על פי הערכה של פורבס ישראל, בשנת 2013 עמד שווי הונו ונכסיו של שמיר על כ-65 מיליון ש"ח[1].
ביוגרפיה
יאיר שמיר נולד לשולמית ויצחק שמיר, מראשי לח"י ולימים ראש ממשלת ישראל. הוא נקרא על שם מנהיג לח"י אברהם שטרן שכינויו המחתרתי היה "יאיר". נולד ברמת גן וגדל בתל אביב. כשהיה בן שנה נתפס אביו בידי הבריטים והוגלה לאריתריאה. כשהיה בן שנתיים נאסרה אמו, אף היא פעילת לח"י. רק עם קום המדינה במאי 1948 התאחד יאיר עם הוריו. בנעוריו שימש, בין היתר, כמדריך בשבט צופי דיזנגוף.
שמיר כיהן כמנכ"ל וסגן נשיא חברת סאיטקס (1994-1988), תקופה בה צמחה החברה על ידי רכישות של חברות בתחום הדפוס[3], כמנכ"ל חברת עלית (1995-1994), כמשנה לנשיא קרן אתגר, קרן הון סיכון ישראלית (1995–1997), כנשיא ומנכ"ל חברת ההייטק ויקון טלקומוניקציה (1997–2002)[4], כיו"ר ושותף בקטליסט - קרן הון סיכון (משנת 1999)[5], כיו"ר שמיר תעשיות אופטיקה בע"מ, יו"ר קומפי, וכחבר במועצות מנהלים של חברות היי-טק כמו מרקורי, אורכית ודי.אס.פי. גרופ[6]. ב-2008 הואשם שמיר על ידי הוועדה לניירות ערך ולבורסות (ארצות הברית) (ה-SEC) בשורה של עבירות בניירות ערך[7]. על פי כתב התביעה, בעת שכיהן שמיר כדירקטור וכחבר ועדת התגמולים במרקורי, אישרו שמיר וחברי ועדת התגמולים תיארוך מחדש (בקדייטינג) של אופציות למנהלים, שכתוצאה ממנו זכו עובדי החברה בהכנסות של מיליוני דולרים[8]. גם שמיר עצמו מכר באותה עת, מספר פעמים, מנייות ברווח ניכר[9]. שמיר שילם קנס של מאה אלף דולר כפשרה עם ה-SEC[10][11].
בין השנים 2004–2005 כיהן כיו"ר דירקטוריון חברת אל על, ובשנים 2005 עד 2011 כיהן כיו"ר התעשייה האווירית לישראל כיו"ר פעיל ללא שכר[12]. במהלך חודשי עבודתו הראשונים בתפקיד החליף 13 מ-19 המנהלים של המפעלים והחטיבות. בתקופתו כיו"ר התעשייה האווירית לישראל פרשו מהחברה למעלה מ-2,000 עובדים, בהסכמת ועד העובדים בחברה. עם כניסתו לתפקיד עמד הרווח הנקי על שני מיליון דולר וב-2010 היה הרווח הנקי 94 מיליון דולר. במהלך כהונתו של שמיר הונפקואיגרות החוב של החברה ב-1.4 מיליארד ש"ח. במהלך התקופה חדרה החברה לשוק הרוסי, ביססה מעמד מוביל בתחום המל"טים ושיגרה לחלל ארבעה לוויינים. בריאיון עיתונאי[13] אמר שמיר כי הוא תומך במיזוג של כל התעשיות הביטחוניות הממשלתיות לחברה אחת: "היה נכון למזג את החברות הביטחוניות הממשלתיות (התעשייה האווירית לישראל, רפאל - מערכות לחימה מתקדמות והתעשייה הצבאית), אבל אין מי שיעשה את זה. צריכות להיות שתי חברות ביטחוניות, ממשלתית ופרטית. אחר כך אפשר להפריט בפעם אחת את החברה הממשלתית הגדולה".
בשנת 2018, ביקש הנאמן להסדר החוב בחברת ציוד התקשורת "אורכית" שקרסה, בה כיהן שמיר כדירקטור, לחייב את הבעלים ונושאי המשרה לשעבר באחריות אישית לחובות החברה בהיקף של כחצי מיליארד שקל[15].
קריירה פוליטית וציבורית
בינואר 2012 נבחר ליו"ר החברה הלאומית לדרכים וכיהן בתפקיד כשנה, ב-40% משרה, עד לכניסתו לפוליטיקה. גם במקביל למילוי תפקיד זה המשיך שמיר בניהול עסקיו הפרטיים.
מתגורר בסביון. נשוי לאלה ואב לשלושה. בנו הבכור נפטר בשנת 2016[24].
עמדותיו
שמיר נודע כממשיך דרכו הפוליטית של אביו שדגל באידאולוגיה של ארץ ישראל השלמה, ושלל מכל וכל משא ומתן על מסירת שטחים. ב-3 בינואר2013 אמר שמיר כי הוא מתנגד לנישואים חד-מיניים בישראל; "אין לזה מקום", הוא הסביר את עמדתו, אך סירב להרחיב בנושא[25]. ב-4 בינואר 2013 אמר שמיר כי אם יורשע אביגדור ליברמן בפרשת השגריר בבלארוס, יהיה עליו לפרוש מהחיים הפוליטיים גם אם לא יוטל עליו קלון. עוד אמר שמיר, בהתייחסו לראש הממשלה בנימין נתניהו, כי "נתניהו מזגזג כי הוא רוצה למצוא חן בעיני הבוחרים שלו". מאוחר יותר באותו היום פרסם שמיר הבהרה בה אמר כי הוא "מצטער שדבריי לא הובנו כהלכה. אני מכבד את ראש הממשלה וכפי שאמרתי מדובר באדם מוכשר ומבריק"[26]. כאשר נשאל שמיר בראיון האם האיום האיראני הוא איום קיומי לדעתו, השיב: "זה עלול להיות גם קיומי. למרות שאני חושב שמנסים לצייר אותם כבלתי שפויים, אבל אם אתה מסתכל על ההיסטוריה של איראן, היא של עם די שפוי". בהתייחסו להחלטה על ביטול פרויקט הלביא אמר שמיר: "אני כבר התבטאתי בעבר, שסגירת פרויקט הלביא היא בכייה לדורות. כי פתאום יש נושא אחד שבו אנחנו לא עצמאיים, וזה מטוסי הקרב. עם הלביא יכולנו להיות"[27].
.jpg)
