ערך זה עוסק במשפטן ישראלי. אם התכוונתם לאיש ארגון השומר והעלייה השנייה, ראו
צבי בקר.
צבי עלי (הנרי) בקר (באנגלית: Henry E. Baker; 21 באפריל 1908 – 4 במרץ 1994[1]) היה משפטן ישראלי, משנה ליועץ המשפטי לממשלה ושופט מחוזי בישראל, ממנסחי מגילת העצמאות.
ביוגרפיה
בקר נולד בסקוטלנד בשנת 1908. בשנת 1929 סיים את לימודי המשפטים באוניברסיטת אוקספורד והחל לעבוד כעורך דין בלונדון. הוא היה ממיסדי תנועת "הבונים" בלונדון[2]. עלה לארץ ישראל בשנת 1933[3] ובשנת 1934 קיבל רישיון עריכת דין בארץ ישראל[4] לאחר שעבר את מבחני ההסמכה לעורכי דין זרים[5]. בארץ ישראל עסק במגוון של עיסוקים משפטיים. בין היתר פרסם בשנת 1937 ספר על דיני חברות במשותף עם רשם החברות עורך הדין ח. קנטרוביץ'. הוא היה כתב לענייני משפט שהביא פסקי דין בפלסטיין פוסט ובשנת 1938 מונה לערוך את רבעון פסקי הדין הרשמי של בית המשפט העליון בתקופת המנדט הבריטי - The Law Reports of Palestine[6]. הוא היה מרצה ובוחן בבית הספר המנדטורי למשפטים[3] ושידר בקול ירושלים שיחות קצרות בענייני משפט. בשנת 1939 הרצה על המשפט הבינלאומי[7] ובתחילת 1946 נתן סקירה שבועית על העיתון הרשמי[8].
ביולי 1942 נתמנה למנסח החוקים של ממשלת המנדט[3] והיה ממלא מקום התובע הכללי כשהלה היה בחופשה[9]. בעת פיצוץ מלון המלך דוד היה בחדרו שלא נפגע, אך הוא נותר לכוד בתוכו במשך שעתיים עד שחולץ ממנו[10]. בקר התגורר בבית הלברייך ברחוב המלך ג'ורג'. בפברואר 1947, בעת שהבניין הוחרם לטובת הצבא הבריטי, הורשה בקר להישאר בבניין בזכות תפקידו הרם[11].
לקראת הקמת המדינה נטל חלק בניסוחה של מגילת העצמאות לצידם של דב יוסף, אורי ידין וחיים כהן. לאחר הקמת המדינה מונה ב-21 במאי 1948 ליועץ המשפטי לממשלה בפועל[12]. עם מינויו של יעקב שמשון שפירא ליועץ המשפטי לממשלה, בתחילת יולי 1948, היה בקר לסגנו[13]. בשנת 1949 עמד בראש ועדה שדאגה לאפשר לתלמידי בית הספר המנדטורי למשפטים לסיים את לימודיהם[14]. בקיץ 1949 היה נציג משרד המשפטים במשלחת השיחות הכספיות עם הממלכה המאוחדת[15].
במאי 1950 מונה לכהונת שופט בבית המשפט המחוזי בירושלים[16] ובמקביל כיהן כשופט בפועל בבית המשפט העליון בשנים 1950 עד 1952[17]. בשנת 1954 ביקר במשך שלושה חודשים במערכת המשפט בארצות הברית[18].
בשנת 1963 מונה לנשיא בית המשפט המחוזי בירושלים. בתפקיד זה דן בשני משפטים שעוררו סערה בציבור הישראלי ואף בציבור בעולם. האחד הוא משפטו של השופט אליעזר מלחי שהואשם בקבלת שוחד, אותו זיכה. השני הוא משפטו של מייקל רוהאן, שהואשם בהצתת מסגד אל-אקצא לגביו קבע כי אינו כשיר לעמוד לדין בשל מחלת הנפש שלקה בה.
בקר פרסם מספר ספרים בנושאים משפטיים, ביניהם הספר ניסוח ופרשנות שפרסם בשנת 1963 והספר שיטת המשפט בישראל שפרסם בשנת 1957.
ב-16 במאי 1974 פרש מכס השיפוט, ובשנת 1994 נפטר.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ צבי עלי בקר באתר GRAVEZ
- ^ London Jewish Pageant, פלסטיין פוסט, 6 בינואר 1935
- ^ 1 2 3 בחברה ובמשפחה, הַבֹּקֶר, 21 ביולי 1942
- ^ שמונה עורכי דין חדשים, הירדן, 1 באוגוסט 1934
- ^ 31 foreign advocates, פלסטיין פוסט, 20 ביוני 1934
- ^ קובץ פסקי דין עקרוניים, הַבֹּקֶר, 14 באפריל 1938
- ^ שמעו ברדיו, דבר, 23 באוקטובר 1939
שמעו ברדיו, דבר, 12 בדצמבר 1939
- ^ יום חמישי 20:25, הצופה, 17 בינואר 1946
- ^ בקר-מ"מ התובע הכללי, המשקיף, 20 ביוני 1945
ה. בקר - ממלא מקום התובע הכללי, המשקיף, 14 בפברואר 1946
- ^ נסים, הצופה, 23 ביולי 1946
- ^ החרמות סיטוניות של בתים גם בירושלים, הצופה, 4 בפברואר 1947
- ^ מנוי, עיתון רשמי 2, עמ' 7
- ^ מבנה משרד המשפטים, דבר, 4 ביולי 1948
- ^ תלמידי שעורי המשפט יוכלו לסיים לימודיהם, חרות, 3 במרץ 1949
- ^ נפתחו השיחות הכספיות בין ישראל ובריטניה, על המשמר, 3 ביולי 1949
עניני הכספים של המנדט הא"י לקראת חיסולם, הַבֹּקֶר, 27 בינואר 1950
- ^ צ. בקר ועו"ד ב. כהן נתמנו שופטי מחוז, מעריב, 21 במאי 1950
- ^ עלי זלצברגר, מינויים בפועל בבית־המשפט העליון ועצמאות שיפוטית: ניתוח תאורטי וממצאים אמפיריים, מחקרי משפט יט, תשס״ג, עמ' 563
בג"ץ 67/50
- ^ יחיד וציבור, זמנים, 20 באוגוסט 1954
_(cropped).jpg)
