חוף רחצה נפרד או חוף נפרד הוא חוף רחצה שבו מתקיימת רחצה נפרדת של גברים ונשים. לעיתים הוא מופרד באמצעות גדר אטומה מהחופים המעורבים שלצידו. החוף מיועד לכל מי שנמנע מלהגיע לחוף מעורב מטעמי דת, צניעות או מכל טעם אחר.
חופים נפרדים בישראל
במרבית החופים הנפרדים הרחצה לגברים ולנשים מתקיימת בימים שונים או בשעות שונות, יוצאים מהכלל הם החוף הדתי בטבריה, חוף "כינר" בכנרת, החוף הנפרד באילת, וחוף באזור חמי זוהר בים המלח, שבהם מתאפשרת במקביל רחצה נפרדת לגברים ולנשים, באמצעות מחיצה שמתחילה בחוף וממשיכה גם במים ומחלקת את החוף הנפרד לשניים. בימי הקיץ חברות האוטובוסים מקיימות קווים מיוחדים מריכוזי אוכלוסייה חרדיים (בני ברק, אלעד וכדומה) לחופים אלה.
חוק הסדרת מקומות-רחצה, תשכ"ד-1964 מאפשר לרשות מקומית, באישור של שר הפנים, "ייעוד מקומות או זמנים לרחצה בלעדית של גברים, נשים או טף" במקווה מים (ים, נהר, אגם או בריכת שחייה)[1]. בהתאם לכך אושרו חופים נפרדים ברשויות מקומיות רבות. החוק אינו מתאר את החוף הנפרד לפרטיו, ובפרט לא מתאר את גידורו והפרדתו (הן הפרדה פנימית והן מחיצות סובבות) מקו החוף.