מנחם אבידום

מנחם אבידום
מנחם אבידום, 1970
מנחם אבידום, 1970
לידה 6 בינואר 1908
איוואנו-פרנקיבסק, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 5 באוגוסט 1995 (בגיל 87)
הרצליה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האוניברסיטה האמריקנית בביירות עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס ישראל (1961) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
לוחית זיכרון על ביתו של מנחם אבידום ברח' שטאנד 7 בתל אביב

מנחם אֲבִידוֹם (6 בינואר 1908 - 5 באוגוסט 1995) היה מלחין ישראלי. חתן פרס ישראל למוזיקה (1961).

חייו

מנחם אבידום נולד בסטניסלב שבאוסטרו-הונגריה; שמו המקורי היה מָאהלֶר-קאלקשטיין (אמו הייתה דודנית של גוסטב מאהלר). שמו העברי הוא צירוף שמות בנותיו: (אבי-) דניאלה ומרים.

בשנת 1925 עלה לארץ ישראל. משנת 1928 עד 1931 למד אצל אנרי רבו בפריז קומפוזיציה וקונטרפונקט. השפעת האימפרסיוניזם הצרפתי ניכרה במוזיקה שלו, שהתאפיינה בשקיפות רקמתה, לצד השפעות סלאביות שרכש בשנות חייו הראשונות.

בין 1931 ל-1934 עסק בהוראת מוזיקה במצרים. המוזיקה המזרחית שאסף שם השפיעה על יצירות שחיבר, אך פסל בהמשך, על אף הצלחתן.

בשנים 1935 עד 1939 חיבר מוזיקה אטונאלית, אם כי לא הכיר את המוזיקה של ארנולד שנברג. יצירות שנכתבו בתקופה זו הן הסוויטה הפוליפונית, חמישיית כלי נשיפה, שלישיית קשת, "מקהלות" ושלושה קטעי פסנתר. בשנת 1939 החל אבידום ליצור בסגנון ים תיכוני. יצירה אופיינית לתקופה זו, מן המושמעות ביותר, היא הקונצ'רטו לחליל (1944).

בשנת 1951 חיבר קונצ'רטינו לכינור למען יאשה חפץ, שניגן אותו בביצוע בכורה בארצות הברית בשנת 1952. קונצ'רטינו לצ'לו ופסנתר חובר לפי הזמנת הצ'לן גריגורי פיאטיגורסקי.

בין השנים 1935–1946 היה מורה לתאוריה של המוזיקה בקונסרבטוריון ובמדרשה למורים למוזיקה בתל אביב. בין 1945 ל-1952 היה מזכ"ל התזמורת הפילהרמונית הישראלית . משנת 1955 עד שפרש לגמלאות בשנת 1980 היה מנכ"ל אקו"ם ומשנת 1958 עד 1971 היה יושב ראש איגוד הקומפוזיטורים. כן היה חבר המועצה הציבורית לתרבות ולאמנות ובמכון הבינלאומי לאמנויות ולספרות.

אבידום קיבל את פרס אנגל בשנת 1947 ושוב בשנת 1956. ב-1961 זכה בפרס ישראל על האופרה "אלכסנדרה" (מילים מאת אהרן אשמן. בשנת 1962 זכה בפרס אקו"ם למוזיקה, ובשנת 1982 זכה בפרס אקו"ם למפעל חיים בתחום המוזיקה הקונצרטית.

מנחם אבידום נפטר ב-5 באוגוסט 1995, בגיל 87. בתו דניאלה רבינוביץ' ניהלה את הקונסרבטוריון הישראלי למוסיקה תל אביב.[1]

ארכיונו שמור בספרייה הלאומית.

יצירות נוספות

  • "קטעים קצרים בסגנון אטונלי", לפסנתר (1937).
  • שלישיית כלי קשת (1938).
  • "ניצוצות בשמי גברים" (1938).
  • רביעיית כלי קשת מס' 1 (1945).
  • 2 סויטות כפריות לשתי חליליות (1945).
  • "אלבום לנעורים" : 9 קטעים לפסנתר (1948).
  • "רשמים", לפסנתר (1949).
  • "מוזיקה לכלי קשת" (1949).
  • "סימפוניית דוד", סימפוניה מס' 2, נכתבה לרגל העלאת עצמות הרצל לירושלים ומקבילה בין ניצחון דוד על גוליית לניצחון ישראל על מדינות ערב (1949).
  • "סינפונייטה ים תיכונית", סימפוניה מס' 3 (1951).
  • "קטעים ראשונים למרים", לפסנתר (1952).
  • סימפוניה מס' 4, עושה שימוש במקצבי הורה בפרק השלישי (סקרצו) ובמחול דבקה דרוזי בפרק הרונדו המסיים (1955).
  • "בכל דור ודור", אופרה למילים של לאה גולדברג (1955).
  • "דו-זמר כפרי", לשתי חליליות סופרן (1955)
  • "קנטטת תהלים" : למקהלה מעורבת ללא לווי (1955).
  • "קנטטת מזמורים" (1956).
  • "דוד הנער וגלית הענק" - אופרה לילדים (1956).
  • "סימפוניית אילת", סימפוניה מס' 5, שהיא מחזור סימפוני בסגנון ים תיכוני של ארבעה שירים. בראשית היצירה מופיע מוטיב סינקופי, החוזר ומופיע בכל ארבעת פרקיה (1958).
  • סימפוניה מס' 6, גם היא בסגנון ים תיכוני. בפרק האחרון מופיעים מוטיבים תימניים בשילוב עם מוטיבים חסידיים (1958).
  • "סימפוניה עממית" מס' 1 (1945) (גרסה מתוקנת 1958).
  • "אלכסנדרה", ליברית של אהרן אשמן, לפי המחזה "אלכסנדרה החשמונאית" (1959).
  • רביעיית כלי קשת מס' 2 "חכמת האבות" (1960).
  • "סימפוניה פילהרמונית", סימפוניה מס' 7, חוברה ליובל 25 של התזמורת הפילהרמונית הישראלית (1961).
  • "וריאציות ופוגה על שיר מקורי", סופרן או טנור עם תזמרת כלי קשת (1961).
  • "הקדמות משתנות" - פרלודים לפסנתר (1962).
  • "סוויטה על שם באך", לתזמורת (1962)
  • "שבת מציון", לטנור או בריטון, מקהלה ועוגב (1962).
  • "הרהורים", לשני חלילים (1962).
  • "אניגמה" לחמישה כלי נשיפה, כלי הקשה ופסנתר, פרס אקו"ם. בסגנון דודקאפוני חמור (1962).
  • "סינפונייטה למועד", סימפוניה מס' 8 (1966).
  • "הרמאי", אופרה סאטירית על פי טקסט אקטואלי של אפרים קישון (1966).
  • "אדג'יו", לנבל (1966).
  • "טריפטיק", לכנור סולו (1967).
  • "לואיז" או "הפרידה", אופרה אקספרסיוניסטית לליברית של דליה הרץ (1968).
  • "סימפוניה וארייה" (סימפוניה בווריאציות, מס' 9) (1968).
  • סוויטת כלולות תימניים" (1972).
  • "הפנינה והאלמוג", בלט להזמנת תיאטרון המחול "ענבל", מבוסס על פולקלור תימני (1972).
  • "פסקליה", לפסנתר (1973).
  • "אביב", פתיחה לתזמורת סימפונית (1973).
  • "בהוקרה לשנברג", לפסנתר (1975).
  • "י"ב גבעות", קנטטה למצו-סופרן ותזמרת קמרית (1976).
  • "בגדי המלך החדשים", לסאטירה אקטואלית של מיכאל אוהד על פי הנס כריסטיאן אנדרסן (1976).
  • "מערת ידפת", לסופרן ולתזמורת קמרית (1977).
  • "היה היה", לפסנתר (1977).
  • "תנועות", יצירה דודקאפונית (1979).
  • "סופו של המלך עוג" - אופרה לילדים (1979).
  • "החטא הראשון" אופרה קאמרית לליברית של אהרן מגד (1979).
  • "סימפוניה ברוויס", סימפוניה מס' 10, יצירה דודקאפונית מחזורית (1981).
  • סונטה לויולה סולו (1984).
  • חמישייה, לכלי נשיפה מעץ (1985).
  • "בכיאנה", לחמישיית כלי נשיפה ממתכת (1985).
  • שלישיית פסנתר (1985).
  • "סונטינה", לרביעיית כלי קשת (1987).
  • "שישה מכתמים", לפסנתר (1987).
  • "דואו-סונטינה", לפסנתר ב-4 ידיים (1987).
  • "לאחר", לקול, חליל, צ'לו ופסנתר (1988).
  • "קינות", לצ'לו סולו (1988).
  • "לקרן", לקרן יער סולו (1988).
  • "תרועה", לארבע קרנות (1993).
  • "שלום מעל כל", קנטטה, בריטון/אלט ותזמורת (1994).
  • "לקלרינט", לקלרינט סולו (1996).

לקריאה נוספת

  • דניאלה רבינוביץ', 'האופרה "אלכסנדרה" מאת מנחם אבידום; הליברית מאת אהרן אשמן', תצליל, 10 (תשל"ח 1978).

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מנחם אבידום בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ הקונסרבטוריון הישראלי למוסיקה. קיצור תולדות הזמן., באתר הקונסרבטוריון הישראלי למוסיקה

Strategi Solo vs Squad di Free Fire: Cara Menang Mudah!