחר הצהרים או ערב. נהוג ללעוס את העלים הצעירים בזה אחר זה, וכל עלה המוכנס לפה יוצר אט אט בליטה בצד הפה שבו נלעס הקאת, בליטה ההולכת ותופחת על פי אורך זמן הישיבה. המיץ המר ממוצה אט אט תוך כדי הלעיסה, שיכולה להימשך עד מספר שעות. בדומה ללעיסת עלי טבק או קוקה, גם עלי הקאת מוצאים דרכם אל מחוץ לפה ולא נבלעים. פעולה זאת אף זכתה לכינוי: "לכזן" ("לאחסן", מכיוון שלא בולעים את העלים), ומסיבה בה נעשית לעיסה בחברותא מכונה "תכזינה" (אחסנה)[3].
עלי הקאת הצעירים מכילים את החומרים הפעילים קאתין (Cathine) וקאתינון (Cathinone), אלקלואידים הקרובים למשפחת האמפטמינים ונחשבים לסמים פסיכואקטיביים בדרגה בינונית-קלה. השפעת החומרים הפעילים משתנה על פי הכמות, אורך זמן צריכת הקאת, והיא גם משתנה מלועס ללועס. יש מי שחשים בשעת הלעיסה תחושה של עליזות ושמחה, ויש מי שצריכת הקאת גורמת לו לתחושת אופוריה קלה, התרגשות, ערנות מוגברת, כושר ריכוז, ביטחון עצמי, ידידותיות, שביעות רצון, השראה מוגברת ועידוד הדיבור[דרוש מקור].
צמח הקאת מכיל חומרים רבים ולכן אינו קל למחקר. ממה שידוע הצמח בטוח ללעיסה וללא נזקים בריאותיים, למי שאינו לועס באופן יומיומי כמויות משמעותיות. מי שכן לועס עשרות שנים באופן יומיומי – מומלץ לבדוק את בריאות הפה והלב. כמו כן התגלו מקרים של תלות פסיכולוגית. לא נמצאה התמכרות פיזיולוגית.
ככלל, השפעת הקאת אינדיבידואלית. אנשים שונים שילעסו את אותה הכמות יגיבו באופן שונה. נמצא כי הלעיסה משפיעה לרעה על הנהיגה אצל חלק מהנהגים ואצל אחרים – כלל לא[דרוש מקור].
מחקר השוואתי בנושא נזקי סמים פסיכואקטיביים שפורסם בירחון המדעי-רפואי Lancet, דירג את צמח הקאת במקום האחרון אחרי אלכוהול סיגריות וקפה [דרוש מקור].
ערך תזונתי
הקאת משופע ברזל (פי 18 מברוקולי), ויטמין סי, סידן (פי 6 מברוקולי), בטא קרוטן (פי 9 מברוקולי) ועוד בדומה לירקות העליים.
מסורות רפואיות
לקאת נודעו סגולות רפואיות ויש משתמשים בו לדיכוי תיאבון במקרי השמנת יתר, המרצת מחזור הדם, הורדת רמת הסוכר והשומנים בדם (לא לסכרתיים), סיוע לדרכי הנשימה ("מייבש", במקרים של שפעות וקצרת), שיפור איכות תאי הזרע ועירור החשק המיני. מחקר שנעשה ב-2004 הזריק קאתינון (חומר הממריץ המצוי בקאת) לזרעונים של חולדות ושל בני אדם ומצא שהחומר הממריץ את הזרעונים ומשפר את יכולת ההפריה בשלב האחרון. אפקט דומה הושג על ידי הזרקת אדרנלין.
בישראל לא הייתה שום הגבלה על צמח הקאת עד שבפיצוציות החלו להימכר גלולות סינתטיות בשם "חגיגת". ה"חגיגת" הכיל גם כמויות גדולות של קאתינון שפגע במשתמשיו. בעקבות כך התקיים דיון בכנסת ולפי המלצת משרד הבריאות, הותר הצמח לשימוש ולמסחר בצורתו הטבעית בלבד. נכון ל-2011, מגודל צמח הקאת בישראל, לשימוש מסחרי, בשטח בהיקף כולל של כ-1,000 דונם, המשווקים לירקנים ולפיצוציות[5].
לאור העובדה כי הצמח מותר לשימוש ברוב מדינות העולם, מחירו נמוך יחסית, ופחות גורמים עבריינים מעורבים בסחר. שמועות שהסחר בקאת תומך בטרור הופרכו. נמצא שהדבר נכון לשתי מדינות בלבד: אפגניסטן וקולומביה. יש המניחים כי גם בתימן הקאת משמש למימון ארגוני טרור כמו אל-קאעידה.
קיימת הערכה שמחצית מאוכלוסיית תימן נוהגת לשבת בצוותא, בדרך כלל בשעות אחר הצהרים, ללעיסת קאת. בעבר נעשו ניסיונות מטעם גורמים בממשל להניא את האזרחים מהמשך קיומו של הרגל זה[6].
^אבשלום מזרחי, מור ולבונה אורחות חיים, בריאות ורפואה במשכנות יהודי תימן, הוצאת פוקוס, ר"ג 2007, עמ' 442: "על צמח הקאת, שמו בלטינית Catha edulis. בתימן הוא נקרא קאת (יש הכותבים גאת או גת ואין זה מדויק)"
^מקור המילה "תכזינה" במילה הערבית שפרושה "מחסן", שכן בזמן לעיסת הקאת "מאחסנים" אותו בצידי הפה
