מעלה הצופים הוא רחוב ברמת גן. הרחוב הוא ללא מוצא ועולה מכיוון רחוב ארלוזורוב לכיוון פסגת הר שאול ויורד מצידו השני. הרחוב תוחם את גן שאול מצדו המערבי. ברחוב מספר בניינים לשימור ונקודות עניין היסטוריות.
תוואי הדרך של הרחוב הופיע לראשונה בתוכנית "עיר גנים" של ריכרד קאופמן אשר תכנן גינות ציבוריות במעלה גבעות עיר גנים (לימים רמת גן). הרחוב היה אמור להוביל למבנה ציבורי בראש הגבעה אך מבנה זה מעולם לא נבנה. ממעלה הרחוב ניתן היה לצפות על הסביבה ואף להשקיף על חופי תל אביב, ייתכן ומשום כך קיבל את שמו. בשנת 1949 נסלל הרחוב לראשונה[1].
במשך השנים התגוררו ברחוב מספר שגרירים, ביניהם השגריר הפרסי והשוודי. היום מתגורר ברחוב השגריר הבריטי במבנה על מגרש של 2.85 דונם.
בית הפועליםמפעל "משי זקס" בצומת דרך ז'בוטינסקי החשמונאים, ברקע ניתן לראות את גבעת שאול. בראש הגבעה משמאל לימין ניתן לראות את: בית הנחושת, בית הפועלים (רק את הגג מציץ מאחורי הגבעה), בית מוריס פישר, בית סיניגליה, בית ליברמן?, צולם בשנת 1938.
בית מלכה ושלמה אָסְט, מעלה הצופים 1: שלמה אסט יליד 1896, הפליג לארצות הברית בשנת 1913 שם הצטרף לגדוד העברי ואיתם עלה ארצה. בשנת 1920 התחתן עם מלכה לבית ביאקוביץ והשניים הקימו משק חקלאי ורפת באזור אבו כביר ליד הסופר יוסף חיים ברנר. בשנת 1934 החליט לעבור לבית דירות בדומה למייסדים אחרים מאותה תקופה. את הבניין בנה המהנדס יעקוב דצ'קובסקי בשנת 1934 בסגנון בינלאומי, הקומה הראשונה הוגדרה כקומת מסחר והעליונות למגורים. בסוף העשור הראשון של המאה ה-21, בצעד שגרר מחאה של תושבי הרחוב, נהרס הבניין מן היסוד תוך שימור החזית המקורית. [3]
בית לשינסקי, מעלה הצופים 7א':
וילה בסגנון הבינלאומי, נבנתה על ידי האדריכלית לוטה כהן, אחת האדרכליות הראשונות בישראל.
בית הפועלים, מעלה הצופים 14:
בשנת 1923 הוקם בראש הגבעה "בית הפועלים" ששימש כבית תרבות של פועלי רמת גן ועובדי בתי החרושת באזור. המבנה, צריף עץ קטן הוחלף בשנת 1925 בבית אבן. עם גידול מספר הפועלים הוחלט בשנת 1934 להרוס את המבנה ולבנות במקומו מבנה גדול יותר אך לאור התנגדויות פוליטיות לוועד הפועלים ובתמיכתו של אברהם קריניצי סירבו בעירייה לאשר את המבנה החדש. לבסוף כפשרה הוחלט להקים את המבנה בשיפולי הגבעה ולא על ראשה. בשנת 1937 נבנה על ידי הסתדרות העובדים "בית הפועלים החדש", מבנה בסגנון הבינלאומי תוכנן על ידי אדריכל אריה שרון ונועד להחליף את בית הפועלים הראשון שנבנה על ראש הגבעה. הבית שימש כמקום מפגש לאסיפות, הרצאות ולימודים ובו דנו ועד הפועלים של ההסתדרות בזכויות הפועלים שבנו את העיר רמת שהתפתחה התעשייה בקצב מהיר. בשנת 1957 הושכר המבנה לתנועת העבודה והוא שימש כבית ספר להכשרת אקדמאים לשילוב בשוק העבודה. בשנות התשעים רכשה עריית רמת גן אשר החליטה לשמר את המבנה והגדירה אותו כבעל ערך היסטורי. הערייה החליטה לשכן בו את שבט "צופי עלית רמת גן" שביצעו בו שיפוץ יסודי תוך שמירה על החזות המקורית.
בית סיניגליה, מעלה הצופים 15:
בית הדירות של האגרונום מריו סיניגליה נבנה על ידי המהנדס אריה סולומון בשנות ה-30 והתגוררו בו בשכירות עולים רבים מאיטליה, רובם מפירנצה, בעקבות כך כונה הרחוב "הגטו האיטלקי"[4].
בית מריו אוטולנגי, מעלה הצופים 17:
נבנה בשנת 1947 בסגנון הרומנטי על ידי האדריכל ג. בנימין צ'יוידאלי. משפחת אוטולנגי עלתה מפירנצה בשנת 1938 והתגוררה בתחילה בשכירות בבית סיניגליה, אחיו של מריו ג'ורג'יו התגורר ברחוב שרת. לאחר שהבית של ג'ורג'יו הוחרם על ידי המטכ"ל עברה המשפחה המורחבת להתגורר יחדיו בבניין החדש בדירות צמודות. הבית מוגדר לשימור.
בית מוריס פישר, מעלה הצופים 19:
בשנת 1933 בנה מוריס פישר את ביתו בבית מספר 19, את הוילה בת שתי הקומות תכנן האדריכל קרל רובין בסגון באוהאוס והיא מוגדרת כיום ברשימות רמת גן כמבנה לשימור.
סמטת המעלות
סמטת המעלות, היא סמטה ללא מוצא היורדת בירידה תלולה יחסית ממרכז הרחוב לכיוון רחוב ארלוזורוב. שם הסמטה נקבע ב-17 באפריל 1933 בישיבת מועצת העירייה. וגם היא כוללת כמה בניינים לשימור:
בית ליברמן, סמטת המעלות 2:
נבנה בשנות 20–30 בסגנון אקלקטי בשנות ה-40 הוסב לפנסיון הירשברג ומאז שנות ה-50 משמש כמעון שגריר בריטניה.
בית הפלס, סמטת המעלות 3:
נבנה בשנת 1933 בסגנון הבנלאומי. מעון הפלס נבנה כמעונות שיתופיים, שלוש קומות ושלוש דירות בקומה.
בית יעקב הרשברג, סמטת המעלות 5:
נבנה בשנת 1941 בסגנון הרומנטי על ידי האדריכל בנימין צ'לנוב. שימש את שגריר ארצות הברית בישראל ביחד עם הבית הצמוד מספר 7.
בית מיכאל ברנשטיין, סמטת המעלות 7:
הוילה נבנתה בשנת 1938 בסגנון בינלאומי מפואר ושימשה ביחד עם סמטת המעלות 5 את שגריר ארצות הברית בישראל.
_(2).jpg)
