פרסקו מחוץ לכנסייה המתאר את שנים עשר השליחים אוחזים בדגם של הכנסייה
כנסיית שנים-עשר השליחים (ביוונית: אקליסיה אפוסטולון = Εκκλησία Αποστόλων, בערבית:كنيسه الرسل السبعه - "כנסיית שבעת השליחים") היא כנסייהיוונית-אורתודוקסית בכפר נחום שעל חופה הצפוני של הכנרת. הכנסייה הוקמה בשנת 1931 והיא שוכנת במזרחו של כפר נחום, כ-150 מטרים ממזרח לכנסיית בית פטרוס הקתולית-פרנציסקנית. במקום מנזר קטן ובו נזירים בודדים.
היישוב הראשון שידוע כי התקיים במקום, קם בשנת 749, כאשר כפר נחום המערבית נהרסה עד היסוד ברעידת אדמה. בראשית המאה ה-20 פעל במקום מנזר קטן, והפטריארך היווני של ירושלים אף נהג לשהות בו בימי החורף. הכנסייה נבנתה בין השנים 1927 -1931, אך בעקבות מלחמת העצמאות נותרה בשטח מפורז בין ישראל לסוריה, ובמקום התגוררה משפחה דרוזית שהפכה את הכנסייה לרפת. ב-1969 הגיע נזיר יווני למקום והחל בשיפוצו יחד עם אימו. מאז חודש האתר באופן קבוע, ובשנים האחרונות החל נוהג בו מנהג טבילה במי הכנרת בחג ההתגלות האורתודוקסי החל ב-18 בינואר (אירוע זהה נערך בנהר הירדן בקאסר אל יהוד).
הכנסייה הקטנה נושאת 12 כיפות אדומות, וקבועים בה חלונות צבעוניים המכתיבים את איכות האור בחלל המבנה. בפנים המבנה איקונוסטזיס משיש אדום, וכמעט כל קירותיה מקושטים בציורי קיר עשירים. לשם הציורים האלו הובאו ציירים-אמנים מיוון, והעבודה מתבצעת באתר עצמו או ביוון על גבי בד קנבס, שמובא לאחר מכן לכפר נחום ומודבק על הקירות. בגג הכנסייה שתי כיפות גדולות - באחת נראה ישוע המלך וסביבו נביאיהברית הישנה אשר לפי המסורת צפו את בואו, ובכיפה השנייה נראה ישוע כאיש מבוגר עטור זקן, וסביבו הקדושים שקדמו למשה. נושאים נוספים המתוארים בכנסייה הם המדונה והילד, צליבת ישוע, קומו לתחייה ויום הדין האחרון.
