אֶסְפָהָאן (בפרסית: اصفهانⓘⒾ; תעתיק מדויק: אצפהאן; נכתב גם איספהאן) היא עיר באיראן ובירת הפרובינציה הקרויה על שמה. העיר שוכנת במרכז המדינה ומרוחקת כ-340 קילומטרים דרומית לבירהטהראן. על פי מפקד האוכלוסין האחרון של איראן משנת 2016, התגוררו בעיר כ-1.9 מיליון בני אדם והיא העיר השלישית בגודלה במדינה אחרי טהראן ומשהד. העיר משמשת כמרכז תיירותי חשוב במדינה.
היסטוריה
עבאס שאה הראשון החליט בשנת 1598 לקבוע את אספהאן לבירת האימפריה הפרסית. תחת הנהגתו אספהאן הפכה לאחת הערים היפות בעולם. נבנו בה מסגדים מפוארים, מדרסות ובתי מרחץ. אספהאן הפכה למופת לאדריכלות הספווית, עם בניינים כמו מסגד האימאם, והכיכר המפוארת מיידאן-י אמאם.
גאוגרפיה
העיר, המשתרעת על פני מרחבים גדולים, נמצאת במרחבי זאינדה רוד, לא הרחק מהרי זגרוס. את העיר חוצה נהר הזיינדה רוד. ממוצע המשקעים באזור הוא 355 מ"מ בשנה. הטמפרטורה הממוצעת נעה בין 2 מעלות צלזיוס בחורף ל-29–30 מעלות בקיץ. מזג האוויר הוא גשום לפרקים ובהיר, בהתאם לעונה.
אתרים מרכזיים
אספהאן כוללת מגוון של אתרים בעלי אדריכלות אסלאמית מתקופות שונות של האסלאם, בעיקר מימי הביניים המוקדמים, וכן מהעת החדשה המוקדמת: בעיקר המאה ה-17. כמו כן מצויים בעיר גם מספר כנסיות ובתי כנסת.
מסגד האמאם – נקרא בעבר מסגד השאה. נחשב לאחת מיצירות המופת של אדריכלות פרסית. נבחר לאתר מורשת עולמית של אונסק"ו.
עאלי קאפו – ארמון מראשית המאה ה-17. גובהו 48 מטרים. מעוטר בציורי קיר מרהיבים.
מסגד שייח' לוטפאללה – נבנה בשנת 1602 על ידי שאה עבאס, ותוכנן על ידי האדריכל הראשי שלו, שייח' הבהאי. המסגד נועד להיות מסגד פרטי עבור משפחת המלוכה, ולכן אין לו שום צריחים. יש מנהרה מהמסגד אל הארמון המלכותי שמעבר לכיכר.
גשר סי-או-סה פול – הגשר של 33 קשתות. נבנה בראשית המאה ה-17 בסגנון התקופה הספווית.
קתדרלת ונק – קתדרלה ארמנית-נוצרית. הכיפה המרכזית הצבועה בכחול וזהב מתארת את הסיפור המקראי של בריאת העולם וגירושו של אדם מגן העדן.
כנסיית בית לחם הארמנית – משלבת מוטיבים של אדריכלות פרסית וארמנית. הושלמה בשנת 1627. מכילה מגוון של ציורי קיר.
האשת בהשת – ארמון "שמונת גני העדן". אחד מארמונות השאה. נבנה בשנת 1669. מוקף בגנים.
.jpg)
.jpg)
