|
פול ברג
פול ברג (באנגלית: Paul Berg; 30 ביוני 1926 – 15 בפברואר 2023) היה ביוכימאי יהודי-אמריקאי, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1980 (לצד וולטר גילברט ופרדריק סנגר), "על מחקריו המהותיים בתחום הביוכימיה של חומצות גרעין, במיוחד בהקשר של DNA משולב (רקומביננטי)". ברג היה פרופסור באוניברסיטת סטנפורד, קליפורניה ומנהל מכון בקמן לרפואה גנטית.
קורות חיים
פול ברג נולד בברוקלין שבניו יורק. הוא החל את לימודיו בסיטי קולג' של ניו יורק, שם למד הנדסה כימית, אך כיוון שלא נמשך ליישומים של הכימיה בתעשייה, הוא עבר ללמוד ביוכימיה באוניברסיטת המדינה של פנסילבניה. תוך כדי לימודיו לתואר הראשון, התגייס למאמץ המלחמתי של ארצות הברית במלחמת העולם השנייה, ושירת כטייס בצי ארצות הברית. לאחר המלחמה, קיבל את התואר הראשון בביוכימיה בשנת 1948.
במחקריו שלאחר התואר הראשון, עסק ברג בשימושם של איזוטופים רדיואקטיביים כעוקבים במערכת המטבוליזם, באמצעות איזוטופים מסוימים של פחמן או אטומים כבדים של חנקן הוא הצליח להבין איך המזון שמגיע מהדם לתא הופך לחומר התא. עבודת הדוקטורט שלו ידועה כיום כ"המרה של חומצת נמלים (חומצה פורמית), פורמאלדהיד ומתנול למצב מצומצם של קבוצות המתיל במתיונין". ברג גם היה אחד הראשונים שהוכיחו שלקופקטורים של החומצה הפולית ושל ויטמין B12 יש תפקיד חשוב במטבוליזם. את הדוקטורט בנושא קיבל מאוניברסיטת קייס וסטרן ריזרב קליבלנד בשנת 1952.
לאחר הדוקטורט הוא החל להתמקד באנזימים ולכן השתלם בנושא בקופנהגן ובאוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס. באותו זמן גילה תגליות חדשות, בהן האנזים שיוצר את הנוקלאוזיד טריפוספט עבור תרכובת חומצת הגרעין. הוא החל לעסוק פחות בביוכימיה מטבולית ויותר בביולוגיה מולקולרית – ובעיקר בפעולת הגנים ובהיווצרות החלבונים.
בשנת 1959 מונה למרצה במחלקה החדשה לביוכימיה בבית הספר לרפואה באוניברסיטת סטנפורד, וכשנה לאחר מכן התמנה שם לפרופסור, בשנת 1969 מונה לראש המחלקה לביוכימיה, תפקיד שבו כיהן כחמש שנים.
בשנת 1973 סטנלי כהן, פול ברג והרברט בוייר (Herbert Boyer) ביצעו את מה שעתיד היה להיות אחד מהניסויים הראשונים בתחום של הנדסה גנטית. בשנת 1977 הוא פיתח שיטת תיוג DNA בשם תרגום ניק. בשנת 1980 חלק ברג פרס נובל לכימיה עם וולטר גילברט ופרדריק סנגר,[1] בזכות תרומתם החשובה לחקר חומצות הגרעין והשחלוף.
מחקריו המאוחרים יותר של ברג כפרופסור באוניברסיטת סטנפורד ובמכון סאלק עסקו בביולוגיה מולקולרית ושחלוף. מטרתו העיקרית הייתה לכוון גנים ממקור זר ללוקוס מסוים בגנום בתדירות גבוהה על מנת לתקן DNA פגום. כמו כן הוא עסק בניסויים בתאי גזע והיה מעורב במחקרים על נגיף ה-HIV הגורם לאיידס.
ברג נעשה פרופסור חבר במוסדות נוספים וב-1985 התמנה לעמוד בראש מכון בקמן לרפואה גנטית. הוא כיהן במספר תפקידים בוועדה המייעצת לפרויקט הגנום האנושי (ובהם כיושב ראש), היה נשיא האגודה האמריקאית לכימאים ביולוגיים ועוד. ברג היה ממארגני ועידת אסילומר לשחלוף שהתקיימה ב-1975 בפסיפיק גרוב, קליפורניה אשר עסקה ברגולציית הביוטכנולוגיה ונחשבת לאחת הוועידות החשובות ביותר שהתקיימו בנוגע לכללי הביוטכנולוגיה. ברג היה מחשובי המדענים שהשפיעו על מדיניות השיבוט ותאי הגזע בארצות הברית.
נפטר בסטנפורד ב-15 בפברואר 2023.[2]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
| זוכי פרס נובל לכימיה
|
| 1901–1925
|
ואן 'ט הוף (1901) • פישר (1902) • ארהניוס (1903) • רמזי (1904) • פון באייר (1905) • מואסאן (1906) • בוכנר (1907) • רתרפורד (1908) • אוסטוולד (1909) • וולך (1910) • קירי (1911) • גריניאר, סבטייה (1912) • ורנר (1913) • ריצ'רדס (1914) • וילשטאטר (1915) • לא הוענק (1916–1917) • הבר (1918) • לא הוענק (1919) • נרנסט (1920) • סודי (1921) • אסטון (1922) • פרגל (1923) • לא הוענק (1924) • ז'יגמונדי (1925)
|
|
| 1926–1950
|
סוודברג (1926) • וילנד (1927) • וינדאוס (1928) • הרדן, פון אוילר-שלפין (1929) • פישר (1930) • בוש, ברגיוס (1931) • לאנגמיור (1932) • לא הוענק (1933) • יורי (1934) • פרדריק ז'וליו-קירי, אירן ז'וליו-קירי (1935) • דביי (1936) • הוורת', קארר (1937) • קון (1938) • בוטנאנדט, רוז'יצ'קה (1939) • לא חולק (1940–1942) • דה הוושי (1943) • האן (1944) • וירטאנן (1945) • סאמנר, נורתרופ, סטנלי (1946) • רובינסון (1947) • טיסליוס (1948) • ג'יוק (1949) • דילס, אלדר (1950)
|
| 1951–1975
|
מקמילן, סיבורג (1951) • מרטין, סינג' (1952) • שטאודינגר (1953) • לינוס פאולינג (1954) • ויניו (1955) • הינשלווד, סמיונוב (1956) • טוד (1957) • סנגר (1958) • היירובסקי (1959) • ליבי (1960) • קלווין (1961) • פרוץ, קנדרו (1962) • ציגלר, נטה (1963) • הודג'קין (1964) • וודוורד (1965) • מוליקן (1966) • אייגן, נוריש, פורטר (1967) • אונסאגר (1968) • ברטון, האסל (1969) • ללואר (1970) • הרצברג (1971) • אנפינסן, מור, סטיין (1972) • פישר, וילקינסון (1973) • פלורי (1974) • קורנפורת', פרלוג (1975)
|
| 1976–2000
|
ליפסקומב (1976) • פריגוז'ין (1977) • מיטשל (1978) • בראון, ויטיג (1979) • ברג, גילברט, סנגר (1980) • פוקוי, הופמן (1981) • קלוג (1982) • טאובה (1983) • מריפילד (1984) • האופטמן, קרל (1985) • הרשבאך, לי, פולני (1986) • קראם, להן, פדרסן (1987) • דייזנהופר, הובר, מישל (1988) • אלטמן, צ'ק (1989) • קורי (1990) • ארנסט (1991) • מרקוס (1992) • מוליס, סמית' (1993) • אולה (1994) • קרוצן, מולינה, רולנד (1995) • סמולי, קורל, קרוטו (1996) • בויר, ווקר, סקואו (1997) • קוהן, פופל (1998) • זוויל (1999) • היגר, מקדיארמיד, שירקאווה (2000)
|
| 2001 ואילך
|
נולס, נויורי (2001) • ויטריך, פן, טנקה (2002) • אגרה, מק'קינון (2003) • צ'חנובר, הרשקו, רוז (2004) • שובן, גרבס, שרוק (2005) • קורנברג (2006) • ארטל (2007) • שיממורה, צ'לפי, טסיין (2008) • יונת, רמאקרישנן, סטייץ (2009) • הק, נגישי, סוזוקי (2010) • שכטמן (2011) • לפקוביץ', קובילקה (2012) • ורשל, קרפלוס, לויט (2013) • בציג, הל, מורנר (2014) • לינדל, מודריץ', סנקאר (2015) • סטודרט, סובאז', פרינחה (2016) • דובושה, פרנק, הנדרסון (2017) • ארנולד, סמית', וינטר (2018) • גודאינף, ויטינגהאם, יושינו (2019) • שרפנטייה, דאודנה (2020) • ליסט, מקמילן (2021) • ברטוצי, מלדל, שארפלס (2022) • יקימוב, בוונדי, ברוס (2023) • בייקר, ג'מפר, הסביס (2024)
|
|
|
