נבי חזורי (בערבית: مقام النبي الحزوري, مقام سيّدنا الحزّوري, مقام الحزوري) הוא אתר קבורה של הקדוש הדרוזי השייח' עות'מאן חזורי הנמצא בצפון רמת הגולן כק"מ ממזרח לקלעת נמרוד. במקום חורשת אלונים עתיקה, שהתקדשה בעקבות קדושת הקבר. מבנה הקבר מתקופת השלטון הסורי היה בעל כיפה לבנה בצורת חרוט. בעשורים האחרונים הורחב המבנה.
במקום גם אתר הנצחה לחללי סיירת אגוז, על גלגוליה השונים הכולל שלושים ואחת פינות הנצחה לזכר שלושים ואחד נופלי היחידה. עוד מונצח במקום נחמן אלכסנדרון, מראשי קרן קיימת לישראל, שתכנן את המקום לפני מותו.
אגדות השיח' חזורי
על השיח' נפוצה אגדה ייחודית. מסופר שהוא היה יושב על אם הדרך הראשית בין דמשק לעכו ומברך את הנוסעים. את עוברי-האורח היה נוהג להזמין להתכבד בלחם ומלח. הנוסעים שמגמת פניהם הייתה להשכנת שלום ולצדקה היו זוכים, בזכות טעימת המלח הקסום, להצלחה במעשיהם. אולם מאנשי המלחמה והמדון היה המלח משכיח את כוונותיהם הרעות והם היו שבים לביתם.
לפי אגדה אחרת קטף רועה דרוזי ענף מאחד העצים העתיקים באתר, כדי להכות בכבשיו ולהקימן. הוא לקה בשיתוק ונבי חזורי נגלה לפניו ונזף בו. רק לאחר שהרועה הבטיח שלא לשוב על המעשה, הוא נרפא.
לפי מסורת הוא אביה של סית שעוואנה (ערבית: الست شعوانة, الست شعواني), שחייתה כצדיק בתחפושת גבר, ולה מוקדש מקאם בעין קנייא (לפי מסורת אחרת היא ביתו של יתרו). לפי גרסה אחת הוא היה מלך ישראל ובעידודה של ביתו פרש והצטרף לשבעה צדיקים שחיו באזור בהתבודדות, ועסקו בקליעת מחצלות.
ממצאים ארכאולוגיים
בסמוך לאתר נמצאת מערת קבורה לא גדולה.[1] במעלה אותה גבעה התקיים בתקופה הרומית והביזנטית יישוב. נמצאו מבנים, מתקני חקלאות חצובים וכלי חרס. בתקופה הממלוכית נבנה שם מתחם מבוצר הצופה למבצר נמרוד. גשר אבן נמצא בראש נחל חזורי, במקום בו חצתה הדרך מבניאס לג'ובתא א-זית. טחנה נמצאה במורד הנחל.
מספר חוקרים במאה ה-19 ביקרו באתר. יוהאן לודוויג בורקהרדט הגיע ב-1810 והזכיר אותו בקצרה בספרו.[2] בעקבות זאת העלה קרל ריטר השערה שזיהתה את שרידי החורבות עם חצור המקראית, על סמך הדמיון בשם וטעמים פרשניים נוספים.[3]
אדוארד רובינסון כתב: "התלולית מכוסה קבוצת אלונים אצילים, שיוצרים חורשה מרשימה ביותר, וזוהר דתי עמוק. ציון הואלי בלב החורשה, הוא קבר מוסלמי פשוט מוקף בקיר אבן עלוב. מעט ממערב יש מעין קטן, עין אל-חזורי; וכאן גם ראשו של הנחל הפתוח, שעובר מדרום למבצר [נמרוד]. בסמוך לציון הואלי אין כל שרידים, וגם לא היו. … בין נקודה זו למבצר יש עוד תלולית, בגובה דומה…עליה יש כמה שרידים המכונים חזורי. אלו כמה אבני יסוד סתמיות אבל לא חורבות בהיקף גדול. אולי הייתה זו עמדה קדמית של המבצר, אבל השרידים נראים יותר כחווה או מכלאות עיזים."[4] מטעם זה הוא שלל את השערת ריטר. ויקטור גרן כתב דברים דומים: "... עליתי על גבעה שמכתירות אותה חורבות ח'רבת עין חזור. היום זה אתר דל שמוצאים בו רק קווי קירות אחדים של בתי מגורים וגלים נצים של אבנים על שתי תלוליות, שמפריד ביניהן גיא קטן. אחת מהן מכוסה חורש אלונים מצויים זקנים, שביניהם נראית כיפת 'ולי' המקודש לשיח' חזור[י]; את השנייה מעבדים זה כבר. סמוך לכאן נובע מעיין בשם עין חזור. שם היישוב היה לפנים ככל הנראה כשמו עכשיו, אבל אי אפשר לראות בו, כפי שהוצע לפנים, את בירת המלך יבין [חצור]..."[5] הוא הוסיף שייתכן שזוהי עין חצור הנזכרת ביהושע, י"ט, ל"ז.
סוגיית הקמת פרויקט תיירותי באתר
תושב נווה אטי"ב שביקש להקים במקום פרויקט תיירות נתקל בהתנגדות של ראשי העדה הדרוזית, ובעקבות זאת מנעה ממנו המשטרה מלהמשיך בקידום הפרויקט. בעקבות עתירה לבג"ץ בשיתוף עם תנועת רגבים חזרה בה המשטרה מסירובה והודיעה שהיא תפעל למנוע פגיעה בסדר הציבורי[6].
^John Lewis Burckhardt, Travels in Syria and the Holy Land, London: J. Murray, 1822, עמ' 44
^Carl Ritter, The comparative geography of Palestine and the Sinaitic Peninsula / by Carl Ritter ; translated and adapted to the use of Biblical students by William L. Gage., Edinburgh: T. & T. Clark, 1866, עמ' 221-225
^Edward Robinson, Later biblical researches in Palestine, and in the adjacent regions. A journal of travels in the year 1852. Drawn up from the original diaries, with historical illustrations, with new maps and plans., Boston: Crocker & Brewster, 1856, עמ' 401-402
^ויקטור גרן, תיאור גאוגרפי, היסטורי וארכאולוגי של ארץ-ישראל / תרגם מצרפתית והוסיף מבוא והערות חיים בן-עמרם (התרגום לפי מהדורת פאריס 1868), ירושלים: יד יצחק בן-צבי. כרך שביעי: הגליל (ב): תשמ"ז. עמ' 182.
