כיום קיימות בירושלים 6 שגרירויות בראשן שגרירות ארצות הברית, מספר נציגויות בדרג נמוך יותר ובמקביל ישנן כמה קונסוליות, המייצגות את הקשר של המדינה השולחת לפלסטינים ולרשות הפלסטינית.
התקופה העות'מאנית
הקונסוליה הראשונה בעת החדשה בירושלים הייתה הקונסוליה הבריטית שהוקמה ב-1838. עם הכרזת הסולטן אבדילמג'יט הראשון על הטנזימאט בנובמבר 1839, חודשה שיטת הקפיטולציות, שחיזקה את מעמדם המיוחד של הקונסולים באימפריה עות'מאנית כבעלי חסות לנתיני ארצם. הקפיטולציות, שהוענקה לראשונה בשנת 1535 על ידי סולימאן הראשון לצרפת, כמעט שלא נוצלה עד החידוש המשטרי. הקמת קונסוליה הבריטית לוותה בהקמת קונסוליה גרמנית ושל ממלכת סרדיניה ב-1843, קונסוליה אמריקאית ב-1844, וקונסוליה ספרדית ב-1854.[1][2]
הקונסוליה הפרוסית-גרמנית: הקונסוליה הפרוסית נפתחה ב-1843, ובשנת 1868 הייתה לקונסוליה הכללית של 'הברית הגרמנית הצפונית'. בשנת 1871 נעשתה הקונסוליה הכללית של הרייך הגרמני. הקונסוליה שכנה בתחילה במבנה ברובע המוסלמי, ועברה בהמשך ברחוב הנביאים 57, בית מגורים שנבנה בשנות ה-70 של המאה ה-19 על ידי משפחת הסוחר הגרמני וילהלם דויסברג. היו אלו ימי הזוהר של הקהילה הגרמנית-נוצרית (כולל הטמפלרים), שהגיעה להישגים רבים בארץ. מוסדות גרמניים רבים נבנו אז בירושלים, ורבים מהם ברחוב הנביאים. הקונסוליה הייתה מרכז הפעילות הגרמנית בארץ ישראל, ובסוף המאה ה-19 אף הגנה על יהודים יוצאי גרמניה, שהיו בני חסותה. הקונסוליה פעלה כשגרירות לכל דבר, וקידמה את האינטרסים של גרמניה, ששאפה להגביר את השפעתה ומעורבותה באזור.
הקונסוליה של ממלכת סרדיניה: ממלכת סרדיניה הקימה קונסוליה בירושלים ב-1843. עם איחוד איטליה ב-1961, הפכה הקונסוליה לקונסוליה האיטלקית.
הקונסוליה הבריטית: הממלכה המאוחדת הקימה את הקונסוליה המודרנית הראשונה בירושלים ב-1838, ככפופה לקונסוליה הבריטית בביירות, וב-1841 הפכה לקונסוליה עצמאית. הקונסוליה נסגרה במהלך מלחמת העולם הראשונה, כשבריטניה נמצאה במצב לוחמה מול האימפריה העות'מאנית.
הקונסוליה האמריקאית: ב-17 במאי 1844 מונה הקונסול האמריקאי הראשון לעיר, וורדר קרסון, אך מינויו בוטל כבר ב-22 ביוני 1844, ללא ידיעתו. הקונסוליה נפתחה באופן מסודר ב-1856 ברובע הנוצרי, ועברה ב-1912 למשכן קבוע ברחוב אגרון. הקונסוליה נודעה כידידותית ליהודים ברוב התקופה, ומרבית הקונסולים היו ציונים-נוצרים. לעומת זאת, יחסי הקונסוליה והמושבה האמריקאית בירושלים, שהוקמה ב-1881, לא היו טובים, על רקע חיכוכים דתיים.
הקונסוליה הרוסית: רוסיה הקימה נציגות קונסולארית בעיר בשנות הארבעים, אם כי קונסוליה רשמית נפתחה רק ב-1858.
הקונסוליה הצפתית: פעלה בעבר ונסגרה בראשית המאה השמונה עשרה. נפתחה מחדש ב-1843.
בתקופת המנדט חודשה פעילותן של הקונסוליות שנסגרו במהלך מלחמת העולם הראשונה (פרט לקונסוליה הבריטית). מרבית הקונסוליות שכנו ברחוב הנביאים, שכונה גם "רחוב הקונסוליות". במהלך התקופה נפתחו קונסוליות חדשות בעיר.
הקונסוליה האתיופית: הקונסוליה האתיופית שכנה ברחוב הנביאים 38–40, במבנה שנבנה ב-1925–1928 על ידי זאודיתו, קיסרית אתיופיה, שייעדה אותו לבית עבורה כשתבוא לארץ הקודש, אך לאחר השלמת הבניין שוכנה בו הקונסוליה האתיופית, והקיסרית, שנפטרה ב-1930 באיתיופיה לא התגוררה בו. לאחר כיבוש אתיופיה ב-1936 במלחמה האיטלקית-אתיופית השנייה הורה מושל ירושלים בינואר 1939 לקונסוליה לא להניף את דגל אתיופיה על המבנה ועל הפסקת עבודתה כקונסוליה.[4][5][6] לאחר החלטה זו תבעה הקונסוליה האיטלקית לבעלות על הבניין,[7] אך עקב הצטרפות איטליה למלחמת העולם השנייה נסגרה הקונסוליה האיטלקית והדיון הוקפא.[8] הקונסוליה נפתחה מחדש ביולי 1945.[9]
הקונסוליה הגרמנית: הקונסוליה הגרמנית שכנה באותו משכן בו שכנה במהלך התקופה העות'מאנית. עם עליית הנאצים לשלטון בשנת 1933, הונף דגל צלב הקרס על כל המוסדות הרשמיים של גרמניה, במקביל לדגל האימפריה הגרמנית. קונסול גרמניה היינריך וולף, שאשתו הייתה יהודייה, התנגד להנפת הדגל הנאצי ופוטר מתפקידו. הנפת הדגל עוררה התנגדות רבה בקרב הציבור היהודי, ואנשי ברית הבריונים חדרו לבניין והסירו את הדגל, ומספר ימים לאחר מכן אף הוצת שער הכניסה. הקונסוליה נסגרה ביוזמת הגרמנים באוגוסט 1939, זמן קצר לפני תחילת מלחמת העולם השנייה.
הקונסוליה האוסטריתהרפובליקה האוסטרית הראשונה החזיקה בקונסוליה כללית בירושלים, בתחילה בבית משכית ולאחר מכן בבניין בסוף רחוב הנביאים (כיום – כיכר הדוידקה).[10] טרם האנשלוס הקונסול האוסטרי האחרון היה ד"ר איבו יורדה.[11] הקונסוליה נסגרה עם האנשלוס וסיפוח אוסטריה לגרמניה הנאצית נסגרה הקונסוליה ורכוש הקונסוליה הועבר לנציגות גרמניה, בדומה למה שנעשה ביתר נציגויות אוסטריה בעולם.
הקונסוליה האיטלקית שכנה ברחוב הרב קוק 12, סמוך לרחוב הנביאים. הקונסוליה האיטלקית נסגרה בראשית מלחמת העולם השנייה, לאחר שאיטליה הכריזה מלחמה על בריטניה.
הקונסוליה האמריקאית: הקונסוליה האמריקאית נפתחה מחדש זמן קצר לאחר כיבוש ירושלים בידי הבריטים ב-1918, והקונסול גלייזברוק היה הנציג הזר הראשון לחזור לירושלים. בעקבות חשיבותה העולה של ארצות הברית בתקופה זו, הממשל הצבאי הבריטי הורה על השבת הסדר הקפיטולציות, שבוטל על ידי העות'מאנים בראשית המלחמה, לקונסוליה האמריקאית, ועל פי חוקי המנדט הבריטי אזרחי ארצות הברית יכלו להישפט בעניינים פליליים בפני הקונסול של ארצם.[12] הקונסוליה זכתה בתקופת המנדט לאמון רב מצד האוכלוסייה הערבית והיהודית כאחד, והיוותה כתובת לטענות כל צד כלפי השני וכלפי השלטון הבריטי. הקונסוליה ייצגה את ארצות הברית בכל שטחי ארץ ישראל המנדטורית וכן בעבר הירדן. בתקופת המנדט עברה הקונסוליה מרחוב הנביאים אל רחוב אגרון. ב-1928 שודרגה הקונסוליה לקונסוליה כללית.[13] באוקטובר 1947 התפוצץ מטען בשטח הקונסוליה. באפריל 1948 מונה לקונסול תומאס ואסון – דיפלומט ותיק ועתיר ניסיון שירות באזורי סיכון, שעתיד להרצח בידי מתנקש במהלך מלחמת העצמאות.[14]
לאחר מלחמת העצמאות, נחלקה ירושלים בין ישראל לירדן. ירושלים הישראלית הייתה עיר בירה, והבחירה הטבעית לשגרירות בישראל. למרות זאת, בעקבות הקביעה בתוכנית החלוקה כי ירושלים תהיה לאזור בין לאומי, שנקבעה בשנית בהחלטה 303 של העצרת הכללית, גרמה לאי-הכרה בירושלים כבירת ישראל והקמת מרבית השגרירויות בישראל בתל אביב. מרבית הקונסוליות פעלו בשתי חלקי העיר, פרט לקונסוליות של מדינות מוסלמיות שהוקמו בירושלים הירדנית בלבד. מרבית הקונסוליות פעלו מכוח ההיסטוריה, ללא האמנה לא לישראל ולא לירדן, אשר ריבונותם לא הוכרה על ידיהם.[21]
הקונסוליה הספרדית: ספרד החזיקה בקונסוליה בשיפולי שכונת שייח' ג'ראח. בעקבות אי הכרת ספרד בישראל ואי כינון יחסים דיפלומטיים ביניהם, קבע הקונסול הספרדי את מושבו במזרח העיר.
בנוסף, התקיימו ארבעה קונסוליות של מדינות מוסלמיות בירושלים הירדנית בלבד: הקונסוליות של מצרים, סוריה, לבנון וערב הסעודית.[21] הקונסוליה הלבנונית נפתחה מחדש בספטמבר 1950, לאחר שנסגרה מעט לפני מלחמת העצמאות.[24]
שגרירויות בירושלים הישראלית עד 2006
בירושלים הישראלית הוקמו מספר שגרירויות, רובן של מדינות אפריקאיות ודרום אמריקאיות שהוקמו תוך עידוד ישראלי. לאחר מלחמת יום הכיפורים ב-1973 נסגרו רוב שגרירויות מדינות אפריקה בירושלים, עקב ניתוק היחסים הדיפלומטיים בעקבות החלטת ארגון אחדות אפריקה. מדינות אמריקה הלטינית והולנד המשיכו להחזיק שגרירויות בירושלים עד שנת 1980, אך לאחר חקיקת חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל, העבירו אף הן את נציגויותיהן לגוש דן.[25]
השגרירות הראשונה להפתח בירושלים הישראלית הייתה שגרירות הולנד, שהוקמה עקב העלאת מעמד הקונסוליה ההולנדית בירושלים לצירות ב-1950. בנוסף, כיהן הקונסול היווני כנציג דיפלומטי (תואר ללא משמעות מוכרת) לישראל.[21]
ב-1984, לאחר מאמצים דיפלומטיים, החזירו קוסטה ריקה ואל סלבדור את שגרירויותיהן בישראל לירושלים.
באוגוסט 1991, בעקבות חידוש היחסים בין ישראל לרפובליקה של קונגו, הודיעה קונגו כי תפתח שגרירות בירושלים[26]. הדבר לא התמשש.
באוגוסט 2006 החליט נשיא קוסטה ריקהאוסקר אריאס, להעביר את שגרירות מדינתו מירושלים לתל אביב, וזאת על-מנת: "לתקן טעות היסטורית שפגעה במעמדנו בעולם ובעיקר במעמדנו בעולם המוסלמי", כדבריו. בעקבותיו, ב-25 באוגוסט 2006, החליטה גם אל סלוודור, שהחזיקה את השגרירות האחרונה בירושלים, להעבירה לתל אביב.
כמה מדינות, בהן: ארצות הברית,[32]בריטניה, איטליה, בלגיה, יוון, ספרד, צרפת, שוודיה וטורקיה, החזיקו בעבר וחלקן מחזיקות גם כיום קונסוליות נמוכות דרג בירושלים, אולם הנציגויות האלה לא היו מואמנות לנשיא המדינה ולא כפופות לשגרירויות בתל אביב.
בספטמבר 2020 הודיע נשיא מלאווילזרוס צ'אקוורה על כוונת המדינה לפתוח שגרירות בירושלים.[36] בהמשך ציינו במדינה כי בכוונתם לפתוח את השגרירות עד קיץ 2021.[37]
ב-24 ביוני 2021 חנך נשיא הונדורס את שגרירות ארצו בירושלים.
ביוני 2023 פורסם על הסכם שנחתם בין ישראל לרוסיה, במסגרתו תפתח רוסיה בירושלים שלוחה של שגרירות.[38]
גואטמלהשגרירות גואטמלה: ב-24 בדצמבר 2017 הודיע נשיא גואטמלה, ג'ימי מוראלס, כי הורה להעביר את השגרירות בישראל מתל אביב לירושלים.[45] ב-1 במאי 2018 עבר צוות השגרירות מתל אביב לירושלים[46] וב-17 במאי התקיים הטקס הרשמי לקביעת השגרירות במעמד נשיא גואטמלה ובכירי ממשלתו.
הונדורסשגרירות הונדורס: הודיעה כי היא מכירה בירושלים כבירת ישראל ומתכוונת להעביר אליה את השגרירות שלה, אך התנתה זאת בפתיחת שגרירות ישראלית בבירתה שלה, טגוסיגלפה.[50] בינתיים ועד לביצוע החלטה זו פתחה הונדורס בירושלים משרד סחר. ב-24 ביוני2021 פתחה הונדורס את שגרירותה בירושלים.
פרגוואישגרירות פרגוואי: פרגוואי העבירה את שגרירותה ב-2018 לירושלים, אך לאחר מספר חודשים החזירה אותה לתל אביב. ב־12 בדצמבר 2024 הוחזרה השגרירות לירושלים במעמד נשיא פרגוואיסנטיאגו פניה.[51]
הקונסוליה הספרדית: ספרד מחזיקה בקונסוליה במזרח ירושלים, בשייח' ג'ראח, המשרתת את הרשות הפלסטינית. הקונסוליה נפתחה בעת שלטון ירדן במזרח ירושלים, ועם כיבושה במלחמת ששת הימים יצאה מכלל פעילות, כיוון שספרד לא קיימה יחסים דיפלומטיים עם ישראל. עם היווצרות יחסים בין ישראל וספרד ב-1986 פתחה ספרד שגרירות בתל אביב.
הקונסוליה הבריטית: הממלכה המאוחדת מחזיקה בקונסוליה במזרח ירושלים, בשייח' ג'ראח, המשרתת את הרשות הפלסטינית. הקונסוליה נפתחה בעת שלטון ירדן במזרח ירושלים.
צ'כיהסניף שגרירות צ'כיה: צ'כיה מחזיקה בסניף שגרירות בירושלים, שנפתחה במרץ 2021 כצעד מקדים להקמת שגרירות. הנשיאמילוש זמאן התחייב לרגל יום העצמאות ה-70 למדינת ישראל להעביר את השגרירות לירושלים. הוא הודיע שיעשה זאת בשלבים מחמת בעיה כלכלית.[53] צ'כיה מחזיקה גם בבית תרבות מטעמה בירושלים.
הפיליפיניםהפיליפינים, ב-6 בדצמבר2017, בעקבות הצהרת ההכרה של ארצות הברית, הנשיא רודריגו דוטרטה הביע עניין להעביר את שגרירות הפיליפינים מתל אביב לירושלים, ולפי הדיווחים יצר קשר עם משרד החוץ בישראל כדי לדון בסוגיה.
אוגנדהאוגנדה, לאחר התיווך בין ישראל לסודאן, הודיעה שמתכוונת להעביר את השגרירות בישראל לירושלים.[60]
