חינוך מעורב מגדרית

"חינוך מעורב", ציור של צ'ארלס אלן וינטר, 1915

חינוך מעורב מגדרית מקובל במערכות חינוך רבות. העירוב מאפשר פעילויות משותפות בכיתות ובתחומי בית הספר. גישה זו התפתחה החל מאמצע המאה העשרים. הגישה ההפוכה היא חינוך נפרד מגדרית. לכל אחת מהגישות החינוכיות הללו יש יתרונות וחסרונות.

המוסד החינוכי הוותיק ביותר לחינוך מעורב הוא בית הספר Dollar Academy בסקוטלנד, שמערב בנים ובנות מאז שנוסד בשנת 1818. בית הספר פעיל עד ימינו, ולומדים בו כ-1,250 תלמידים.

במוסדות רבים להשכלה גבוהה הייתה נהוגה הפרדה מגדרית, אך עד סוף המאה העשרים רובם הגדול הפכו למעורבים. המוסד להשכלה גבוהה ששילב לראשונה בנים ובנות היה אוברלין קולג' באוהיו, ארצות הברית. הוא נפתח ב-3 בדצמבר 1833, עם 44 סטודנטים, מהם 29 גברים ו-15 נשים.

כיום הנורמה היא שבנים ובנות לומדים יחדיו, אם כי עדיין השיעורים במקצועות מסוימים נפרדים, בעיקר כאלה שבהם קיימים הבדלים מגדריים בולטים בהישגים הלימודיים או בתחומי העניין, למשל ספורט וחינוך מיני.

עם זאת, נראה כי השאיפה ליצור שוויון הזדמנויות לשני המינים באמצעות חינוך מעורב לא הושגה. בחירת המקצועות של בנים ובנות לאחר סיום הלימודים עדיין משקפת את התפקידים המגדריים המסורתיים בחברה.

היסטוריה

בית הספר הכפרי ב-1848, צויר בשנת 1896 על ידי הצייר הגרמני אלברט אנקר

בתרבויות המוקדמות מעמד האישה היה נמוך מאוד, במשך דורות רבים. בסין העתיקה וביוון העתיקה רק גברים זכו לחינוך. ברומא העתיקה רק חלק מהנשים זכו ללמוד, אך במסגרת לימודית נפרדת מהגברים. מגמה זו נמשכה בבתי ספר נוצריים באירופה בעת העתיקה ובימי הביניים, בהם נשמרה ההפרדה המגדרית.

נושא החינוך קיבל חשיבות עליונה בעקבות ועידת טרנטו, במאה ה-16, בה הוחלט ללמד ילדים לקרוא את כתבי הקודש. החלטה זו הביאה לפתיחת בתי ספר פרטיים רבים בצפון אנגליה, סקוטלנד וניו אינגלנד, בהם הלימודים היו מעורבים. גם במושבות הקווייקרים באנגליה ובארצות הברית היו נהוגים לימודי דת מעורבים לילדים.

לאחר המהפכה האמריקאית נפתחו בתי ספר יסודיים רבים, וברובם היה חינוך מעורב. בתי הספר התיכוניים עברו בהדרגה גם הם לחינוך מעורב, אם כי במוסדות להשכלה גבוהה עדיין היו מקובלים לימודים נפרדים. בשנת 1900 רוב בתי הספר התיכוניים הציבוריים בארצות הברית שילבו בנים ובנות. באותה תקופה העדר ההפרדה הפך לנורמה שאומצה במדינות רבות בעולם, בהן בריטניה, גרמניה, אוסטרליה וברית המועצות.

ברפובליקה הסינית עבר חוק בשנת 1919 שאיפשר קליטת נשים לכל המוסדות להשכלה גבוהה. אחת הסטודנטיות הראשונות שנקלטו הייתה הפיזיקאית טשין-שיונג וו.

הסורבון בפריז החל לקלוט נשים כבר בשנת 1860. עירוב הבנים והבנות במוסדות החינוך הפך לחוק מחייב בצרפת בשנת 1957 לבתי ספר יסודיים, וב-1975 לכל האוניברסיטאות.

באנגליה היה נהוג חינוך נפרד במשך שנים רבות, אם כי בסקוטלנד ובוויילס היה נהוג חינוך מעורב. במהלך המאה ה-20 הפך החינוך המעורב לנורמה במערכת החינוך הבריטית, ומספר בתי הספר היסודיים הנפרדים ירד מ-2,500 בשנת 1966 ל-400 בשנת 2006^[1] ול-200 כיום.^[2] תהליך דומה קרה גם במוסדות להשכלה גבוהה. כיום נותר רק מספר קטן של מכללות לבנים או לבנות בלבד, בהן איטון קולג' ובית הספר הארו, שנחשבים ליוקרתיים.

עירוב בין בנים לבנות בחינוך בגרמניה

בגרמניה בוטל החינוך הנפרד במוסדות החינוך באופן הדרגתי, בעקבות השינויים החברתיים, החל משנת 1945 ועד לסוף שנות השישים. כיום נותרו בגרמניה בתי ספר נפרדים מעטים.

תהליכים דומים התרחשו במרבית מדינות אירופה ובארצות הברית.

במאה ה-19

עירוב בנים ובנות בחינוך היה נהוג לפחות מהמאה ה-19. באזורים עירוניים ובאחוזות האצולה היה מקובל חינוך נפרד, אך בבתי ספר כפריים היה בדרך כלל רק מורה אחד, לכן נהגו ללמד בנים ובנות ביחד. מנהג זה נראה בבירור בציורים מאותה תקופה. לעיתים הבנים ישבו בשורות הקדמיות והבנות בשורות האחוריות והצדדיות.

ההשכלה התיכונית והגבוהה יועדה לבנים בלבד. בנות נשלחו לבית ספר לבנות, בו למדו בעיקר מלאכת יד, כלכלת בית ולימודי דת. לעיתים לימדו בנות נושאים במדעי הטבע, מתמטיקה ולטינית, אבל לרוב מקצועות אלו נחשבו קשים מדי עבור בנות. בנוסף, הייתה דעה נפוצה לפיה נשים שלומדות יותר מדי עלולות ללקות בעקרות, וחשיבה מדעית עלולה לפגוע בתפקוד האישה כרעייה ואם. בגלל סיבות אלו, נשים שהשלימו את לימודי התיכון לא שקלו כלל לימודי השכלה גבוהה.

במאה ה-20

לקראת סוף המאה ה-19 החלה התנועה הפמיניסטית להיות פופולרית, וקמו ארגוני נשים שביקשו לשלב בנות במוסדות להשכלה גבוהה. בתחילת המאה העשרים חלק מבתי הספר התיכוניים לבנים החלו לקלוט גם בנות. התהליך הואט בתקופת מלחמת העולם הראשונה והשנייה, אך התחדש ביתר שאת בשנת 1945. בשנת 1948 נחקק חוק עירוני בברלין המחייב חינוך מעורב במוסדות החינוך, פרט למספר מקרים חריגים, כגון שיעורי ספורט. כיתות מעורבות הפכו לנורמה בשנות החמישים במערב ברלין, המבורג, ברמן והסן, ואחריהן בשאר אזורי גרמניה. האזורים השמרנים ביותר החלו לשלב בנים ובנות בחינוך מעט מאוחר יותר: באדן-וירטמברג החלה את חוק החינוך המעורב בשנת 1966, ובאוסטריה נחקק חוק דומה בשנת 1975.

השפעות חינוך מעורב

ראו גם – חינוך נפרד מגדרית#השפעות חינוך נפרד

בית ספר תיכון מעורב במאלי

במשך שנים התלבטו אנשי חינוך וחוקרים בנוגע ליתרונות והחסרונות של חינוך מעורב. הסיבה העיקרית שבגינה הפכו רוב בתי הספר למעורבים היא התפיסה לפיה מערכת חינוך מעורבת מאפשרת לגברים ונשים להיות מוכנים יותר למצבים בהם יהיו לאחר סיום הלימודים, כמו מקומות עבודה או לימודים באוניברסיטה, ומהווה יתרון חברתי.

מספר מחקרים שנעשו בתחילת שנות האלפיים מצאו יתרון קל לחינוך חד-מגדרי. על פי מחקר משנת 2006, לתלמידים אלו יש התנהגות טובה יותר, הישגים לימודיים גבוהים יותר, שאיפות לקריירה (בוגרות בתי ספר לבנות נטו להחליט לעיתים קרובות יותר להמשיך בלימודים בתחומים שנשלטו על ידי גברים) ופער של כ-15% ברמת ההכנסה בשלב התעסוקה. עם זאת, התוצאות לא היו אחידות.^[3] מחקר נוסף שנעשה בשנת 2007 (פורסם בשנת 2009) בדק אצל 260 תלמידים ממערכות חינוך שונות את הנטייה לקחת סיכון במספר משחקים. על פי עורכי המחקר, קיים קשר בין לקיחת סיכונים לבין תפקידים בכירים בתעסוקה והכנסה גבוהה. המחקר מצא כי בנות שלמדו בחינוך מופרד נטו יותר לקחת סיכונים מבנות בחינוך מעורב, אך לא מצא הבדלים משמעותיים בין קבוצות הבנים.^[4]

מחקר משנת 2009 מצא כי גברים שלמדו בחינוך נפרד עלולים להרגיש פחות מוכנים להתמודדות עם מצבים במקומות עבודה, ולחוש עצבנות או אי-נוחות. לדברי החוקרים, לימודים ללא נוכחות של המין השני יוצרים סביבה לא-מציאותית שלא קיימת בעולם האמיתי. המחקר נעשה על 17,000 בנים ילידי 1958 שלמדו בבתי ספר לבנים בלבד. על פי ממצאי המחקר, בנים שלמדו בבתי ספר נפרדים הם בעלי יכולת נמוכה יותר ליצור קשר משמעותי עם בנות. בנים אלה נוטים יותר, בהגיעם לגיל ארבעים, להתגרש או להיפרד מבנות זוגם, יחסית לאלה שלמדו בבתי ספר מעורבים. כמו כן הם נוטים יותר להיות במצוקה נפשית או בדיכאון.^[5]

מחקר מ-2014 סקר מחקרים רבים שבחנו חינוך נפרד מול חינוך מעורב. המחקר בדק את ההישגים הלימודיים ואת ההשפעות החברתיות בתקופת הלימודים ואחריה. מסקנת המחקר היא שאין יתרון משמעותי לשיטה זו או אחרת. המחקר מספק נתונים על מספר בתי הספר וכמות התלמידים באוסטרליה ובבריטניה, ומזהה מגמה ברורה לכיוון החינוך המעורב: נפתחים הרבה יותר בתי ספר מעורבים מאשר חד-מיניים, ובתי ספר נפרדים הופכים בהדרגה למעורבים.^[6]

מחקר משנת 2017 בדק ממצאים של מחקרים קודמים אודות ההשפעה החיובית של חינוך נפרד, לפיהם קיים שיפור בהישגים הלימודיים, במעבר בין כיתות ובהתפתחות האישית. המחקר מצא שרוב המחקרים הללו לא לקחו בחשבון את ההישגים הקודמים של התלמידים, ואם משקללים נתון זה אז הממצאים מצביעים על הישגים לימודיים דומים בלימודי שפה, מדעים וטכנולוגיה בשתי השיטות. עם זאת, במחקר נמצא כי ההישגים הלימודיים של בנות במקצועות הומניים היו נמוכים במידה משמעותית במסגרת הלימודים הנפרדים, לעומת בנות בחינוך מעורב.^[7]

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא חינוך מעורב מגדרית בוויקישיתוף

• חינוך מערב (בנים ובנות), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

1. Single-sex schools 'no benefit for girls', באתר הגרדיאן, ‏25 ביוני 2006 (באנגלית).
2. Boys' schools in the UK (באנגלית).
3. Reconstructing School Segregation: On the Efficacy and Equity of Single-Sex Schooling, ‏מרץ 2006 (באנגלית)
4. Gender Differences in Risk Behaviour: Does Nurture Matter?, ‏פברואר 2009 (באנגלית)
5. Why single-sex schools are bad for your health (if you're a boy), באתר האינדפנדנט, ‏1 בדצמבר 2009 (באנגלית).
6. Analysis and Research into Co-education in Australia and the UK, and the experience of those schools that change status (באנגלית).
7. Controlling for Prior Attainment Reduces the Positive Influence that Single-Gender Classroom Initiatives Exert on High School Students’ Scholastic Achievements, ‏4 ביולי 2017 (באנגלית).

עיינו גם בפורטל פורטל החינוך הוא שער למגוון נושאים הקשורים בחינוך ובהשכלה, בהם מוסדות, אישים, מושגים ועוד.