מארוול היא יצרנית פאבלס של מוליכים למחצה, כלומר היא פעילה רק במסגרת יכולות הליבה של הנדסה ופיתוח, בעוד הייצור בפועל מועבר במיקור חוץ ליצרנים בקבלנות בעלויות נמוכות בשווקים שונים, והיא מספקת ללקוחותיה למעלה ממיליארד מעגלים משולבים בכל שנה. פלחי השוק שבהם היא פעילה כוללים את המגזרים הארגוניים, חברות ענן, וכן מגזרי ייצור כלי הרכב, תעשייה ומוצרי צריכה.
היסטוריה
מארוול נוסדה בשנת 1995 על ידי סהאט סוטארדג'ה (Sehat Sutardja), אשתו וויילי דאי (Weili Dai) ואחיו פאנטאס סוטארדג'ה(Pantas Sutardja)[1]. ההנפקה הראשונה של החברה בבורסה הייתה ב-27 ביוני 2000 (לקראת תום תקופת הבועה של הדוט-קום) ובמסגרתה גויסו 90 מיליון דולר. המניה נרשמה בנאסד"ק תחת הסימול MRVL. באותה עת, 97% ממכירות החברה היו לחמש חברות: סמסונג אלקטרוניקס, היטאצ'י, סיגייט טכנולוגיס, פוג'יטסו וטושיבה. בדצמבר מניית החברה צנחה בצורה חדה כשהותר לחוגים פנימיים למכור את המניות שבידיהם[2].
בשנת 2012, סוכנות הידיעות תומסון רויטרס (Thomson Reuters) מנתה את מארוול כאחת ממאה החברות החדשניות ביותר בעולם[3].
מארוול ישראל
מארוול ישראל הוקמה בשנת 2000, לאחר שחברת מארוול רכשה את חברת גלילאו טכנולוגיות הישראלית, בעסקת החלפת מניות, בשווי של 2.7 מיליארד דולר[4]. גלילאו טכנולוגיות הוקמה בשנת 1993 על ידי היזם הסדרתי אביגדור וילנץ ועסקה בפיתוח רכיבי VLSI לשוק התקשורת[5]. בין העובדים הראשונים בחברה היה איל וולדמן, ששימש כסמנכ"ל הפיתוח, עזב ב-1999 ויסד את חברת מלאנוקס. גלילאו הייתה ממוקמת תחילה בכרמיאל ופיתחה שבבים למערכות תקשורת נתונים, היא פעלה במודל פאבלס שהייצור נעשה במיקור חוץ בטאיוואן[6]. בשנת 1996, לאחר שלוש שנות פעילות יצרה הכנסות של כ-6 מיליון דולר, אך הפסידה כמיליון באותה שנה. ביולי 1997 ביצעה הנפקה ראשונה לציבור בבורסת נאסד"ק וגייסה כ-30 מיליון דולר לפי שווי שוק של 213 מיליון דולר[7]. את שנת 1997 סיימה עם הכנסות של 36 מיליון דולר ורווח של 10 מיליון דולר. במהלך 1998 הרחיבה את קווי המוצרים שלה וביצעה ארגון מחדש לפי שלושה קווי מוצר: רכיבים לרשתות תקשורת מקומית, רכיבים לרשתות תקשורת אזורית ובקרי תקשורת (רכיבים לניהול ובקרה של מערכות תקשורת)[8].
באוקטובר 2000 הסכימה גלילאו להתמזג עם מארוול, בעסקת החלפת מניות בה קיבלו בעלי המניות של גלילאו כ-25% ממארוול לפי שווי שוק של 2.7 מיליארד דולר לגלילאו. המחיר שיקף פרמייה של כ-80% ביחס למחיר בו נסחרה מניית גלילאו בעת הכרזת המיזוג. עם זאת מחיר העסקה ירד בכ-80% זמן קצר אחר כך, בעקבות התפצצות בועת הדוט-קום, יורידית שער המנייה בבורסה[9]. בעקבות הרכישה הפכה גלילאו לחטיבה במארוול. אביגדור וילנץ מונה לסגן נשיא פעיל במארוול ולמנהל חטיבת גלילאו במארוול[10]. זמן קצר לאחר המיזוג הציגה החברה מערכת משולבת טכנולוגיות של גלילאו ומארוול[11].
בפברואר 2003, הודיעה מארוול על רכישה שנייה בישראל, חברת "רדלן" (Radlan) של האחים יהודה וזהר זיסאפל[12]. "רדלן" נוסדה ב-1998 במסגרת קבוצת רד-בינת ועסקה בפיתוח פתרונות תוכנה לנתבים ומתגים תקשורת. היא גייסה מיום הקמתה 48 מיליון דולר ב-3 סבבי גיוס ממספר קרנות הון סיכון בראשם עמדו קרן פיטנגו וקרן "פורמולה ונצ'רס" מקבוצת פורמולה מערכות והאחים זיסאפל שהחזיק בכ-25% מהחברה[13]. הרכישה אפשרה למארוול לשלב את פיתוח התוכנה במערך החברה, לטובת מוצרי האתרנט, האחסון והאלחוט[14]. כ-75% משווי הרכישה נעשה תמורת מניות מארוול, שמחירם עלה בחודשים שעד סגירת הרכישה, כך שמחיר הרכישה הגיע לבסוף לכ-150 מיליון דולר[15].
למארוול ישראל שני מרכזי פיתוח: ביקנעם ובפתח תקווה, והיא מעסיקה כ-700 עובדים, רובם מהנדסים. המרכז הישראלי עוסק בפיתוח השבבים לתחום הנטוורקינג – מנוע הצמיחה המרכזי של מארוול, שרובו מפותח בארץ, מערכות מיתוג (Switching) למרכזי הנתונים של ארגונים ולחוות ענן של ספקים. כמו כן, מפותחות בו מערכות מוכללות (SoC - System on Chip) למגוון יישומים.
המרכז עוסק בפיתוח מתגים מתקדמים, המיועדים לשוק שירותי התקשורת, בפיתוח מעבדים מובנים (Embedded Processor), המשולבים בתוך תשתיות התקשורת ואחסון נתונים (Storage) ומתאפיינים בביצועים חזקים לניהול מידע של טרה-ביטים רבים. וברכיבים המיועדים למוצרים כמו "בית חכם", "האינטרנט של הדברים" (IoT), נתבי גישה ביתיים לאחסון נתונים (NAS), שרתי מרכזי נתונים (Data-Centers Servers) ועוד.
מנכ"ל מארוול ישראל הוא ערן חרותי, אשר מונה לתפקיד ביוני 2024[16].
רכישות
לאורך השנים רכשה מארוול חברות קטנות יותר מתוך מטרה לחדור לשווקים חדשים:
בקר אתרנט בנפח ג'יגהבייט יוקון של מארוול במחשב נישא מסדרת Vaio FW של סוני. מוצריה הראשונים של מארוול נמכרו לשם שילוב בהתקני אחסון נתוני מחשבים. במרץ 2000, ראשוני מוצרי תקשורת המחשבים למשפחת האתרנט החלו להימסר ללקוחות. באוקטובר 2002 הכריזה החברה על המותג יוקון עם בקרי אתרנט בנפח ג'יגהבייט.
XScale
ב-27 ביוני 2006, הוכרזה מכירת עסקי XScale של אינטל. אינטל הסכימה למכור את עסקי ה-XScale שלה למארוול עבור סכום מזומן שנאמד ב-600 מיליון דולר והערכה של נטילה של חובות לא מוגדרים על ידי מארוול. הרכישה הושלמה ב-9 בנובמבר 2006.
SheevaPlug
בשנת 2009 הכריזה מארוול על הפצת מוצר קטן בזרם נמוך מבוסס SoC וארכיטקטורת ARM בשם שיווה-פלאג (SheevaPlug) בתצורה מלאה.
iPhone
מארוול סיפקה את השבב האחראי על תקשורת ה-WiFi לטלפון האייפון המקורי של אפל (דור ראשון).
MMH
Marvell Mobile Hotspot) MMH) מספק קישוריות Wi-Fi בכלי רכב. האאודי A8 משנת 2010 הוא כלי הרכב הראשון בשוק שהציע MMH שהותקן בקו הייצור של המכונית.
Chromecast
בבסיסי מוצרי Chromecast של גוגל עומדים רכיבי SoC של מארוול. אלה מונים את ARMADA 1500 Mini SoC) 88DE3005) לדור הראשון של Chromecast, ואת ARMADA 1500 Mini Plus SoC) 88DE3006) לדור השני ולאודיו של Chromecast.
מאבקים משפטיים
בשנת 2006, רשות ניירות הערך האמריקאית (ה-SEC) החלה חקירה בנוגע לנוהלי הענקת אופציות למניות של החברה. כתוצאה מהחקירה, החברה שילמה קנס ושינתה איוש בכירים בחברה[26][27].
בדצמבר 2006, חבר מושבעים בפיטסבורג בפנסילבניה קבע שמארוול הפרה זכויות בשני פטנטים (שהומצאו במשותף על ידי אלק קבצ'יץ' וחוסה מואורה) על ידי שימוש ללא רישיון בטכנולוגית כוננים קשיחים שפותחה על ידי אוניברסיטת קרנגי מלון ושנמצאת בבעלות האוניברסיטה[28].