יהדות מקסיקו

בול מקסיקני מ-2005: "100 שנה לנוכחות היהודית במקסיקו"

יהדות מקסיקו היא הקהילה היהודית השלישית בגודלה באמריקה הלטינית (אחרי יהדות ארגנטינה ויהדות ברזיל), ותחילתה במאה ה-16 באזור מדינת מקסיקו של היום.

היסטוריה

היהודים הראשונים הגיעו למקסיקו מספרד יחד עם הקונקיסטאדור הרנן קורטס ב-1519, ויהודים נוספים המשיכו להגר למלכות המשנה של ספרד החדשה במאה ה-16 כאנוסים. עוד לפני יסוד האינקוויזיציה בספרד החדשה נרדפו בה האנוסים, כמו למשל שניים מקבוצת קורטס (ארננדו אלונסו וגונסאלס דה מורלס) שנאשמו כתומכי היהדות ("Judaizantes") ונשרפו חיים באוטו דה פה ב-1528. האינקוויזיציה, שנוסדה ב-4 בנובמבר 1571, רדפה את האנוסים עד לביטולה עם הכרזת עצמאותה של מקסיקו ב-1821. אחרי מלחמת העצמאות קבעה הממשלה החדשה את הנצרות הקתולית כדת הרשמית והיחידה של המדינה.

לאחר 300 שנות רדיפות ומגבלות, במחצית המאה ה-19 היו רוב תושבי מקסיקו שמוצאם אנוסי בשלבים מתקדמים של התבוללות, כאשר מעטים מהם ממשיכים לקיים מנהגים יהודיים מסוימים כגון הדלקת נרות בערב שבת, מנוחה בשבת, תפילה לאל והימנעות מאכילת חזיר. בשנים 1825–1860 הגיעו למקסיקו, במספרים קטנים, יהודים מגרמניה ומארצות ממזרח אירופה. ב-4 בדצמבר 1860 חתם נשיא המדינה הליברלי בניטו חוארס על חוק "חופש הדת", ולראשונה היו כל הדתות לחוקיות במדינה. רק שנה אחת לאחר מכן שכרו היהודים מאירופה לראשונה אולם במקסיקו סיטי לתפילה ציבורית לימים הנוראים.

בין השנים 1864 ו-1867 שלטה צרפת במקסיקו, ובתקופה זו היגרו למקסיקו יהודים מצרפת, בלגיה ואוסטריה.

בשנת 1880 נסע ברוך בוֹניפַסיוֹ לאַוּרֶאַנוֹ נאוֹיַר ברחבי מקסיקו והזמין את כל צאצאי האנוסים להתארגן כקהילה. הוא הצליח במטרתו, וב-1920 נוסדה "קהילת קהל קדוש בני אלוהים" בעיירה ונטה פרייטה במדינת אידלגו וכן בעיר הבירה מקסיקו סיטי. כיום הם ידועים כ"יהודים אינדיאנים", אף שהרבנות אינה מכירה בהם כיהודים מסיבות הלכתיות. חלקם בחרו להתגייר מרצונם^[1].

במחצית השנייה של המאה ה-19 סבלה מקסיקו מחוסר יציבות פוליטית, ביטחונית וכלכלית, ולכן לא הייתה יעד אטרקטיבי להגירת יהודים. שלטונו של הדיקטטור פורפיריו דיאס ברבע האחרון של המאה ה-19 הביא יציבות למדינה, ורק אז החלו יהודי העולם להתייחס לרעיון של התיישבות במקסיקו. דיאס גם הזמין בנקאים יהודים מאירופה לבחון אפשרויות כלכליות במקסיקו. ב-1899 החלו להגיע יהודים סורים ראשונים להתיישב במקסיקו, וכעבור שנים אחדות, בשנת 1909, הגיע גל גדול ומשמעותי של יהודים מהעיר חלב שהקימו קהילה במקסיקו סיטי.

בתחילת המאה ה-20 החלה האימפריה העות'מאנית לדעוך, וכתוצאה היגרו יהודים מטורקיה למקסיקו בין השנים 1911–1913. בתקופה זו החלו גם יהודים רבים ממזרח אירופה ומרכזה להגיע למקסיקו, ובכך הגדילו בהרבה את החלק האשכנזי של הקהילה שהייתה עד אותה עת ספרדית כמעט לגמרי.

הארגון הקהילתי הראשון, "התאחדות הר סיני" (Sociedad de Beneficiencia Monte Sinai), נוסד ב-1908 על ידי עשרים יהודים מכל רקע. לאחר מלחמת העולם הראשונה הוקמו הקהילות הראשונות במדינה, כולן במקסיקו סיטי. הן נוסדו כמוסדות נפרדים (אשכנזי/ספרדי), וכיום הן ממשיכות בחלוקה זו.

בשנת 1927 נוסד בית הספר היהודי הראשון, ובאותה שנה פורסם העיתון הראשון ביידיש ("מעקסיקאנער אידישן לעבן"). ב-1928 נוסד בית הקברות האשכנזי הראשון.

אחרי מלחמת העולם השנייה הגיעו למקסיקו פליטים יהודים מאירופה. גלי ההגירה הגדילו את מספר היהודים במדינה. מכ-1,000 יהודים במקסיקו בשנת 1900 (מפקד תושבים ממשלתי מציין רק 134 יהודים), היו בשנת 1930 כ-20,000 יהודים וב-1970 כ-30,000.

מאז הקמת מדינת ישראל, עלו אליה כ-5,000 יהודים מקסיקנים.

יהדות מקסיקו כיום

כיום יש במקסיקו כ-50,000 יהודים, רובם מתרכזים בעיר הבירה מקסיקו סיטי וכן ישנן קהילות בפואבלה וקוארנבקה (כ-300 משפחות), גוודלחרה (כ-200 משפחות), מונטריי (כ-200 משפחות), טיחואנה (כ-60 משפחות), קנקון (כ-40 משפחות), קוזומל (כ-40 משפחות), פלאיה דל כרמן (כ-20 משפחות) ואיסלה מוחארס (כ-15 משפחות).

הקהילה במקסיקו מאורגנת מאוד, אך הספרדים והאשכנזים נפרדים לגמרי: לכל קהילה בתי כנסת ובתי ספר משלה. אף על פי כן, קיימים מוסדות משותפים לשתי הקהילות, כגון מרכז הספורט "סה דה אי" (CDI - Centro Deportivo Israelita) שנוסד ב-1950 ונחשב כיום למוסד הספורטיבי-חברתי הגדול ביותר בקרב יהדות התפוצות. גם הספרדים מחולקים לשלוש קהילות: יהודי טורקיה, יוצאי דמשק, וצאצאי יהודי ארם צובא. מאז 1942 פועל ה"וועד המרכזי של הקהילה היהודי של מקסיקו" (Comité Central de la Comunidad Judía de México) כנציגן הרשמי של שתי הקהילות מול השלטונות, והוא עוסק גם בעניינים הנוגעים בביטחון היהודים.

במקסיקו סיטי יש כיום למעלה מ-20 בתי כנסת, כולם אורתודוקסים למעט שניים קונסרבטיבים. אוכל כשר זמין לקנייה במקסיקו סיטי, וישנן גם כמה מסעדות כשרות. ישנן שלוש ישיבות וכמה "כוללים" ללימוד תורה בערבים למבוגרים.

במקסיקו סיטי 15 בתי ספר יהודים, שבהם לומדים כ-85% מילדי הקהילה. כמו כן פועלות כ-10 תנועות נוער יהודיות, מרביתן בגישה ציונית. קיימת גם ה"אוניברסיטה אבראיקה" להכשרת מורים יהודים. כעשרה כתבי עת יהודיים יוצאים לאור באופן קבוע.

משנת 1949 קיים בית זקנים "א.ש.ל." בעיר קוארנבקה.

ב-1975 הצביעה מקסיקו בעד החלטה 3379 של העצרת הכללית של האו"ם שקבעה כי "ציונות היא צורה של גזענות ואפליה גזעית". ב-1976 ביקר במקסיקו שר החוץ של ישראל, יגאל אלון, ובמפגשים עמו הקפידו מנהיגי הקהילה היהודית לענוד את הכיתוב "We are Zionists" ("אנחנו ציונים")^[2].

האנטישמיות במקסיקו כיום קיימת במינון נמוך יחסית. בחגיגות הפסחא בכמה עיירות, במסיבות צליבה חיים, עוד אפשר לשמוע קריאות של "מוות ל'חודַס'!", "מוות ליהודים!", והממשלה רואה את התופעה כמנהג ותיק וחסר משמעות מעשית. בעיר הבירה של מקסיקו גברו בשנים האחרונות תקריות אנטישמיות על רקע המצב הכלכלי הרע במקסיקו והמצב הפוליטי במזרח התיכון.

מבחינת נישואי תערובת, קהילת מקסיקו נחשבת כאחת מהקהילות ה"חזקות" ביותר בעולם (יחד עם דרום אפריקה, אוסטרליה, וקנדה) עם פחות מ-3% התבוללות (להשוואה: רוסיה - 80%, ארצות הברית - 50%).

יהודים מקסיקנים בולטים

• יעקב אביגדור (1896–1967), רב וסופר יליד פולין, כיהן שנים רבות כרב הקהילה.
• ארנולד בלקין (1930 - 1992), צייר יליד קנדה, (היגר למקסיקו כשהוא בן 18).
• אילנה ברגר (נולדה ב-1965), אלופת ישראל לשעבר בטניס (עלתה לישראל ב-1977).
• הרב אברהם מרדכי הרשברג, הרב הראשי למקסיקו.
• אריה דולצ'ין (1913–1989) שר בלי תיק בממשלת ישראל 1969-1970 ויו"ר הסוכנות היהודית 1978-1986, יליד מינסק (היגר למקסיקו כשהוא בן 13, ועלה לישראל ב-1956).
• כקובו זבלודובסקי (2015-1928) עיתונאי ושדרן, יליד מקסיקו.
• עמנואל לובצקי (נולד ב-1964) צלם קולנוע, יליד מקסיקו.
• מרקוס מושינסקי (1921–2009) פיזיקאי יליד אוקראינה, היגר למקסיקו כשהוא בן 3.
• טוביה מייזל (1897–1985), מחנך יידיש, מייסד בתי ספר, מייסד הפסטיבל הבינלאומי למוזיקת יידיש (1961) ומייסד המוזאון היהודי במקסיקו, יליד רוסיה (היגר למקסיקו כשהוא בן 29).
• משה סבא (1963–2010) איש עסקים ונדבן, יליד מקסיקו.
• אליאס סוראסקי (1899–1986) איש עסקים ונדבן, יליד ביאליסטוק (היגר למקסיקו כשהוא בן 17).
• אילן סטבנס (נולד ב-1961) סופר יליד מקסיקו.
• שמשון פלדמן (1909–1993) ראש הקהילה, יליד אוקראינה (היגר למקסיקו כשהוא בן 15).
• הצייר הנודע דייגו ריברה נהג לומר שהוא מצאצאי יהודים, וב-1935 כתב: "היהדות שלי היא האלמנט העיקר בחיי והמנוע לכל עבודתי". אשתו הציירת פרידה קאלו קאלו טענה כי אביה ממוצא יהודי-גרמני שהיגר למקסיקו, אך אין עדות לכך.
• קלאודיה שיינבאום (נולדה ב-1962) ראש העיר של מקסיקו סיטי לשעבר, ונשיאת מקסיקו מאוקטובר 2024.

ראו גם

• יחסי ישראל–מקסיקו

לקריאה נוספת

• Krause Corinne. The Jews in Mexico. University of Pittsburgh, 1970
• Liebman S. B. Hernando Alonzo. The First Jew in the North American Continent. Journal of Inter American Studies, V, April 1963
• Fechas Importantes en la Historia de los Judíos en México. Publicaciones Tribuna Israelita de México. México, 1999.

קישורים חיצוניים

• "מֶעקְסִיקָא", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ו, עמודים 269–270, באתר היברובוקס
• צאצאי האנוסים במקסיקו באתר בית התפוצות
• יהודי מקסיקו, תערוכה וירטואלית באתר בית התפוצות
• אנטישמיות במקסיקו מ-1997 באתר אוניברסיטת תל אביב
• חבד באתר הנופש פלאיה דל כרמן (אורכב 02.02.2011 בארכיון Wayback Machine)
• שריפת בית-כנסת ב-מכסיקה, דואר היום, 7 ביולי 1931

הערות שוליים

1. קרול קוק, ונטה פרייטה, מקסיקו, מהפונדק השחור לכיפה השחורה, באתר הארץ, 20 בפברואר 2002
2. אודי מנור, יגאל אלון – ביוגרפיה פוליטית, עמ' 368–369.