עמוס לביא (כלכלן)

עמוס לביא

עמוס לביא, 2011
עמוס לביא, 2011
לידה	1 בנובמבר 1933 תל-אביב, פלשתינה (א"י)
פטירה	17 בפברואר 2012 (בגיל 78)
מדינה	ישראל
השכלה	האוניברסיטה העברית בירושלים

עמוס לביא (11 בנובמבר 1933 - 17 בפברואר 2012) היה כלכלן ואיש ציבור, סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר, ציר כלכלי בשגרירות ישראל בלונדון ומשנה למנכ"ל וממלא מקום מנכ"ל משרד הקליטה.

ביוגרפיה

לביא נולד בתל אביב לאהרון ופרידה יודלביץ. למד בבית ספר הכרמל ולאחריו במקווה ישראל. בזמן לימודיו, בעת מלחמת השחרור, השתתף בהגנה על כפרים מפני פורעים ערביים באזור^[1] וסייע בבניית הדוידקה. בעת הגיעו לגיל 16.5 התגייס לנח"ל תוך שהוא מוסר דיווח כוזב על גילו האמיתי (באותו הזמן הותר להתגייס רק מגיל 17). שירת בקיבוץ משמר דוד ולאחר תום שירותו הצבאי, התקבל כחבר קיבוץ. ב-1956 החל בלימודי כלכלה וסטטיסטיקה באוניברסיטה העברית. שירת כ-20 שנה בשרות הציבורי משנת 1960 ועד 1980. הקים חברה לייעוץ כלכלי הנושאת את שמו ובמסגרתה יעץ לגופים ממשלתיים וציבוריים רבים כגון: שר הקליטה יאיר צבן, מפעל הפיס, משען, התאחדות התעשיינים, משרד התמ"ת, משרד להגנת הסביבה ועוד. ביצע מחקרים כלכליים רבים ותוכניות עסקיות לגופים פרטיים וציבוריים. בשנת 1991 רכש יחד עם איש התקשורת גיורא שמיס את ירחון מוניטין מגליה אלבין לאחר שהגיע לקריסה כלכלית, שם שימש בנוסף כמנכ"ל החברה. עקב מחלוקת על דרך ניהול העיתון, העיתון הגיע לסוף דרכו ונסגר בשנת 1993. עמוס הקדיש כמחצית מזמנו לפעילות התנדבותית למען הציבור וראה בכך תכלית מהותית בחייו. נפטר בשנת 2012 בגיל 78.

פעילות ציבורית

בשנת 1960 התקבל לאגף תקציבים במשרד האוצר והתקדם עד לסגן ממונה על תקציבים, כך שנמנה עם בכירי האגף בתקופת הממונה על תקציבים משה זנבר^[2]. במשך 10 שנות עבודתו שם היה אחראי על כל תקציבי הבניה הציבורית במדינה^[2]. הכניס לראשונה את העיקרון של ניתוח עלות תועלת לשיקולי ההחלטה על פיתוח פרויקטים ציבוריים^[2], והביא להתייעלות משרדי הממשלה על ידי איחוד משרדים ופעילויות בעלות אופי דומה או סינרגיה גבוהה^[2] באותה עת הייתה פעילות אינטנסיבית של בניית שיכונים לעולים, בתי ספר, בתי חולים וסלילת כבישים. אחרי מלחמת ששת הימים היה מעורב בשיקום העיר העתיקה^[2]. בשנת 1970 עבר למשרד הקליטה בתפקיד מנהל אגף שרותי הקליטה^[3]. פעל רבות לקידום העולים וזכה לשבחים^[4] והתקדם לתפקיד משנה למנכ"ל^[2]. באפריל 1973 מונה למ"מ מנכ"ל משרד הקליטה^[5]. במסגרת תפקידו הגדיל את הסיוע לעולים ב-40%^[6], איתר דירות לדיור הציבורי^[7]. בשנת 1974 עד 1977 שימש כציר כלכלי בשגרירות ישראל בלונדון^[2] ועסק רבות בהתמודדות עם החרם הערבי נגד ישראל^[8]. לאחר חזרתו לארץ ב-1978 מונה למנכ"ל חברת הנדל"ן של בנק טפחות. שימש דירקטור חיצוני בבנק לאומי, דח"צ ויו"ר ועדת הביקורת באפריקה ישראל^[9]. בשנת 1997, לאחר השתלטות של לבייב על אפריקה ישראל וניסיונו לסגור את הקניונים בשבת, פעל עמוס לביא לסכל את התערבות הבעלים ולכפות את אורך חייו הדתי על החברה הציבורית^[10]. שימש כדח"צ בחברת ל. פרינץ^[11], שימש יועץ כלכלי לשר הקליטה יאיר צבן, יועץ כלכלי למפעל הפיס. היה אחד מרכזי תוכנית החונכות העסקית של משרד התמ"ת^[12]. בשנת 2008 עמוס העיד למען המשך התוכנית בדיון שדן בסגירתה (בהובלת משרד האוצר), בוועדת הכספים של הכנסת בראשות סטס מיסז'ניקוב^[13]

פעילות התנדבותית

לאורך השנים התנדב בארגוניים רבים, בין היתר בלשכה הצעירה^[14], בה כיהן כנשיא ישראל וסגן נשיא עולמי בשנים 1972 עד 1973^[1], ארגון הפועל ב-124 מדינות בעולם ובזמנו היו בו מעל 350,000 חברים. הארגון עוסק בפעילות וולונטרית למען הקהילה, בפיתוח קשרים בינלאומיים בין צעירים בעולם והיה מאוד פעיל בשנים אלו בארץ. בין היתר פעל לקידום מעמדה של המדינה והמודעות העולמית נגד הטרור, בטקס שהתקיים לזכר הספורטאים שנרצחו באולימפיאדת מינכן, עמוס יזם הודעת גינוי של הלשכה העולמית נגד הטרור בתמיכה נדירה של נציגי מדינות ערב ואף הוחלט בזכותו, לבחור בישראל כאחת משולשת המועמדות לקיים את הקונגרס העולמי הבא^[15] שימש סגן נשיא לשכת המסחר ישראל בריטניה^[16], דירקטור ומנהל הכספים של להקת המחול ענבל שהייתה בגירעונות שוטפים ועל סף פשיטת רגל תוך ניתובה להצלחה עסקית עם עודף תקציבי. סגן נשיא המועדון המסחרי התעשייתי וראש הוועדה למען הקהילה במועדון^[17], בין השאר עזר ותמך בבית ספר בשדרות בתקופת ההפגזות הכבדות של הקסמים. חבר וועד בית הספר שבח מופת, סייע למנוע סגירת בית הספר לתלמידי חוץ בלחץ ראשי רשויות, תוך גיוס בכירים מהמועדון מסחרי כלכלי שנתנו שירותים פרו בונו לבית הספר כמו ייעוץ משפטי^[18] והביאו להכרה ציבורית רחבה בבית הספר. חבר הנאמנים של האוניברסיטה העברית, מייסד וחבר הנהלה "עתיד בטוח" למניעת אלימות ילדים ונוער^[1], גזבר כבוד ודירקטור בעוד יותר מעשרה גופים ציבוריים ועמותות.

חיים אישיים

לביא נישא לרנה (בסיוק) בעת לימודיו באוניברסיטה העברית, ונולדו להם שלושה ילדים.

הערות שוליים

1. דברים לזכרו של עמוס לביא, 1933-2012, באתר עתיד בטוח (ארכיון)
2. רחל מיכאלי, חתום על השטר, משה זנבר: כלכלן בעולם פוליטי., הוצ' ידיעות אחרונות, 2010
3. מרדכי גזית - משנה למנכ"ל משרד הקליטה, מעריב, 13 במאי 1969
4. יו"ר הכנסת והנשיאות קידמו פני עולים בלוד, דבר, 30 במאי 1972
5. עמוס לביא מנכ"ל בפועל במשרד הקליטה, דבר, 12 באפריל 1973
6. הוגדל הסיוע החדשי לעולים, דבר, 9 במאי 1974
7. אברהם תירוש, מחפשים דירות שבעליהן העולים ירדו מהארץ בלי להחזירן, מעריב, 9 במאי 1974
8. מארק סגל, "מלחמת גרילה פיננסית ערבית", דבר, 6 במאי 1976
9. אורנה רביב, ‏לבייב: נתמקד תחילה בייעול החברה, באתר גלובס, 30 בינואר 1997
10. אורנה רביב, ‏הדמ"צים באפריקה-ישראל מבקשים ייעוץ משפטי עצמאי - מחשש לדיווח לקוי לכאורה, באתר גלובס, 11 במרץ 1997
11. סופר "מעריב", גל התפטרויות בחברות כושלות, מעריב, 13 בספטמבר 1985
12. חונכות עסקית התמ"ת, באתר www.sheinman.co.il
13. אתר הכנסת - פרוטוקול ועדת הכספים, מצב העסקים הקטנים והבינוניים לרבות תקצוב הרשות לעסקים קטנים ובינוניים, הקפאת העברת כספים לחונכות עסקית במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה ועוד, באתר מישיבת ועדת הכספים יום רביעי, י"ד אדר א' התשס"ח (20 בפברואר 2008), שעה 09:00, ‏20 בפברואר 2008
14. Junior Chamber International
15. פרס לזכר הספורטאים שנרצחו במינכן, דבר, 28 בנובמבר 1972
16. לשכת המסחר ישראל בריטניה
17. עם הפנים לקהילה | המועדון המסחרי תעשייתי ci-club.org.il, באתר ci-club.org.il (ארכיון)
18. אבי בנבנישתי, ניהול לתקווה - סיפורו של מנהל בית הספר שבח מופת, באתר books.google.co.il