יוהאן כריסטוף באך (13)[1] (בגרמנית: Johann Christoph Bach; 6 בדצמבר 1642 – 31 במרץ 1703) היה מלחין ועוגבן גרמני בן תקופת הבארוק, ואחד מבני משפחת המוזיקאים הנודעת באך. הוא היה בן דוד שני של המלחין יוהאן סבסטיאן באך וכמו כן אחיו של המוזיקאי יוהאן מיכאל באך (14), ודודה של אשתו הראשונה של יוהאן סבסטיאן מריה ברברה באך.
יוהאן כריסטוף באך נולד בארנשטאדט וקיבל חינוך מוזיקלי מאביו, היינריך באך (6). בשנת 1663 מונה כעוגבן בתזמורת (“קפלה") טירת ארנשטאדט. שנתים מאוחר יותר התמנה למשרת עוגבן העיר בכנסית סנט גאורג באייזנך. במקביל התמנה לצ'מבליסט ועוגבן בקפלת החצר של דוכס אייזנך. הוא החזיק בשתי המשרות עד מותו.
מעט ידוע על עבודתו בתזמורת החצר. רוב זמנו היה עמיתו של בן דודו החצוצרן יוהאן אמברוסיוס באך (11). סביר מאוד שיוהאן סבסטיאן הצעיר קיבל את רשמיו הראשונים מנגינה בעוגב מדודו זה. בתזמורת זו פעלו באותה תקופה כמה מחשובי המוזיקאים בגרמניה באותה עת. במשך מספר שנים ניהל את התזמורת הקפלמייסטר דניאל אברלין, שהיה גם חותנו של המלחין גאורג פיליפ טלמן (שאף ניצח על התזמורת לפרקים). במשך תקופה קצרה ניגן בתזמורת גם המלחין יוהאן פכלבל.
בעוד תפקיד החצר שלו היה רם דרג ויציב, תפקידו העירוני היה רצוף מריבות בינו ובין מועצת העיר, על ענייני כספים וסרוב המועצה לספק לו מקום מגורים. (ובסופו של דבר חצר הדוכס היא שדאגה לו בכך). הוא גם נאבק שנים במועצת העיר על שיקום העוגב של כנסית סנט גאורג. רק ב- 1696 הוא הצליח לשכנע את מועצת העיר בצורך זה, אך לא זכה לראות את התוצאה (המרהיבה), שהושלמה בשנת -1707. על אף הצלחתו כמוזיקאי, סבל יוהאן כריסטוף מקשיים כלכליים רבים, והותיר אחרי מותו חובות רבים.
ליוהאן כריסטוף באך היו שמונה צאצאים. ארבעה מהם היו מוזיקאים מקצועיים.
בתוך משפחת באך זכה יוהאן כריסטוף להערכה רבה כמלחין. בדברים לזכרו של יוהאן סבסטיאן באך, שנכתבו בשנת 1754, מוזכרת כתיבתו לשבח. כן מוזכר שבעוגב ועל המקלדת מעולם לא ניגן בפחות מחמישה קולות נפרדים. יוהאן סבסטיאן ביצע כמה מן המוטטים והקונצ'רטי הווקאליים שלו בלייפציג, ואף הוסיף כוראל משלו למוטט של דודו. על אף שהיה בעיקר עוגבן וצ'מבליסט, נותרו מעט יצירות משלו למקלדת. אך אלו ששרדו מוכיחות כי היה מלחין מוכשר, בעל סגנון דומה לזה של פכלבל.
במשך שנים רבות יוחסו כמה מיצירותיו לקרוב משפחתו המפורסם יוהאן סבסטיאן באך. המפורסמת בהן היא הקנטטה Meine Freundin, du bist schön (מה יפה את, רעייתי), המבוססת על שיר השירים.
בשנת 1949 פרסם המוזיקולוג הגרמני מרטין פישר אוסף של 44 פרלודים וכוראלים שלו, על בסיס שני עותקים של כתב יד שנשמרו בספריה של בית הספר הגבוה למוזיקה בברלין. בסך הכל שרדו מעט מיצירותיו, מה שמקשה מאוד על קביעת כרונולוגיה שלהן, או על מעקב אחר התפתחות סגנונו המוזיקלי.