פיגוע (נקרא גם פעולת איבה או פעילות חבלנית עוינת[1]) הוא פעולה אלימה אשר מכוונת כלפי קבוצה או קהילה מסוימת. פיגועים הם אמצעי טרור מרכזיים. פיגועי טרור מתאפיינים במתווים שונים כמו ירי, דקירה, התאבדות וכיוצא באלה. ישנם פיגועים הנחשבים לפשעי שנאה ולא לפעולות טרור.
פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לשכתב אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא חלקי ומלא שגיאות, כמו גם התעלמות מ-11 בספטמבר והאינתיפאדה השנייה.
עם תום כהונת מרגרט תאצ'ר כראש ממשלת אנגליה, החלה הימנעות גוברת והולכת בתקשורת הבריטית ובעיקר בבי. בי. סי. מהמונחים טרוריסט (מחבל) וטרור, וכך גם מתקפות טרור, ופורסמו הוראות מפורטות כיצד ומתי להשתמש במונחים אלו.[5] מעט אחר כך הצטרפו למגמה זו כלי התקשורת הלאומיים בארצות הברית.
גם בתקשורת בישראל, הוחלפו מושגים המגדירים את הצדדים בסכסוך הלאומי כשלנו ושלהם (כמו "כוחותינו שבו בשלום" שהוחלף ל"אין נפגעים לכוחות הביטחון"), וכן החלו להימנע מהגדרת המוצא הלאומי, הדתי או הקהילתי של אנשים מושאי המידע בחדשות. זאת כדי להימנע מהסתה נגד קהילות אלו או תיוגם וביזויים בהכללות.[6] במסגרת זו, אם לא היה מדובר במאורע פומבי מתועד, ובמיוחד אם היה רק נפגע בודד, בדרך כלל המעשה הוגדר כ"אירוע" או "פשע על רקע לאומני". באותן שנים, המשטרה ומשרד הביטחון ובעקבותיהם בתי המשפט החלו להימנע במקרים רבים מקביעת "רקע לאומני" לפשעים, בעיקר לתופעת אונס כפשע שנאה או פיגוע. כך קרה שאזרחים הפגינו בעד פרסום תקיפה כפיגוע בעוד התקשורת הודיעה על פשע פלילי. המגמה התהפכה בידי עורכת הדין רוני אלוני־סדובניק בעקבות משפט המחבל שאנס ורצח את הילדה ליפז חימי בת ה-9[7] בשוק של בית שמש ביום העצמאותה'תשס"ו (2006). בתקשורת פורסם שהמדובר באדם מעורער בנפשו שהלך אחר יצרו. במשפטו הודה שהדבר נעשה כדי לפגוע ביהודים. על השינוי ביחס המשפטי פורסם אחרי אונס ורצח אורי אנסבכר ממנו דווקא התנערו לכאורה התומכים בפעולות איבה בנימוק שאינם מערבים אונס או רצח תינוקות.[8][9][10][11]
החל מהטבח במערת המכפלה שערך ברוך גולדשטיין בפורים ה'תשנ"ד (1994) בו רצח 29 מתפללים מוסלמים ופצע 125, החלו בתקשורת להגדיר גם פגיעות של יהודים, ובמיוחד של יהודים המאורגנים במסגרות ימניות קיצוניות, כמו פשעים של נוער הגבעות, כפיגועי טרור. וראו טרור יהודי בישראל. במשך שנים הציבור הרחב בישראל ראה הבדל מהותי בין ארגוני החבלה המוסלמיים והערביים לפעולות חבלה של יהודים, אך בשנת 2018 בעקבות רצח עיישה א-רבי בזריקת אבן ומעצר נרחב של נערים מישיבה ביישוב יצהר, היו שטענו שהבדל זה נסדק וכבר אינו מובהק.[12][13]
שימושים נוספים בהשאלה למונח פיגוע
ארגוני החבלה הערביים נוקטים גם בפעילות תקשורתית נרחבת לשם גיוס אהדה למטרותיהם ולעמדותיהם, בין היתר באמצעות הצגת אויביהם באופן שלילי, ושימוש במונח טרור לגבי פעילות צבאית של מדינות העולם החפשי, ובעיקר ישראל וארצות הברית. המונח פיגוע תקשורתי משמש לעיתים להגדרת פעילות זו.[14]
המונח פיגוע משמש גם בהשאלה למעשה מחטף רעיוני, וגם למקרים בהם הנזק הוא פומבי או בהם היקף הנזק נרחב: לדוגמה פיגוע תקשורתי בו עורכים ראיון אוהד כביכול, ולבסוף מפיקים ממנו מידע הפוגע במרואיין, או פיגוע פייסבוק בו מפרסמים הודעה מבזה ברשת חברתית מטלפון וחשבון שאינם של הכותבים.[15][16][17]
סוגי פיגועים על פי רקעם
כאמור, ניתן לסווג את הפיגועים בשתי צורות: על פי רקעם (פיגוע טרור, וכדומה) ועל פי מאפייניהם (פיגוע ירי, פיגוע דקירה, וכיוצא בזה).
פיגוע דקירה הוא פיגוע המתבצע באמצעות דקירה בסכין או נשק קר אחר.
פיגוע דקירה אינו מצריך הכנות מורכבות, משום שהפיגוע מתבצע בעזרת אמצעי ביתי נפוץ. לעיתים נשלח המפגע לפיגוע דקירה על ידי ארגון טרור, אך פעמים רבות נעשה הפיגוע ביוזמה אישית של מבצעו.
פיגוע דריסה הוא פיגוע המתבצע באמצעות כלי רכב, המשמש לדריסתם של קורבנות הפיגוע.
בניגוד לפיגועים אחרים, כגון פיגוע ירי או פיגוע התאבדות, המצריכים ציוד מיוחד ועל כן מצריכים התארגנות, פיגוע דריסה מצריך כלי רכב, שאותו קל להשיג. לפיכך פיגוע דריסה נערך פעמים רבות ביוזמה אישית של המחבל, ללא ארגון שסייע לו בעריכת הפיגוע.
ירי מתוך מכונית חולפת, אל אנשים שבצד הדרך או אל רכב אחר.
ירי גלוי, שבו היורים נוטלים על עצמם סיכון גדול יותר שייתפסו או שתושב אש לעברם.
ירי שלאחריו המחבל מתקרב אל קורבנותיו כדי לבצע "וידוא הריגה".
עריכתו של פיגוע ירי מצריכה רובה ותחמושת. לעיתים משמש לכך נשק הנמצא ברישיון בידי מבצע הפיגוע, ועתים משמש לכך נשק בלתי חוקי (שהושג בגנבה, בהברחה וכדומה).
במרבית המקרים פיגוע ירי מתבצע בירי מהיר ולא מדויק, אל עבר קבוצת אנשים או אל כלי רכב. לעיתים מתבצע פיגוע ירי על ידי צלף, המכוון במדויק לאדם מסוים.
פיגוע תופת
פיגוע תופת הוא פיגוע המתבצע באמצעות פיצוץ, בדרך כלל של מטען חבלה. פיגוע תופת יכול להתבצע באמצעות הפעלה מרחוק (באמצעות שלט רחוק או מנגנון השהייה) או באמצעות מחבל מתאבד.
חפץ ממולכד - כגון, תיק או מזוודה. ניתן להפעיל את המטען מרחוק או כשהמחבל נושא אותו עליו.
נהיגה במכונית תופת (או במשאית/עגלה/אופנוע/סירת/חמור תופת), המכילה חומרי נפץ. בדומה לשיטה הקודמת, ניתן לבצע את הפיצוץ באמצעות הפעלה מרחוק או באמצעות מחבל מתאבד.
חגורת נפץ הנישאת על הגוף, ומכילה חומר נפץ, לעיתים בצירוף חלקי מתכת (רסס) להגדלת הנזק.
פיגוע מיקוח הוא פיגוע שבו מפגעים חמושים משתלטים בכוח על קבוצת אזרחים והופכים אותם לבני ערובה, במטרה להשתמש בהם כדי להגיע להישגים פוליטיים כנגד משטר מסוים - לרוב כדי לשחרר את חבריהם מהכלא.
בפיגועי מיקוח אזרחים נמצאים ימים רבים בתנאים פיזיים קשים ובלחץ מנטלי גבוה בשל אי הוודאות לגורלם. לעיתים תוך כדי ההשתלטות או פעולות החילוץ נהרגים אזרחים. בדרך כלל הטרוריסטים מאיימים כי אם תביעותיהם לא ימולאו יוצאו האזרחים להורג. לרוב בפיגועים מסוג אלו השלטונות לא נענים לדרישות החוטפים ומפעילים יחידות מיוחדות לשחרר את האזרחים. לעיתים קורה כי הממשלות נכנעות או מתפשרות עם החוטפים.
תחילתם של פיגועי המיקוח המפורסמים היו בשנות השבעים בסדרת פעולות של ארגוני טרור פלסטינים כנגד ישראל, במהלכם נחטפו מספר מטוסים ונשבו בני ערובה גם בפעולות קרקעיות בישראל, באסון מעלות ובמלון סבוי.
ארגוני טרור צ'צ'ניים הצליחו להביא את פיגועי המיקוח לסדרי גודל גבוהים כאשר החזיקו בשני אירועים נפרדים מעל 800 איש כבני ערובה, אבל בכל המקרים הללו לא הצליחו להגיע לתוצאות מכיוון שהמשטר הרוסי בניגוד למשטרים מערביים היה נכון להקריב אזרחים רבים ולא להיכנע לדרישות החוטפים.
במרחב הווירטואלי
המרחב הווירטואלי נעשה כר זמין לפעילויות עוינות שונות, הנעשות על ידי מפגעים בודדים, ארגוני פשע, ואף מתווכחות על ידי מדינות.
מתקפות סייבר - מתרחשות באמצעות המרחב הווירטואלי, משמשות מפגעים בודדים, ארגוני טרור וקראקרים, ואף מדינות לשם הפלת רשתות חיוניות וירטואליות או פיזיות כגון אתרי ממשלה, תחנות אנרגיה ומים, בתי חולים וכדומה.
כּוֹפְרָה - מעין פיגוע מיקוח במרחב הווירטואלי על ידי שימוש בנוזקה המגבילה גישה למערכות המחשב הנגוע, ומשמשת לסחוט מהמשתמש תשלום כסף על מנת שתוסר מגבלת הגישה. באין מילוי הדרישה, יכולה להתבצע השחתה, שימוש לרעה, או מחיקה של תוכן מערכת המחשב.
