|
|
ערך שניתן לשפר את מקורותיו
|
בערך זה יש מקורות, אבל ניתן וכדאי לשפר את המקורות שכבר קיימים בו.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה. (21 באפריל 2024)
|
|
| ערך שניתן לשפר את מקורותיו
|
בערך זה יש מקורות, אבל ניתן וכדאי לשפר את המקורות שכבר קיימים בו.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה. (21 באפריל 2024)
|
התקיפה הישראלית באיראן אירעה ב-19 באפריל 2024, והותקף בה בסיס של חיל האוויר האיראני שנמצא ליד העיר אספהאן. לפי דיווחי איראן, הייתה פגיעה בבסיס ללא נפגעים. תחילה, ישראל לא אישרה שהיא התוקפת ולא מסרה מידע על התקיפה, אך בתקשורת הבינלאומית התקיפה יוחסה לישראל, כפעולת תגמול לתקיפה האיראנית על ישראל, ופורסמו פרטים על אופן ביצועה. ב-18 בנובמבר 2024, חשף ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו במהלך נאומו בכנסת, כי ישראל עמדה מאחורי התקיפה. התקיפה כללה גם תקיפה בא-סווידא שבדרום סוריה. על פי הפרסומים, צה"ל תקף באמצעות כטב"מים ומטוסי קרב של חיל האוויר.
רקע
ערכים מורחבים – ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי, המתקפה האיראנית על ישראל (אפריל 2024)
ב-1 באפריל 2024 תקפה ישראל את מבנה הקונסוליה האיראנית בדמשק. בתקיפה נהרג בריגדיר גנרל מוחמד רזא זאהדי, מפקד כוח קודס בסוריה ובלבנון ובכיר במשמרות המהפכה האסלאמית של איראן, ועימו נהרגו לפחות 16 בני אדם. בתגובה תקפה איראן את ישראל בליל 14 באפריל (תקיפה שקיבלה את השם הבטחה אמיתית; בפרסית: وعده صادق). התקיפה כללה 115–130 טילים בליסטיים, כ-185 כטב"מים ו-36 טילי שיוט. במבצע הגנה נרחב, שקיבל את השם מבצע מגן ברזל, יירטו צה"ל והקואליציה הצבאית בהובלת ארצות הברית 99 אחוזים מהאיומים.
התקיפה
ב-19 באפריל 2024, ביום שישי, בסמוך לשעה ארבע בבוקר, ישראל תקפה מתקנים צבאיים של משמרות המהפכה על אדמת איראן. התקיפה נעשתה כנראה בשלבים. ראשית השמידה ישראל מערכות מכ"ם באזור דרעא שבדרום סוריה, כדי לפנות מסדרון בטוח למטוסים התוקפים, ולאפשר ירי מטווח יעיל. לפי העיתון "פייננשל טיימס", שלושה מטוסי תקיפה ירו טילי "אנקור כחול" משטח סוריה לעבר מערך ההגנה של המתקן הגרעיני בנתנז. רקטות ההאצה של טילי אנקור כחול התנתקו מעל עיראק ונפלו דרומית לבגדאד. ראש הטיל המשיך ופגע ביעדים באיראן מבלי שמטוסי חיל האוויר הישראלי התקרבו לשטח האווירי של איראן.[1][2]
ברשת ABC דווח כי לפי גורמים אמריקניים, מטרת התקיפה בין היתר הייתה מכ"ם הגנה אווירית ליד אספהאן. התקיפה בוצעה באמצעות ירי של שלושה טילים ממטוסי קרב - שכוונו למערך ההגנה של המתקן בנתנז. בנוסף, לפי דיווחים, ישראל תקפה באמצעות טילים ששוגרו מחוץ לשטחה האווירי של איראן, וכטב"מים ששוגרו מתוך שטח המדינה. שלושה גורמים באיראן אישרו ל"ניו יורק טיימס" שנגרם נזק לבסיס. לאחר האירוע, המרחב האווירי בטהראן נסגר זמנית, ונפתח. במהלך הלילה דווח גם על תקיפות שבוצעו בסוריה ובעיראק.[3]
לפי תמונת לוויין, נגרם נזק לסוללת טילי קרקע-אוויר מסוג S-300 האחראית על הגנת המתקן הגרעיני בנתנז.[4]
בדיווח בניו יורק טיימס נכתב כי ישראל עשתה בתקיפה באיראן שימוש בנשק בעל טכנולוגיה מיוחדת שאפשרה לו לחמוק ממערכות המכ"ם והגילוי האיראניות, ולפגוע בהצלחה במערכת ההגנה האווירית הסמוכה למתקן הגרעיני בנתנז.[2]
ראו גם
הערות שוליים
- ^ Mehul Srivastava, John Paul Rathbone, Neri Zilber, Raya Jalabi, Felicia Schwartz, Military briefing: the Israeli missiles used to strike Iran, Financial Times, 19 באפריל 2024
- ^ 1 2 ניר דבורי, צילומי לוויין חושפים: נזק נגרם לסוללת ההגנה האווירית של מתקן הגרעיני בנתנז, באתר מאקו, 20 באפריל 2024.
- ^ גורם אמריקני בכיר: ישראל תקפה את מערך ההגנה של מתקן הגרעין בנתנז, באתר מאקו, 19 באפריל 2024.
- ^ סוכנויות הידיעות, דיווח דרמטי: ישראל תקפה את מערך ההגנה של אתר גרעין באיראן, באתר מעריב אונליין, 20 באפריל 2024
