PROFILBARU.COM

הסוכנות היפנית לחקר החלל
宇宙航空研究開発機構
	לוגו JAXA
	מוטו: "One JAXA"
מידע כללי
מדינה	יפן
תחום שיפוט	יפן
סוכנות אם	משרד החינוך, התרבות, הספורט, המדע והטכנולוגיה
סוכנות בת	המכון למדעי החלל והאסטרונאוטיקה
תאריך הקמה	1 באוקטובר 2003
סוכנות קודמת	NASDA
חוק	Act on the Japan Aerospace Exploration Agency, National Research and Development Agency
מנהל	Keiji Tachikawa
מטה מרכזי	Chofu
תקציב	2.46 מיליארד $ (229 מיליארד ¥)
	אתר JAXA

הסוכנות היפנית לחקר החלל (יפנית: 宇宙航空研究開発機構, אנגלית: JAXA) היא סוכנות החלל הלאומית של יפן. הסוכנות הוקמה ב-1 באוקטובר 2003 ממיזוג של שלושה גופים שהיו עד אז עצמאיים. באחריותה של הסוכנות לבצע מחקרים, לפתח ולשגר לוויינים למסלול וכן לשגר משימות לאסטרואידים ולבסוף אף תישקל משימה מאוישת לירח.

היסטוריה

ב-1 באוקטובר 2003, התאחדו שלושה ארגונים ממשלתיים יפניים כדי ליצור את הסוכנות החדשה:

המכון היפני למדעי החלל והתעופה (ISAS) - לפני המיזוג היה אחראי למחקרי חלל ולמחקרים פלנטריים. לזכותו נזקפות מרבית ההצלחות בתוכנית החלל בתחום האסטרונומיה בקרני X בשנות השמונים והתשעים. תחום מוצלח נוסף היה האינטרפרומטריה בעלת קו בסיס רחב (VLBI), באמצעות משימת HALCA. הצלחות נוספות הושגו בלוויינים שעסקו בחקר השמש (לוויין "יוקו" בשנת 1991) וכן בחקר המגנטוספירה של כדור הארץ ובתחומים נוספים. בשנת 1970 משגר מדגם "למבדה" שפותח במכון שוגר ממרכז החלל אוצ'ינורה עם חללית פנית הראשונה.
מעבדה הלאומית לאווירונאוטיקה של יפן (NAL) - לפני המיזוג התמקד במחקרי תעופה
סוכנות פיתוח החלל הלאומית (NASDA) - נוסדה ב-1 באוקטובר 1969. בשנות ה-90 היא פיתחה משגרים, לוויינים וכן בנתה מודול לביצוע ניסויים בחלל - תרומתה של יפן לתחנת החלל הבינלאומית. כמו כן אימנה אסטרונאוטים יפנים שטסו במעבורות חלל אמריקניות. נאסד"א הייתה פעילה בעיקר בתחום טכנולוגית לווייני התקשורת אולם מכיוון ששוק התקשורת היפני פתוח לתחרות, הזכייה הראשונה של הסוכנות בפיתוח לוויין תקשורת אזרחי הייתה רק בשנת 2005. תחום נוסף בו התמקדה נאסד"א היה תצפיות אקלים על כדור הארץ (במסגרת זו יפן השתתפה בהכנת מכשירים ששולבו בלוויין Aqua).

מטה הסוכנות הישנה (סוכנות פיתוח החלל הלאומית) ממשיך לשמש את הסוכנות החדשה באתרו במרכז החלל טנגשימה באי טנגשימה, שמדרום לאי קיושו.

בשנת 1990 שיגרה יפן חללית בשם היטן לכיוון הירח. חללית זו שחררה למסלול סביב הירח לוויין קטן בשם האגורומו. 3 שנים לאחר שיגורה, התרסקה היטן על הירח.

משגרים

הסוכנות היפנית לחקר החלל השתמשה בטילים מדגם H-IIA שירשה מנאסד"א לשיגור לוויינים נסיוניים, לווייני מזג אוויר ועוד. עבור משימות מדעיות כגון שיגור לוויינים הצופים בתחום קרני ה-X לצורכי אסטרונומיה השתמשה הסוכנות היפנית לחקר החלל בלווייני M-V המונעים בדלק נוזלי, וכן במשגרים של לוקהיד מרטין ושל חברת גלקסי אקספרס (GALEX) - טילי GX. ה-GX יהיו הטילים הראשונים שישתמשו כדלק בגז טבעי נוזלי (LNG).

המשימות הראשונות של משגר H-IIA

המשימה הראשונה שבוצעה תחת חסותה של הסוכנות הייתה שיגור טיל מדגם H-IIA ב-29 בנובמבר 2003. משימה זו נכשלה בשל לחצים על הטיל. לאחר 15 חודשים, ביצעה הסוכנות היפנית שיגור מוצלח של טיל מדגם זה ממרכז החלל טאנגאשימה, והציבה בעזרתו לוויין בחלל ב-26 בפברואר 2005.

משימת היאבוסה

ב-9 במאי 2003, שוגרה החללית היאבוסה (משמעות השם היא "הבז הנודד") על גבי טיל מדגם M-V. מטרת המשימה הייתה לאסוף דוגמאות מהאסטרואיד איטוקווה. החללית תוכננה לפגוש את האסטרואיד ב־25 בנובמבר 2005 ולחזור לכדור הארץ עם דוגמאות ממנו ביולי 2007. הסוכנות אישרה שהחללית נחתה על האסטרואיד ב־20 בנובמבר 2005 אולם לאחר כמה אי הבנות ופרשנויות שונות של הנתונים שהגיעו מהחללית, לא ברור היה אם החללית הצליחה גם לאסוף דגימות או אף אם נחתה כלל. בסופו של דבר, כשבוע לאחר מכן ב־26 בנובמבר 2005, הצליחה החללית לנחות נחיתה רכה על האסטרואיד, אך לא ידוע אם אספה דוגמיות קרקע.

הקשיים בתקשורת הביאו להוראה לחללית להקיף פעם נוספת את השמש כך שחזרתה לכדור הארץ נדחתה ליוני 2010.

מחקרי מפרשיות שמש

ב־9 באוגוסט 2004, הצליח ISAS לפרוש שני מפרשי שמש מתוך טיל שיגור. המפרש, בצורת תלתן נפרש בגובה 122 קילומטרים ומפרש אחר בצורת מאוורר נפרש בגובה 169 קילומטרים. שניהם היו עשויים מחומר פלסטי דק בעובי 7.5 מיקרומטר.

ISAS ניסתה את מפרשי השמש שוב כמטען נלווה למשימה Astro-F (טלסקופ החלל אקארי) ב־22 בפברואר 2006 אולם המפרשים לא נפרשו במלואם. ISAS ניסתה שוב לפרוש מפרשי שמש כמטען נלווה לחללית Solar-B ב־23 בספטמבר 2006, אך הקשר עם החללית נושאת המפרשים אבד (בניגוד לחללית Solar-B עצמה שהייתה הצלחה). המטרה הנוכחית היא לבנות חללית שתגיע לצדק בכוח מפרשי השמש ב־2010.

אסטרונומית אינפרה-אדום

משימת האסטרונומיה באינפרה אדום הראשונה של יפן הייתה של טלסקופ בקוטר 15 סנטימטר בשם IRTS שהיה חלק מלוויין רב תכליתי בשם SFU ששוגר בשנת 1995. IRTS, סרקה במהלך חודש אחד בו שרדה כ־7% מהשמים.

טלסקופ החלל אקארי, שלפני שיגורו כונה ASTRO-F שוגר ב־21 בפברואר 2006 במטרה לבצע תצפיות אסטרונומיות בתחום האינפרה אדום שיסתכמו בסופו של דבר לסקר המקיף הראשון של כל השמיים. באותו שיגור גם הועלה למסלול ננו לוויין המכונה CUTE-1.7.

ג'אקסה גם מתכננת לבצע מחקרים נוספים לצורך הגברת ביצועי המקררים המכניים המיועדים למשימת האינפרה אדום SPICA. הדבר יאפשר לה לבצע שיגור חם בלא לקרר את הלוויינים בהליום נוזלי.

אסטרונומית קרני X

ב־10 ביולי 2005 שיגרה ג'אקסה את הלוויין לתצפית אסטרונומית בתחום קרני ה-X, במשימה שכונתה ASTRO-E II ‏(‎(Suzaku. שיגור זה היה חשוב מאוד עבור ג'אקסה, משום שבחמש השנים מאז כישלון שיגורו של לוויין ASTRO-E המקורי, נותרה יפן ללא טלסקופ בקרני ה־X. שלושה מכשירים בתוך הלוויין: ספקטרומטר בקרינת X ‏(XRS), ספקטרומטר הדמיה (XIS) וגלאי קרני X ‏(HXD). ואולם ה־XRS התגלה כלא יעיל בשל תקלות שגרמו ללוין לאבד את אספקת ההליום הנוזלי.

אסטרונומית השמש

החללית הינודה ‏(Solar-B), לוויין שמחליף את הלוויין היפני/אמריקאי/בריטי Yohkoh ‏(Solar-A), שוגר ב־23 בספטמבר 2006.

משימות OICETS ו-INDEX

ב־24 באוגוסט 2005, שיגרה סוכנות החלל היפנית את לווייני הניסוי OICETS ו־INDEX על גבי טיל דנפר רוסי. משימת OICETS נועדה ליצור קשר אופטי עם הלוויין ארטמיס של סוכנות החל האירופית שהיה במרחק 40 אלף קילומטרים מ־OICETS. הניסוי הצליח ב־9 בדצמבר של אותה שנה, כאשר נוצר הקשר. במרץ 2006 הציגה הסוכנות באמצעות הלוויין OICETS את קשר הנתונים האופטי הראשון בין לוויין נמוך מסלול, ותחנה קרקעית תחילה ביפן, ולאחר מכן ביוני 2006, עם תחנה ניידת בגרמניה.

INDEX היה לוויין ניסוי במשקל 70 ק"ג שפעל במשך שלושה חודשים ונועד לנסות מספר פריטי ציוד ולתצפיות במסגרת משימת אורורה לחקר זוהר הקוטב.

לווייני תצפית על כדור הארץ

בינואר 2006 שיגרה סוכנות החלל היפנית בהצלחה את הלוויין Advanced Land Observation Satellite ‏(ALOS/Daichi). התקשורת בין ALOS ובין תחנות הקרקע ביפן ייעשה באמצעות תחנת הממסר קומאדה שהוקמה במהלך שנת 2002. פרויקט זה נמצא בלחץ מתמיד לשיגור בשל התקצרות חייו של לוויין הדור הקודם ADEOS II ‏(Midori). המשימה הבאה לתצפית על כדור הארץ, שנועדה לרשת את מידורי היא משימת GCOM. כדי למזער את הסיכון וכדי להאריך את זמן המשימה, הוחלט כי היא תפוצל לשני לוויינים קטנים יותר. GCOM תהיה בסופו של דבר סדרה של שישה לוויינים כשהראשון שבהם ישוגר בשנת 2010.

לוויינים רב שימושיים

יפן שיגרה בפברואר 2005 את לוויין תצפית מזג האוויר MTSAT-1R (ראשי תיבות של Multi-Functional Transport Satellite 1R). הצלחת השיגור הייתה חיונית ליפן, מכיוון שהלוויין הקודם, MTSAT-1 לא הצליח להגיע למסלול בשל תקלה במשגר מדגם H-2 ב-1999. יפן הסתמכה בתחזיות מזג האוויר על לוויין ישן שזמן פעולתו המתוכנן כבר עבר ועל לוויינים אמריקנים.

ב-18 בפברואר 2006 הצליחה סוכנות החלל היפנית לשגר את לוויין הגיבוי של MTSAT-1R, ששמו MTSAT-2 על סיפון משגר מדגם H-IIA. כמשימה משנית, מסייעים שני לווייני החיזוי הללו גם לנתב את התנועה האווירית מעל יפן.

2007

בתחילת שנת 2007 שיגרה יפן לוויין IGS נוסף. השיגור של משימת הירח הדחויה סלן-קאגויה יצא לפועל לבסוף בספטמבר. עוד תכננה יפן לשנת 2007 עוד מתכננת השנה הסוכנות לשגר את לוויין התקשורת WINDS שגם שיגורו נדחה פעמים רבות, ואשר יספק ליפן קישור מהיר יותר לאינטרנט.

2008 והלאה

סוכנות החלל היפנית מתכננת להתחיל להשתמש במשגר הלוויינים החדש H-II B.

הלוויין GOSAT (Greenhouse Gas Observing SATellite) אמור להיות משוגר כדי לסייע למדענים לקבוע ולנטר את צפיפות דו־תחמוצת הפחמן באטמוספירה. הלוויין מפותח במשותף על ידי הסוכנות ועל ידי משרד האנרגיה היפני. JAXA בונה את הלוויין והמשרד לאיכות הסביבה ממונה על הנתונים שיאספו. מכיוון שתצפיות קרקעיות אינם מסוגלים לנטר את כל האטמוספירה של כדור הארץ ומכיוון שגזים אלה אינם מפוזרים באופן אחיד ברחבי העולם, יוכל הלוויין GOSAT לאסוף נתונים מדויקים יותר ולמלא את הפערים בכיסוי העולמי, במקומות בהם לא נערכו תצפיות קרקעיות. הסוכנות גם שוקלת הוספת חיישנים לאיתור מתאן וגזי חממה אחרים ללוויין, אף כי התוכניות עדיין אינן שלמות. משקלו של הלוויין כ-1,650 ק"ג והוא צפוי לפעול כחמש שנים. GOSAT ישוגר ביחד עם הלוויין SDS-1. פרויקט נוסף הצפוי הוא לוויין Global Precipitation Measurement/Dual-frequency Precipitation Radar (GPM/DPR), המפותח במשותף עם נאס"א. משימה זו היא משימת המשך למשימה המוצלחת TRMM. הסוכנות היפנית תפתח את המכ"ם ותספק את המשגר. סוכנויות חלל אחרות השותפות בפרויקט - הסוכנות הסינית, ההודית והאירופית - יספקו את הלוויין. מטרת המשימה היא למדוד את תפוצת הגשם בעולם. ואולם בשל מגבלות תקציב של נאס"א, נדחה מועד שיגורו של הלוויין ל-2010 לפחות.

בשנת 2009 צפויה JAXA לשגר את הלוויין הראשון בסדרת Quasi Zenith Satellite System (QZSS), שהיא תת-מערכת ל-GPS האמריקני. מיד לאחר מכן צפויים להיות משוגרים שני לוויינים נוספים. אחד מהם יהיה במצב שבו נקודת הקודקוד של מסלולו תהיה מעל יפן. משימת QZSS היא המשימה העצמאית הגדולה האחרונה המתוכננת של יפן. נכון לעכשיו לא מומנו משימות נוספות מעבר לכך. יוצאת הדופן היחידה היא תוכנית IGS שתמשיך גם מעבר לשנת 2008. בכל אופן נראה שיפן מבקשת להתקדם בשיגור לווייני התצפית על כדור הארץ מסדרת GCOM כממשיכים למשימת ADEOS. השיגור הראשון מתוכנן ל-2010. בשנת 2009 מתכננת יפן לשגר גרסה חדשה של ה-IGS ברזולוציה משופרת של 60 סנטימטרים.

תוכניות חלל מאוישות

יפן לא פיתחה יכולת שיגור מאוישת לחלל. תחת זאת מתקיימים קשרים בין יפן למדינות אחרות בעלות יכולת זו - רוסיה וארצות הברית. היפני הראשון שטס לחלל היה הקוסמונאוט טויהירו אקיאמה, עיתונאי יפני שהמריא בחללית סויוז TM-11 בדצמבר 1990. הוא בילה שבעה ימים בתחנת החלל מיר במה שהסובייטים אז כינו המשימה המסחרית הראשונה לחלל ששילשלה לכיסם 14 מיליון דולרים. האסטרונאוט המקצועי הראשון של מה שכונה אז NASDA היה מאמורו מוהרי שהמריא ב-1999 במעבורת החלל במשימה STS-47. במסגרת התוכנית החדשה הציבה לעצמה JAXA מטרה לבנות מוצב מאויש על הירח בשנת 2030. האסטנואוטים ישוגרו לירח בסביבות שנת 2020 והמוצב יוקם בהדרגה במשך כעשור.