טלמן למד לשיר מגיל 10 ולמד בעצמו לנגן ולהלחין. כבר בגיל 12 חיבר את האופרה "סיגיסמונדוס". הוא קיבל חינוך דתי-לותרני בזלרפלד ובהילדסהיים וסיים את לימודיו בהצטיינות יתרה.
בשנת 1705 עזב טלמן את לייפציג ועבר לשירות הרוזן ארדמן השני מפרומינץ שבמחוז סוראו (היום ז'ארי, פולין), בתפקיד זה נחשף למוזיקה מוראווית ופולנית-עממית, אשר הרשימה אותו עמוקות. ב-1707 עבר טלמן לחצר הדוכס יוהאן וילהלם מאייזנאך, שם הקים קבוצת נגנים, שזכתה להצלחה רבה. טלמן התחתן ב-1709, אך אשתו נפטרה זמן קצר לאחר חתונתם. בשנת 1712 מאס טלמן בחיי החצר עתירי הגינונים ועבר לפרנקפורט, שם קיבל משרה אזרחית של מנהל מוזיקלי מטעם העירייה. הוא התחתן בשנית בגיל 34 עם מריה קתרינה טקסטור בת ה-16, שילדה לו 9 ילדים.
בשנת 1721 עבר טלמן להמבורג. שם נכנס לפרק הפורה ביותר בחייו. הוא כתב מאות יצירות בתקופה של שנים ספורות, ניהל את בית האופרה של העיר והקים עוד קבוצת נגנים מצליחה, שהופיעה פעמיים בשבוע לפני הקהל הרחב. הוא פרסם שירים ופואמות וכמו כן חיבורים תאורטיים בנושאים הקשורים לתאוריית המוזיקה.
טלמן האריך ימים ונשאר עד אחרון ימיו בהמבורג, למעט מסע של כשנה לפריז בשנת 1737. הוא השפיע רבות על עיצוב האסתטיקה המוזיקלית של תקופת הבארוק בגרמניה. יצירותיו הרבות והמורכבות הביאו לשיאן את הצורות המוזיקליות שהיו נהוגות בתקופת הבארוק והניחו את אבני היסוד לסגנונות המאוחרים יותר.
לפי ספר השיאים של גינס, טלמן הוא המלחין הפורה ביותר בתחום המוזיקה הקלאסית.
מוזיקת סעודה (אוסף שלישי): "מוזיקת סעודה" הוא קובץ ובו שלושה אוספים. כל אוסף כולל סוויטה תזמורתית, לפחות קונצ'רטו אחד, טריו סונאטה וסונאטת סולו אחת או שתיים. האוסף השלישי מכיל שש יצירות כאלו, כולן לכלי נשיפה-(חלילים, אבובים, קרנות), מיתרים וצ'מבלו. הסוויטה הפותחת והקונצ'רטו לשתי קרנות ומיתרים הם הקטעים היפים ביותר באוסף זה, אך סך כל האוסף הוא דוגמה אופיינית לסגנונו האישי, הידידותי וחסר המאמץ של טלמן.
יצירות נוספות מסוג זה הן אוברטורה של עמים עתיקים ומודרניים (סוויטה תזמורתית); טריו סונטה בפה מז'ור (מתוך Esercizii musici לחלילית, ויולה דה גמבה וקונטינואו).
.svg){kind=logo}
