מנחת עין שמר

מנחת עין שמר

נתוני השדה
קוד IATA ‏HDA‏ קוד ICAO ‏LLES‏
סוג השדה	ציבורי/צבאי
תקופת הפעילות	1948–הווה (כ־76 שנים)
עיר סמוכה	חדרה
קואורדינטות	32°26′19.9″N 35°0′2.15″E
גובה מעל פני הים	33 מטר (100 רגל)
ברשות התעופה האזרחית
מסלולי טיסה
כיוון מגנטי אורך סוג מסלול רגל מטר 10/28 3,560 1,150 אספלט
(למפת הכרמל מוגדלת)   מנחת עין שמר (למפת הכרמל רגילה)   מנחת עין שמר (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום מנחת עין שמר (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום מנחת עין שמר

מנחת עין שמר הוא מנחת השוכן בשרון, דרומית למרכז לבריאות הנפש שער מנשה ולקיבוץ עין שמר. המנחת הוקם בתקופת המנדט הבריטי כבסיס טיסה צבאי.

בעשור השני של המאה ה-21, חלק מהמבנים של הבסיס הבריטי משמשים את בית החולים "שער מנשה". המנחת עצמו משמש כבסיס טילים של מערך ההגנה האווירית, וכן פועל לשימוש כלי טיס בלתי מאוישים של התעשייה האווירית בלבד. כל שימוש אחר מחייב קבלת אישור מרשות התעופה האזרחית.

היסטוריה

בשנת 1943 החל הצבא הבריטי בהקמת בסיס אווירי גדול באזור השרון, דרומית לקיבוץ עין שמר. עבודות ההקמה הסתיימו בקיץ 1945, הבסיס כלל מסלול באורך 1,400 מטרים ונקרא בעת פתיחתו RAF Ein Shemer. כיוון שייעודו היה לתפעל מפציצים ארוכי-טווח לפעולות בים האגאי נחתו בו לאחר פתיחתו שתי טייסות של מטוסי ליברייטור (טייסת 178 וטייסת 214). מלחמת העולם השנייה הסתיימה באותם חודשים ולכן הבסיס שינה את ייעודו (ראו בהמשך).

לאחר המלחמה החלה התקופה השלישית של ההעפלה להעלאת פליטי השואה. שלטונות המנדט פעלו למנוע את הגעת ספינות המעפילים לחופי ארץ ישראל. לשם כך הופעלו סיורים אוויריים בעומק הים התיכון ומעל חופי ארץ ישראל. הסיורים האוויריים בוצעו על ידי שתי טייסות מפציצים מדגם לנקסטר שהוצבו בבסיס עין שמר (טייסת 37 וטייסת 38). טייסת 13 של מטוסי מוסקיטו הוצבה בבסיס לצורכי צילום אווירי. החל משנת 1946 נוספה טייסת לנקסטר שלישית וכן טייסת ספיטפייר (טייסת 32). בפברואר 1947 תקפו יהודים את שדה התעופה, אולם לא הצליחו לחדור אליו או לגרום לו נזק^[1].

במרץ 1948 פרסם חיל האוויר הבריטי מכרז למכירת הבסיס^[2] והוא נקנה על ידי הסוכנות היהודית. בסוף אפריל 1948 תפס ארגון ההגנה את השדה^[3]. כוח של חטיבת אלכסנדרוני השתלט על השדה, והוא הופעל לעיתים כשדה תעופה חלופי, במקרים בהם ישראל העדיפה לחמוק מפיקוח משקיפי האו"ם^[4][5]. אולם בגלל קרבתו לגבול הירדני הוא סבל מהפגזות ולא ניתן היה להשתמש בו לצרכים מבצעיים. בספטמבר–נובמבר 1948 התנהלו בסמוך אליו קרבות עם הצבא העיראקי^[6][7][8][9].

בשנת 1949 הוסב הבסיס למחנה עולים והוא שימש כאחד מארבעת מרכזי הקליטה לעולי תימן שהגיעו לארץ במסגרת מבצע על כנפי נשרים. מחנה העולים קלט כעשרת אלפים מעולי תימן ביניהם גם נכבדים ורבנים. במקום פעל גם בית דין פנימי של העדה. בנוסף קלט המחנה גם עולים מרומניה ומפולין. לאחר שרוב יושבי המחנה עברו למגורי קבע שימש חלק ממנו כבית מלאכה לייצור בדונים וצריפונים עבור המעברות השונות שהוקמו בישראל.

האתר שימש עד שנות ה-90 של המאה ה-20 לפעילויות חקלאיות וספורטיביות שונות. החל משנת 2000 תכנן משרד הביטחון להציב במקום סוללת טילי "חץ 2". התושבים ביישובים הסמוכים התנגדו ליוזמה זו ופנו לבג"ץ^[10]. בשנת 2002 הסירו התושבים את התנגדותם וסוללת הטילים הוצבה באתר^[11].

בשנת 2008 המליצה ועדה ציבורית בראשות הרצל בודינגר להעתיק את שדה התעופה הרצליה לשטח המנחת. הממשלה קיבלה את המלצות הוועדה וניסתה לקדם את העברת השדה בהכנת תכנון מפורט, אולם ראש המועצה האזורית מנשה, אילן שדה וראשי רשויות סמוכות התנגדו למהלך ופתחו במאבק ציבורי. בעקבות החלטת המועצה הארצית לתכנון ולבנייה באוקטובר 2009, לפיה ימשיך שדה התעופה בהרצליה לפעול חמש שנים נוספות, ירד הנושא מן הפרק. באוקטובר 2012 שוב הוצגה תוכנית לפיתוח שדה תעופה נוסף מלבד המנחת באזור עין שמר לקראת סגירתם המתוכננת של שדה התעופה הרצליה (ב-2016) ושדה דב בתל אביב (עד 2018) וכצפוי שוב עוררה ביקורת. תוכנית חלופית שהוצעה להעתקת חלק מפעילות התעופה לשדה התעופה בחיפה במקום למנחת עין שמר נדחתה אף היא. חלופה נוספת שנבחנת היא העתקת פעילות התעופה למנחת מגידו שישודרג לאחר שהתוכנית לפיתוחו כנמל תעופה בין-לאומי נדחתה.

לקריאה נוספת

• Roy Marom, "RAF Ein-Shemer: Forgotten Case of Jewish and Arab Work in a British Army Camp in Palestine during the Second World War," War & Society 39, no. 3 (2020), pp. 189-209.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מנחת עין שמר בוויקישיתוף

• אודות המנחת ברשות התעופה האזרחית(הקישור אינו פעיל)
• פרטים על הבסיס הבריטי, באתר "מרחב אווירי".
• פרטים כללים, באתר בין-לאומי לשדות תעופה (באנגלית)
• כתבה על המל"טים במנחת עין שמר (באנגלית)

הערות שוליים

1. הותקף מחנה הרא"פ בעין שמר, דבר, 21 בפברואר 1947
2. מקימים מחנה גדול לצבא הבריטי ברפיח, דבר, 10 במרץ 1948
3. ג'ון קמחי, שדה התעופה ליד עין שמר נתפס על ידי ההגנה, על המשמר, 26 באפריל 1948
4. הפיקוח על נסיעות לחו"ל בידי שר העלייה, דבר, 29 באוגוסט 1948
5. לגיון זרים בצבא ישראל, על המשמר, 6 בספטמבר 1948
6. עיראקים מפירים את ההפוגה, דבר, 20 בספטמבר 1948
7. התקפה בחזית עין שמר, דבר, 29 באוקטובר 1948
8. התקפה עיראקית בגזרת עין שמר, על המשמר, 31 באוקטובר 1948
9. במרכז, על המשמר, 4 בנובמבר 1948
10. שמואל דקלו, ‏עתירה לבג"ץ: למנוע הצבת סוללת ה"חץ" בעין שמר, באתר גלובס, 25 בספטמבר 2000
11. אמנון ברזילי, צה"ל נערך לפריסת טילי חץ בעין שמר, באתר הארץ, 7 באוקטובר 2002