סמליל אינטל משנת 1968 עד 2006סמליל אינטל משנת 2006 עד 2020סמליל אינטל משנת 2020
אינטל קורפוריישן (באנגלית: Intel Corporation) הוא תאגיד רב-לאומיאמריקאי, מהחברות המובילות בעולם בתחום של תכנון וייצור מיקרו-מעבדים ומעגלים משולבים. כמו כן, אינטל מייצרת כרטיסי רשת, מערכות שבבים ללוחות אם, מוצרי תוכנה והתקנים אחרים. לאינטל פרויקטי מחקר מתקדמים בכל ההיבטים של ייצור מוליכים למחצה, כולל MEMS, וכן פרויקטים בתחום התוכנה כמו מהדר לשפות תכנות וערכת פיתוח לעיבודים גרפיים.
נכון ל-2022 מועסקים באינטל כ-131,900 עובדים[1]. מניית אינטל נסחרת בנאסד"ק, ומשתייכת למדד דאו ג'ונס ולמדד S&P 500. ב-2022 הגיעו ההכנסות השנתיות שלה ל-63.05 מיליארד דולר, והרווח הנקי עמד על 8.02 מיליארד דולר.
היסטוריה
תאגיד אינטל נוסד בשנת 1968 בסנטה קלרה שבקליפורניה, על ידי גורדון מור (Gordon E. Moore) ורוברט נויס (Robert Noyce). העובד השלישי בחברה היה אנדרו גרוב (Andrew Grove), שניהל את החברה מאז הגעתו בשנות ה־60 עד לפרישתו בשנות ה־90, כשהוא הופך את אינטל לאחד מהעסקים הגדולים והמצליחים בעולם.
מור ונויס רצו לקרוא לחברה 'מור נויס'. אולם השם לא נשמע טוב בכל הנוגע לאלקטרוניקה (נשמע כמו "עוד רעש"), לכן הם החליטו לקרוא לחברה "אלקטרוניקה משולבת" (INTegrated ELectronics), או בקיצור - אינטל. אולם, השם כבר היה רשום על שם רשת מלונות, לכן הם נאלצו תחילה לקנות את הזכויות על השם.
החברה החלה כיצרנית רכיבי זיכרון, לפני ששינתה את יעודה לתכנון ויצור המעבדים. גרוב תיאר את המעבר הזה בספרו "רק הפרנואידים שורדים".
בתחילת שנות השמונים בחרה חברת IBM במעבד של אינטל למעבד של סדרת מחשבי IBM PC, והצלחתה של סדרה זו הביאה לפריחתה של אינטל.
במהלך שנות ה־90, מעבדות הארכיטקטורה של אינטל (IAL) היו אחראיות לרבים מהחידושים בתחום החומרה למחשב האישי, כולל אפיק ה־PCI, האפיק הטורי האוניברסלי (USB), והארכיטקטורה השולטת לשרתים בעלי מספר מעבדים. גם פיתוחי התוכנה של IAL הביאו תרומה רבה. פיתוחי התוכנה של המעבדות בתחום הווידאו והגרפיקה הממוחשבים היו חשובים בהתפתחות התחום.
השליטה של אינטל בשוק המעבדים לארכיטקטורת x86 הובילה למספר תביעות כנגדה בנוגע לעבירות על חוקי ההגבלים העסקיים בארצות הברית במשך השנים, כולל חקירות של ועדת הסחר הפדרלית (FTC) בסוף שנות ה־80 וב־1999, וכן תביעות אזרחיות כגון התביעה של חברת DEC בשנת 1997 ותביעת פטנט על ידי אינטרגרף. שליטתה של אינטל בשוק (בזמן מסוים היא שלטה על 85% מהשוק למעבדי 32-ביט למחשבים אישיים), ביחד עם הצעדים המשפטיים שאינטל עצמה נקטה (בעיקר תביעות נגד יצרני מחשבים אישיים בגין הפרת מה שמכונה "פטנט 338"[2]), הפכו את אינטל למטרה מושכת לתביעות משפטיות, אם כי מעט מאוד מהן אכן הצליחו להשיג את מטרתן. נכון ל-2024, המתחרה הגדולה היחידה של אינטל בשוק ה־x86 היא חברת AMD, אתה יש לאינטל הסכמים חוצי-רישיונות הדדיים מאז 1976: שתי החברות יכולות להשתמש בפטנטים בנוגע לחידושים טכנולוגיים של החברה האחרת ללא תשלום כספי.
חלק אחר מהחברה הוא קרן ההשקעות Intel Capital. ב-2017 השקיעה אינטל באמצעות הקרן בסכום של כמיליארד דולר בתחום הבינה המלאכותית[3].
ב-21 ביוני 2018 פרש מנכ"ל החברה בריאן קרזניץ על רקע מערכת יחסים שניהל בהסכמה עם עובדת, אך בניגוד לקוד האתי של החברה. במקומו מונה למחליף זמני סמנכ"ל הכספים רוברט (בוב) סוואן[4]. ב-31 בינואר 2019 הודיעה החברה כי בוב סוואן מונה למנכ״ל אינטל. ב-15 בפברואר 2021 החל פט גלסינגר לשמש כמנכ"ל אינטל, והוא פרש ב-2 בדצמבר 2024.
באוקטובר 2022, לאחר פרסום הדוחות הרבעוניים, בהם דיווחה על הפסד לראשונה מזה 30 שנה, הודיעה על תוכנית התייעלות במסגרתה תפטר כ-26 אלף עובדים בשנים 2023–2026.
ב-2024, החברה פרסמה דו"ח רבעון מאכזב המצביע כי החברה עברה מרווח נקי של 1.5 מיליארד דולר להפסד של 1.6 מיליארד דולר. החברה הודיעה על תוכנית קיצוצים הכוללת פיטורין בהיקף של 15% מכוח האדם שלה.[5] בעקבות כך המניה התרסקה ב-2 באוגוסט 2024 ב-26%, הנחשב ליום המסחר הגרוע ביור שלה מזה 50 שנה.[6] בסה"כ ירדה המניה של אינטל במהלך השנה ב-60%. בספטמבר 2024, דווח כי קוואלקום מתכוונת לרכוש את החברה.[7]
צוות אחר באינטל פיתח בשנת 1971 את המיקרו-מעבד מדגם "Intel 4004" עבור החברה היפנית Business Computer Corporation[8] שהייתה לקוח גדול של אינטל ברכישת זיכרונות למחשבונים. אולם, מיקרו-מעבדים הפכו למוצר המוביל של אינטל רק בשנות ה-80. מתחרתה העיקרית באותן שנים בתחום זה הייתה Texas Instruments שהוציאה לשוק את המיקרו-מעבד הראשון שלה סמוך ובצמידות לתאריך בו הוציאה אינטל את המעבד שלה. ממעבד זה התפתחו מאוחר יותר המעבדים 4040 8008 ו-8080.
כאשר, בסוף שנות ה-70 הפציע המחשב האישי, הוקמו ביפן מספר מפעלים שהתחרו בייצור המוצר המוביל של אינטל באותה עת, זיכרונות. על מנת להתמודד עם הירידה ברווחיות, החליטו באינטל להתמקד בתחום המיקרו-מעבדים. הפריצה הטכנולוגית והכלכלית הייתה בפיתוחו של המעבד 8086 (ושיפורו על ידי ה-8088) ששימשו לייצור המחשב האישי של יבמ, ה-PC ותואמיו. התפשטותו הנרחבת של המחשב האישי בסוף שנות ה-80 ותחילת שנות ה-90 לוותה בהתרחבות מקבילה של אינטל.
במהלך השנים שחלפו מאז פיתחה אינטל סדרת מעבדים בארכיטקטורת x86 המבוססים על מעבדים אלו. ה-80286 שימש במחשבי ה-AT ואחריו יצאו לשוק ה-80386 וה-80486 והחל ב-1993 סדרת מעבדי הפנטיום (ה-P5). ב-1995 מעבד הפנטיום-פרו (ה-P6), ב-1997 הפנטיום 2, ב-1999 הפנטיום 3, ב-2000 הפנטיום 4. המעבדים האחרונים בסדרת הפנטיום 4 עבדו בטכנולוגיית ה-Hyper-threading. ניסיון ליצור מעבד אחר היה ב-2001 כאשר אינטל פיתחה את האיטניום בארכיטקטורת IA-64.
ב-2004 אינטל הכריזה על מעבד דותן למחשבים ניידים שמכיל 170 מיליארד טרנזיסטורים בטכנולוגיית סנטרינו. הפיתוח נעשה בישראל במשך כשנתיים, על ידי צוות של 150 עובדים בעלות של כ-100 מיליון דולר[9].
ב-2008 יצא לשוק מעבד האינטל אטום מעבד זעיר בעל צריכת חשמל נמוכה, בארכיטקטורה של x86, ובטכנולוגיה של 45 ננומטר. מעבד האטום נועד למחשבי נטבוק, מחשבי מיני (Nettop), והתקני אינטרנט ניידים. מחשבי הנטבוק מבוססי אטום הפכו למאוד פופולריים, במיוחד בשנת 2009, למרות המיתון העולמי. הביצועים של ליבת אטום יחיד הוא כמחצית של סלרון בעל קצב שעון דומה. בסוף 2009 הוכרז על דגם חדש של מעבדי אטום, Atom N450, שבו משולבת במעבד האצה גרפית.
בתחילת ינואר 2010 הכריזה אינטל על משפחה חדשה של מעבדים בטכנולוגיה של 32 ננומטר תחת השמות Arrandale ו-Clarkdale. משפחה זו כוללת מאיץ גרפי (GPU) ובקר זיכרון (Memory controller) מובנים, מהירות שעון דינמית, תמיכה מובנית ב-Blu-ray ובסראונד 7.1, ועוד. הארכיטקטורה המשולבת של מעבדים אלו תאפשר למזער את המחשבים, לצמצם את צריכת החשמל, ולהוזיל את מחירם.
בתחילת מאי 2010 הכריזה אינטל על מעבד Atom Z6 למכשירי סלולר ולטאבלטים. המעבד הוא בליתוגרפיה של 45 ננומטר, וכולל ברכיב אחד יחידת עיבוד מרכזית, מעבד גרפי (GMA600), מקודד וידאו (MPEG4, H.264) וזיכרון ראשי. צריכת החשמל שלו נמוכה יחסית לדור הקודם של המעבדים מסדרה זו.
בתחילת מאי 2011 הודיעה החברה כי פיתחה טכנולוגיית ליתוגרפיה תלת-ממדית אשר תאפשר למזער את השבבים ולהגביר את יעילותם. אינטל מתעתדת להכניס טכנולוגיה זו לשבבי שרתים עד סוף 2011 ובהמשך, גם לשבבי טלפונים חכמים[10]. החברה הציגה את מעבד Ivy Bridge - מעבד תלת־ממדי בליתוגרפיה של 22 ננומטר, שעל פי נתוני החברה, יעילותו הוגברה בעד 37% וצריכת החשמל שלו הופחתה בכ-50% לעומת הדור הקודם[11].
בסוף ספטמבר 2011 אינטל השיקה את צמד מעבדי Atom Cedarview הראשונים. שני מעבדי האטום כפולי הליבה מיוצרים בליתוגרפיה של 32 ננו-מטר, ובמעטפת תרמית של 10 וואט, ופועלים במהירות שבין 1.8 ג'יגה-הרץ ל-2.1 ג'יגה-הרץ. המעבדים משתמשים בערכת שבבים NM10, ותומכים כקודמיהם ב-DirectX 10.1. בסוף דצמבר 2011 השיקה אינטל מספר מעבדי אטום מבוססי פלטפורמת ה-Cedar Trail. המעבדים שפועלים בתדר שבין 1.6 GHz ל-1.8 GHz, כוללים את המעבד הגרפי PowerVR SGX 545, שמהירותו עד כפולה מהדור הקודם. צריכת החשמל של המעבדים מסדרת N בין 1.9 וואט ל-2.62 וואט, לעומת צריכת המעבדים מסדרת D שמגיעה ל-10 וואט.
ב-24 באפריל 2012 אינטל הציגה באופן רשמי בסן פרנסיסקו את מעבדי ה-Ivy Bridge. הדור השלישי של מעבדי ה-Core, שמעוצב בליתוגרפיה של 22 ננו-מטר ובטכנולוגיית טרנזיסטורים תלת-ממדיים הראשונים בעולם. במעבדים אלו שופרה הליבה הגרפית המובנית, והיא מסוג HD Graphics 4,000, שתומך ב-Microsoft DirectX 11, OpenGL 3.1 ו-OpenCL 1.1. וגם ההספק החשמלי הורד. מעבדים אלו מספקים גם מאפייני אבטחה שונים. עיקר הפיתוח של מעבדים אלו התבצע בישראל ובארצות הברית[12].
בתחילת יוני 2013, אינטל הכריזה על המעבד החדש בארכיטקטורת Haswell. הדור הרביעי של משפחת ה-Core i. המעבד מודפס בליתוגרפיה של 22 ננומטר, והושם בו דגש על הפחתת צריכת החשמל וחיזוק המעבד הגרפי הפנימי שלו המכונה איריס[13]. באוגוסט 2014 אינטל הציגה את התהליך של הדור החמישי של מעבדיה תחת שם הקוד ברדוול (Broadwell). מעבדים בליתוגרפיה של 14 ננומטר, בעלי יעילות גבוהה פי שניים ביחס צריכת חשמל וליכולת עיבוד מהדור הקודם[14]. חודש לאחר מכן יצאו לאור שלשה מעבדים מסדרה זו. בספטמבר 2014 אינטל הכריזה על מעבדי סקיילייק, שפותחו באינטל חיפה ויקום בליתוגרפיה של 14 ננומטר, בהובלתה של שלומית וייס, סגנית נשיא באינטל. על פי אינטל המעבדים אמורים להגיע לשוק במחצית השנייה של 2015[15].
בתחילת ינואר 2017 אינטל הכריזה על הדור השביעי של מעבדי ה-Core, קייבי לייק, שפותחו בחיפה. המאפיינים העיקרים הם שיפור בביצועי מולטימדיה בהם תוכני וידאו באבחנה גבוהה HD ו-4K, הוספת אמצעי בטיחות, ותדר מעבד דינמי. מעבד זה הוא הדור השלישי שמודפס בליתוגרפיה של 14 ננומטר. באינטל טוענים לשיפור של כ-25 אחוז בביצועים לעומת הדור הקודם.
באוגוסט 2017 הכריזה אינטל על הדור ה-8. קייבי לייק שבהן טוענת החברה לשיפור של עד כ-40% בביצועים לעומת הדור הקודם.
באוקטובר 2018 הכריזה אינטל על הדור ה-9. במאי 2019 הכריזה אינטל על הדור ה-10 אייס לייק לראשונה בליתוגרפיה של 10 ננומטר. במעבד זה הוספו יכולת בינה מלאכותית וכן מנוע גרפי חדש.
בספטמבר 2020 הכריזה אינטל על סדרת המעבדים מהדור ה-11, מעבדי הטייגר לייק בליתוגרפיה של 10 ננומטר.
בנובמבר 2021 הכריזה אינטל על סדרת המעבדים מהדור ה-12. מעבדי אלדר לייק הכוללים כ-60 סוגים של מעבדים. רוב הפיתוח והייצור של מעבד זה בוצע בישראל.
בספטמבר 2022 אינטל השיקה את מעבדי דור 13 שלה המכונים רפטור לייק. המעבדים בליתוגרפיה של 10 ננומטר צפויים להגיע לשוק בסוף אוקטובר. בכדי להתחרות בחברת AMD אינטל הוזילה את מחירי המעבדים שלה. מעבד הדגל הוא ה-Core i9-13900K, שלו 24 ליבות: 8 ליבות ביצועים ו-16 ליבות חיסכון, מהירות השעון המקסימלית שלו במצב boost היא 5.8 גיגה-הרץ וצריכת החשמל שלו עומדת על 125 וואט.
בתחילת יוני 2024 הכריזה אינטל על דור מעבדי לונר לייק (Lunar Lake) בליתוגרפיית 3 ננומטר, שפותחו בעיקר בישראל ושייוצרו במפעלים של חברת TSMC הטייוואנית. המעבד למחשבים ניידים כולל שבבים שונים וזיכרון מובנה שבהם הושם דגש על צריכת חשמל נמוכה ויעילות אנרגטית גבוהה (פחות ב-80% מהדור הקודם). מעבד ה-CPU ההיברידי כולל 8 ליבות שונות (4 ליבות ביצועים Lion Cove ו-4 ליבות Skymont).
לפי ההכרזה ביצועי השבב הגרפי (GPU) בעל הכינוי Xe 2 טובים פי 1.5 לעומת מעבדי הדור הקודם, וביצועי הבינה המלאכותית של ה-GPU מגיעים עד 67TOPS. אינטל שילבה שבב בינה מלאכותית NPU מדור רביעי עם ביצועים מוצהרים של 48TOPS. שינוי נוסף הוא זיכרון RAM מובנה על גבי המעבד להגברת היעילות והחיסכון בחשמל. הזיכרון יהיה בתקן LPDDR5x ובמהירות של 8,533 מגה-הרץ.
בתחום הקישוריות המעבד תומך ב-WiFi 7 במהירות של עד 5.8 Gbps ו-Bluetooth 5.4, וכולל שבב אבטחה ייעודי וטכנולוגיות מתקדמות כמו Threat Detection ו-VT-Red irect. השבב צפוי להופיע בשוק ברבעון האחרון של 2024.[16][17]
רכישות
לפני 2000
מיפוי מפעלי אינטל בעולם
בשנת 1999 רכשה אינטל את DSPC תמורת 1.6 מיליארד דולר.
2000 עד 2009
בנובמבר 2003 אינטל רכשה את הסטארט-אפ הישראלי מוביליאן, המפתח שבבים לסלולר תמורת כעשרה מיליוני דולרים[18].
בשנת 2009 אינטל רכשה את החברות Cilk ו-Rapidmind המתמחות בעיבוד מקבילי[19].
ביוני 2009 היא רכשה את חברת וינד ריבר האמריקנית למערכות משובצות מחשב תמורת סכום של 884 מיליון דולרים[20].
2010 עד 2021
בשנת 2010 הגיעה החברה לשיא של רכישות של חברות שונות:
במאי 2010 רכשה אינטל את חברת השבבים קומסיס הישראלית שלה יכולות בתחום ה-WiMAX[21].
ב-16 באוגוסט 2010 הודיעה החברה כי היא רוכשת את חטיבת הכבלים של טקסס אינסטרומנטס שפיתחה בישראל שבבי מחשב לממירים דיגיטליים[22].
ב-19 באוגוסט 2010 הודיעה חברת אינטל כי היא מתכוונת לרכוש את חברת תוכנות האבטחה מקאפי בסכום של 7.68 מיליארד דולרים[23]. בספטמבר 2016 הודיע חברת אינטל כי היא מוכרת את השליטה במקאפי לחברת ההשקעות TPG. מקאפי תהפוך בעקבות המהלך לחברה עצמאית בניהולן המשותף של TPG ואינטל[24].
בסוף אוגוסט 2010 אינטל רכשה את חטיבת החומרה לסלולר וניידים של אינפיניון הגרמנית, תמורת 1.4 מיליארד דולר[25]. ובספטמבר 2010 רכשה את חברת נאוקלאוס הישראלית שמציעה פתרונות אבטחת מידע למערכות וירטואליות בארגונים, במיליון דולר בלבד.
ביולי 2011 היא רכשה את חברת ההזנק הישראלית גרפטק (GraphTech Computers), שפיתחה שירות לשליטה מרחוק על המחשב ברשת הסלולרית, בסכום של כמה מיליוני שקלים[26].
באוקטובר 2011 רכשה אינטל את חברת ההזנק הישראלית טלמאפ לשירותי מיפוי, חיפוש וניווט בסלולר, בסכום שבין 250 ל-300 מיליון דולר[27]. אינטל סגרה את החברה לאחר פחות משנתיים[28].
בינואר 2013 החלה אינטל להפיץ את הדגם הראשון של סדרת המחשבים הקטנים שלה-Intel NUC. מאז יצאו לאור מחשבים רבים מסדרה זו לפלחי השוק השונים, והיא נחשבת מוצלחת ופופולרית יחסית.
ביוני 2015 הודיעה על רכישת אלטרה בכ-16.7 מיליארד דולר במזומן[29].
במרץ 2016 רכשה אינטל את חברת Replay הישראלית, המפתחת טכנולוגיה לצילום ולהצגה של שידורי ספורט, תמורת 175 מיליון דולר[30].
לאחר שמתחרתה חברת AMD הגישה החל משנת 2000 תלונות כנגד אינטל במספר מדינות על ניצול כוחה על מנת ללחוץ על יצרניות מחשבים להשתמש במעבדיה תוך שהיא מאיימת עליהן בטקטיקות כגון הפליה וסיבסוד, חברת אינטל נקנסה במספר מדינות.
ב-2005 ממשלת יפן אלצה את החברה להסיר תנאים מגבילים בעסקאות עם חברות מחשבים יפניות. ביוני 2008 החברה נקנסה על ידי הרשות להגבלים עסקיים בקוריאה הדרומית בסכום של 25 מיליון דולר[60].
במאי 2009 נקנסה אינטל על ידי נציבות האיחוד האירופי בסכום של 1.44 מיליארד דולר, לאחר שנמצאה אשמה על ידי גופי האיחוד בתחרות לא הוגנת כלפי מתחרותיה[61]. בנובמבר 2009 התפרסם כי חברת אינטל תפצה את חברת AMD בסכום של 1.25 מיליארד דולר בתמורה להסרת תביעותיה של החברה המפוצה, תחרות הוגנת ולהסכם צולב על פטנטים למשך 5 שנים. ההסכם שפתח דף חדש ביחסי החברות, נחתם כשבוע לאחר שהתובע הכללי של ניו יורק, אנדרו קואומו, הגיש תביעה בעניין כנגד אינטל שבה האשים בין היתר את אינטל בכך "שעסקה בפעילות לא-חוקית שיטתית בהיקף בינלאומי במקום להתחרות בהגינות" ובנקיטת "דרכי שוחד וכפיה כדי לשמר את אחיזת-החנק שלה בשוק"[62], ולאחר שרשות הסחר הפדרלית הודיעה כי היא שוקלת לפתוח בהליכים פורמליים כנגד החברה[63].
אינטל פועלת בישראל מאז נוסד הסניף הישראלי של החברה בשנת 1974 בידי דב פרוהמן, במשרד קטן בחוף שמן בחיפה. כיום יש לאינטל ישראל מרכזי פיתוח בחיפה, בירושלים, ובפתח תקווה, ומפעל ייצור בפארק התעשייה קריית גת המפתחים ומייצרים מיקרו־מעבדים ומוצרי תקשורת. חברת אינטל העסיקה בישראל כ-10,000 עובדים ב-2013. מקסין פסברג מכהנת מאז 2007 בתפקיד מנכ"לית אינטל ישראל וסגנית נשיא אינטל העולמית. בדצמבר 2016 הודיעה פסברג על פרישתה מהתפקיד. את מקומה כמנכ"ל ממלא יניב גרטי החל מינואר 2017[64].
חלק מעובדי אינטל ישראל קודמו לתפקידי הנהלה בכירים ובראשם אמיר פיינטוך שמשמש מנהל בכיר בחברת אינטל העולמית, ונחשב כיום כישראלי הבכיר ביותר בחברה, ודדי פרלמוטר, שהיה סמנכ"ל מוצרים וסגן נשיא בכיר באינטל העולמית. רוני פרידמן, כיום מנכ"ל אפל ישראל, שימש קודם לכן בתפקיד ניהולי בכיר באינטל. בשנת 2019 מספר הישראלים שמכהנים כסגני נשיא בענקית השבבים עלה ל-20 בעקבות סבב מינויים בחברה, הבכיר בהם הוא שגיא בן-משה, שכיהן כסגן נשיא תאגידי[65] עד לעזיבתו[66].
.svg){kind=logo}
.svg){kind=logo}
.svg){kind=logo}
